בעוד שהעולם התרגל לראות תמונות מרהיבות של כדור הארץ ושל מעמקי היקום דרך עדשות של טלסקופים מורכבים ומצלמות DSLR כבדות, המהפכה הבאה בצילום החלל עומדת להתרחש דווקא מהכיס של האסטרונאוטים.
נאס"א הודיעה בסוף השבוע על שינוי מדיניות דרמטי: לראשונה, אסטרונאוטים של הסוכנות יורשו לשאת עמם מכשירי סמארטפון אישיים ומסחריים, החל ממשימת Crew-12 לתחנת החלל הבינלאומית ומשימת "ארטמיס 2" ההיסטורית שתקיף את הירח.
קריסתה של הבירוקרטיה
ההחלטה, שהוכרזה על ידי מנהל נאס"א החדש ג'ארד אייזקמן, מסמנת את קריסתה של בירוקרטיה רב-שנתית שהשאירה את הקידמה הטכנולוגית על הקרקע. עד כה, תהליכי האישור של חומרה לטיסה, הכוללים בדיקות קרינה מחמירות, עמידות בוואקום ובדיקות בטיחות לסוללות, ארכו זמן כה רב, עד שהציוד שהגיע לחלל היה לעיתים קרובות מיושן בעשור.
כך למשל, במשימת ארטמיס 2 המתוכננת, המצלמות הרשמיות היו אמורות להיות מדגם ניקון משנת 2016 ומצלמות גו-פרו ותיקות. כעת, האסטרונאוטים יוכלו לתעד את המסע לירח באמצעות מכשירי אייפון וגלקסי חדישים, המציעים יכולות עיבוד תמונה וצילום וידאו שעולים בעשרות מונים על הציוד הישן.
נאס"א אמנם מובילה את הכותרות כעת, אך היא אינה היחידה במערכה. סוכנות החלל הסינית (CNSA) כבר שילבה מכשירי חומרה אזרחיים בתחנת החלל "טיאנגונג". אסטרונאוטים סינים נצפו בשידורים חיים כשהם משתמשים במכשירי וואווי (Huawei) וטאבלטים של לנובו, המחוברים לרשת וויי-פיי פנימית במהירויות של דור 5.
באירופה, סוכנות החלל האירופית (ESA) נוקטת בגישה מערכתית יותר. במקום לשלוח רק סמארטפונים, האירופאים עומלים על פיתוח מעבדים לחלל המבוססים על ארכיטקטורת ייצור של 7 ננו-מטר - בדומה לאלו הנמצאים בסמארטפונים המתקדמים ביותר - כדי להעניק ללוויינים את כוח העיבוד הדרוש לבינה מלאכותית בזמן אמת, מבלי להסתמך על תקשורת רציפה עם כדור הארץ.
תקשורת אזרחית בחלל
השימוש בטכנולוגיה אזרחית בחלל אינו חדש לחלוטין, אך הוא עבר גלגולים מרתקים. בשנת 2013 השיקה נאס"א את פרויקט "PhoneSat", במסגרתו לוויינים זעירים (CubeSats) נבנו סביב מכשירי נקסוס של גוגל. המטרה הייתה להוכיח שסמארטפון סטנדרטי מכיל את כל מה שלוויין צריך: מעבד מהיר, חיישני תאוצה, מצפן ומצלמה – וכל זאת בשבריר מהמחיר של מערכות מסורתיות.
המהלך הנוכחי של אייזקמן מתמקד בשיפור איכות החיים והפסיכולוגיה של האסטרונאוטים. האפשרות לשלוח הודעה למשפחה, לצלם סרטון ספונטני או להשתמש באפליקציות מוכרות, נתפסת כמרכיב קריטי בשמירה על חוסן מנטלי במשימות ארוכות טווח למאדים ולירח.
2 צפייה בגלריה
ראש נאס"א עם צוות "ארטמיס 2". מי יהיה הראשון לצלם סלפי עם סמארטפון מהחלל?
(צילום: AP Photo/John Raoux)
בחינה של הנתונים מעלה נקודה מעניינת: מצלמות ה-DSLR שאושרו עד כה לשימוש בחלל אמנם מצוידות בעדשות ענק ואופטיקה משובחת, אך הן דורשות ידע טכני רב ותנאי תאורה ספציפיים. לעומתן, הסמארטפונים המודרניים משתמשים ב"צילום חישובי" (Computational Photography) – אלגוריתמים שמתקנים באופן אוטומטי חשיפת יתר, רעש דיגיטלי ורעידות.
בחלל, שם הניגודיות בין השחור המוחלט של היקום לבין הבוהק של השמש היא קיצונית, היכולת הזו של הסמארטפון עשויה להפיק תמונות "אנושיות" וקריאות יותר עבור הקהל בבית.
אייזקמן סיכם את המהלך כ"צעד קטן בכיוון הנכון". המטרה היא לא רק סלפי על רקע הירח, אלא שינוי תפיסתי: אימוץ מהיר של חדשנות מהמגזר הפרטי. כשהאייפון 17 או הגלקסי הבא ישוגרו אל מחוץ לאטמוספירה, הם לא יהיו רק מכשירי תקשורת, אלא עדות ליכולת של הטכנולוגיה הצרכנית להדביק את הפער מול חקר היקום. כעת, נותר רק לראות מי יהיה האסטרונאוט הראשון שיעלה סרטון טיקטוק מהצד האפל של הירח.
