המהלך של אפל לשבירת שוק המחשבים הניידים המוזלים עם השקתו של המקבוק ניאו תפס את התעשייה בהפתעה, אך התגובה של מחנה ה-PC לא איחרה לבוא. קטלוגים של קמעונאיות חומרה בסין חושפים גל ראשון של מחשבים ניידים מבית אסוס, HP והונור, המבוססים על פלטפורמת Wildcat Lake החדשה של אינטל.
מעניין לציין שהמחשבים האלה, שמתומחרים בדיוק באותו פלח שוק של הנייד המוזל של אפל, מציגים מפרט טכני שמציב סימן שאלה גדול מעל הכדאיות של חבילת הבסיס של קופרטינו.
השבב החדש והתחרותי של אינטל
החומרה החדשה מבוססת על מעבד Intel Core 5 320, המיוצר בארכיטקטורה היברידית הכוללת שש ליבות - שתי ליבות ביצועים וארבע ליבות חיסכון. על פי נתוני בדיקת PassMark, השבב החדש הזה מציג ביצועים תחרותיים במיוחד מול מעבד ה-A18 Pro שבליבו של המקבוק ניאו.
במבחני הליבה הבודדת, רשם השבב ציון של 4,047 נקודות לעומת 4,066 לשבב של אפל, פער זניח לחלוטין בפעילות יומיומית. אולם, במבחן ריבוי-ליבות, אינטל פותחת מבערים ומשיגה 15,222 נקודות, עליונות משמעותית על 11,993 הנקודות של ה-A18 Pro.
כמובן שמדובר בבדיקות מעבדה שאינן משקפות בהכרח את היכולות של המעבד בעולם האמיתי, אבל עדיין, פער כזה בריבוי ליבות אומר שהמעבד של אינטל מסוגל לפחות תיאורטית לספק יותר כוח עיבוד בריבוי משימות.
ההבדל המהותי ביותר בין השבבים של אינטל ואפל לא מסתכם רק בארכיטקטורת המעבד, אלא בחבילת הרכיבים הכוללת שמקבל הצרכן באותה נקודת מחיר:
זיכרון עבודה (RAM): בעוד המקבוק נאו בגרסת הבסיס מספק 8 גיגה-בייט בלבד של זיכרון פעולה, מחשבי ה-PC החדשים דוגמת ה-Honor Notebook X14 ו-Asus Fearless 14SE מגיעים עם 16 גיגה-בייט של זיכרון DDR5 מהיר.
מדובר ברכיב קריטי בעידן של משימות מבוססות בינה מלאכותית ומולטי-טאסקינג אינטנסיבי. מצד שני, השימוש בזיכרונות כאלה מייקר את החבילה, בעיקר בימים אלה שמחיר השבבים זינק בחסות המלחמה עם איראן.
נפח אחסון: מחנה ה-PC מציע כונני SSD בנפח של 512 גיגה-בייט כסטנדרט, פי שניים מנפח האחסון של 256 גיגה-בייט בדגם הכניסה של אפל. נפח האחסון הוא רכיב חשוב אבל לא הכי חשוב, גם כאן, סוג התקן ורוחב הפס של רכיבי הגישה לזיכרון חשובים יותר לפעילות שוטפת.
קיבולת סוללה וקישוריות: דגמי ה-PC החדשים כוללים סוללות בקיבולת של עד 60 וואט-שעה, הגדולה משמעותית מסוללת ה-36.5 וואט-שעה של המקבוק ניאו, לצד מערך חיבורים עשיר הכולל יציאות USB-A קלאסיות ו-HDMI, לעומת שתי יציאות ה-USB-C המצמצמות של אפל.
היתרונות של אפל
מנגד, אפל שומרת על יתרונותיה המסורתיים באיכות הבנייה הפיזית. המקבוק ניאו נהנה ממארז אלומיניום אחוד (Unibody) ומסך Liquid Retina איכותי המגיע לבהירות של עד 500 ניטים.
יצרניות ה-PC, שנאלצו לחתוך עלויות כדי להציע זיכרון מוגדל, מסתפקות לעיתים קרובות במארזי פוליקרבונט קשיחים (או במילים אחרות פלסטיק) ובמסכי LCD בסיסיים יותר המגיעים לבהירות של עד כ-300 ניטים בלבד.
המעבר של אפל למעבדי סיליקון עצמאיים הציב רף יעילות אנרגטית שהותיר את ארכיטקטורת x86 המסורתית של אינטל מאחור במשך תקופה ארוכה. כעת, משפחת מעבדי Wildcat Lake של אינטל מייצגת את בשילוב הטכנולוגי ההפוך: שימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות, לצד רכיבי בינה מלאכותית מובנים (NPU) המאפשרים למחשבי PC זולים להציע ביצועים של מחשבי פרימיום מלפני שנים ספורות.
ההנחה הרווחת בקרב קהילות טכנולוגיה רבות הייתה שאפל תשתלט בקלות על פלח השוק שמתחת ל-600 דולר, פשוט מעצם היותה מותג נחשק שהיה חסום עד כה בפני תקציבים נמוכים.
אולם המציאות המסחרית מראה שהצרכן הממוצע בשוק העבודה והלימודים עדיין בוחן את שורת המפרט ואת היכולות. כאשר PC מציע נפח זיכרון ואחסון כפול, לצד ביצועי ריבוי משימות עדיפים, המותג של אפל לבדו לא יספיק כדי להבטיח ניצחון מוחלט. התחרות החדשה הזו מוכיחה כי הצרכנים הם המרוויחים העיקריים מהחזרה של אינטל ויצרניות ה-PC למגרש הכלכלי.
