המסך מציג עיצוב נקי ומוכר, כמעט בנאלי. תפריט מגע מהיר, יישומון ארנק אלקטרוני, אפליקציה להזמנת מוניות, תוכנית למעקב אחר המחזור החודשי לנשים ואפילו משלוח תרופות עד לבית. מהצד זה נראה כמו עוד סמארטפון של משתמש בטוקיו, תל אביב או סן פרנסיסקו.
אלא שמאחורי הלוגו המבריק וממשק המשתמש המלוטש, נמצאת לא אחרת מאשר פיונגיאנג. בבירת צפון קוריאה, הדיגיטליזציה אינה משחררת את האזרח, אלא הופכת את הסמארטפון שבידו למכשיר ציטוט, מעקב ופיקוח יעיל ביותר, אולי היעיל ביותר שנברא אי פעם בשירות משטר טוטליטרי.
כשדיקטטורה מאמצת טכנולוגיה
תחקיר חדש שפורסם בימים האחרונים ב"וושינגטון פוסט", בהתבסס על ניתוח מעמיק של שני סמארטפונים חדישים שהוברחו מתוך קוריאה הצפונית ונבדקו על ידי החוקר מרטין ויליאמס מגוף המחקר "38 נורת'", חשף כיצד הדיקטטורה המבודדת בעולם אימצה את הטכנולוגיה המודרנית באופן שמשלב נוחות יומיומית פיקטיבית עם שליטה הרמטית במרחב הציבורי והפרטי.
על פי הממצאים, תהליך הדיגיטליזציה בפיונגיאנג מתקדם בקצב מהיר בהרבה מכפי שמומחים במערב הניחו בעבר. המעמד הגבוה והאליטה העירונית בבירה הצפון קוריאנית רוכשים מכשירי קצה שמחירם עשוי להגיע לכדי שבע מאות וחמישים דולר, סכום עתק במונחים מקומיים השווה למיליון וון צפון קוריאני.
התופעה הפכה לרחבה עד כדי כך שהטלוויזיה הממלכתית של המשטר החלה לשדר תוכניות הדרכה מיוחדות המסבירות לאזרחים כיצד להקל על מאמץ העיניים הנגרם מצפייה ממושכת במסכי הסמארטפונים.
מבחינת חומרה, לא מדובר כמובן בפריצת דרך טכנולוגית עצמאית של המעבדות בפיונגיאנג. המכשירים הצפון קוריאניים, המשווקים תחת שמות מותג מקומיים כמו פיון-יאנג, אריראנג, ג'ינדאלה או מאדוסאן, מבוססים למעשה על רכיבי חומרה מוזלים המיוצרים בסין, לרבות מעבדים מתוצרת מדיאטק או יוניסוק.
אותם רכיבים מיובאים למדינה, מורכבים מחדש במפעלים מקומיים, ועוברים עריכה יסודית של מערכת ההפעלה, המבוססת על גרסה מותאמת ומצונזרת בכבדות של אנדרואיד.
השינוי הבולט ביותר בחיי היומיום של המשתמש הצפון קוריאני הוא המעבר מכלכלת מזומנים לכלכלה מבוססת ארנק אלקטרוני. באמצעות סריקת קודי QR, תושבי פיונגיאנג משלמים כיום על תחבורה ציבורית, מזמינים מוניות, רוכשים מוצרי מזון בסיסיים, קונים כרטיסים לסרטים ואף מעבירים תשלומים לרוכלים ברחוב.
האפליקציה המרכזית לתשלומים כוללת שירותי טעינת כסף, רכישת תלושי מזון, אופציות לתרומות, ואף משלבת פרסומות למשקאות בריאות מקומיים מבוססי כרוב ולמוצרים של חברות ממשלתיות.
שירות דיגיטלי נוסף המופעל בשיתוף עם האוניברסיטה הטכנולוגית קים צ'אק מאפשר לאזרחים להזמין ישירות לביתם אלפי סוגי תרופות, החל מתרופות נגד שיעול ועד טיפולים בצהבת. לצד הנוחות הברורה עבור החולים, המערכת מאפשרת למדינה לרשום ולנטר באופן מדויק את שרשרת ההפצה של התרופות ובכך למנוע זליגה של תרופות לשוק השחור או גניבה ממאגרים ממשלתיים.
מסך ברזל דיגיטלי
חוויית המשתמש המקומית מגיעה לשיאה באפליקציות ייעודיות לקהלי יעד ספציפיים. כך למשל, האפליקציה לנשים נפתחת בציטוט יומי של המנהיג המנוח קים ג'ונג איל בדבר החשיבות של שמירה על בריאות האישה. האפליקציה מציעה מדריכי טיפוח ואיפור, הדרכות להתאמת בגדים ושפתון, לצד כלי מעקב אחר המחזור החודשי, מעקב משקל ואפשרות לתיאום בדיקות רפואיות תקופתיות.
אלא שלצד כל הפינוקים הללו, המכשיר מנותק לחלוטין מרשת האינטרנט העולמית. המשתמשים מחוברים אך ורק לרשת הפנימית הסגורה והמוגנת של המדינה, הידועה בשם "קוואנגמיונג". ברשת זו אין גישה למידע חיצוני, למנועי חיפוש בינלאומיים או לתוכן מרשתות חברתיות גלובליות.
קים ג'ונג און. טכנולוגיה לשם הידוק השליטה
(צילום: KCNA VIA KNS / AFP)
מתחת למעטה הנוחות הדיגיטלית מסתתר מנגנון פיקוח ומעקב המוטמע ברמת הליבה של מערכת ההפעלה. אחד המנגנונים המרכזיים שנחשפו בניתוח הטכני הוא תוכנת המעקב הממשלתית הפועלת ברקע, המכונה Red Flag ("דגל אדום").
התוכנה הזו מאפשרת צילום מסך אוטומטי של המכשיר במרווחי זמן אקראיים לחלוטין כל כמה דקות. תמונות המסך נשמרות בתוך מחיצה מוצפנת ונסתרת בזיכרון המכשיר, אשר למשתמש הרגיל אין כל גישה אליה או אפשרות למחוק ממנה קבצים.
בעת ביקורת תקופתית של מפקחים מטעם מנגנוני הביטחון של המשטר, אנשי החוק מסוגלים לסרוק את ההיסטוריה החזותית של המכשיר ולראות בדיוק במה צפה המשתמש בכל רגע נתון.
בנוסף, מערכת ההפעלה עושה שימוש בטכנולוגיית חתימה דיגיטלית וסימון מים דיגיטלי עבור כל קובץ מדיה. כל תמונה, קובץ שמע, סרטון או מסמך שנוצר במכשיר או מועבר אליו זוכה לחותמת מוצפנת המזהה את המכשיר הספציפי.
אם משתמש מנסה לפתוח קובץ שאינו נושא חתימה מאושרת של המשטר, כגון סדרת דרמה דרום קוריאנית או מוזיקה מערבית שהוברחה על גבי דיסק און קי, המכשיר מסרב להקרין את הקובץ ואף עלול לדווח על הניסיון למערכת המרכזית.
האנליסטים מבהירים כי הדיווחים על התרחבות השימוש בסמארטפונים בקוריאה הצפונית אינם מעידים בשום אופן על פתיחות מחשבתית או על זליגה של ליברליזציה למדינה. להפך, המנהיג קים ג'ונג וון מעודד את החדרת הטכנולוגיה דווקא משום שהיא מעניקה למשטר רמת שליטה חסרת תקדים על תושבי המדינה.
המעבר לתשלומים דיגיטליים מחסל בהדרגה את השימוש במזומן בשוק השחור, מאפשר למדינה לנטר כל תנועה כספית של האזרחים, ומעניק לאליטה התחושה של אורך חיים מודרני ויוקרתי בתוך פנאופטיקון דיגיטלי שסגור מכל עבר.
