פלטפורמת הדיונים והחדשות החברתית רדיט (Reddit) עתרה לבית המשפט העליון באוסטרליה בדרישה לבטל את החוק החדש האוסר על שימוש ברשתות חברתיות למי שטרם מלאו לו 16. במוקד הטיעון: פגיעה אנושה בחופש הביטוי הפוליטי וחשש מתקדים מסוכן לפרטיות הגולשים. ממשלת אוסטרליה מצידה אומרת: "אנחנו לצד ההורים, לא לצד חברות הטכנולוגיה".
הדרישה: ביטול החוק
רדיט פתחה כאמור במערכה משפטית חזיתית נגד ממשלת אוסטרליה, ודורשת מבית המשפט העליון במדינה לבטל את החוק התקדימי שאוסר על בני נוער מתחת לגיל 16 להחזיק חשבונות ברשתות החברתיות. בתביעה, שהוגשה בסוף השבוע, טוענת החברה כי האיסור הגורף מהווה פגיעה בלתי חוקתית ב"חופש התקשורת הפוליטית המרומז" - עיקרון יסוד במשפט האוסטרלי.
החוק החדש, שנכנס לתוקפו לפני ימים ספורים, הוא הראשון מסוגו בעולם ומטיל על ענקיות הטכנולוגיה אחריות חסרת תקדים: לחסום לחלוטין גישה לקטינים או לספוג קנסות עתק של עד 50 מיליון דולר אוסטרלי (כ-115 מיליון שקלים).
בעוד שחברות כמו מטא (פייסבוק, אינסטגרם) וטיקטוק הודיעו כי יצייתו לחוק למרות הסתייגויותיהן, רדיט בחרה בקו לוחמני יותר, בטענה כי החוק "אינו תקף" וכי היא כלל לא אמורה להיכלל בהגדרת "רשת חברתית" תחת החקיקה החדשה.
בבסיס העתירה של רדיט עומדת הטענה כי החוק מונע מבני נוער גישה לשיח אזרחי ופוליטי, ובכך פוגע ביכולתם לגבש דעות מושכלות לקראת הפיכתם למצביעים בעתיד. "החוק נושא עמו סוגיות פרטיות וחופש ביטוי חמורות לכל גולש ברשת, לא רק לקטינים", נמסר בהצהרת החברה.
רדיט מדגישה כי בניגוד לרשתות מבוססות אלגוריתם ויזואלי כמו טיקטוק או אינסטגרם, היא משמשת בעיקר כפורום לדיונים ושיתוף ידע (Knowledge Sharing), ולכן הכללתה תחת האיסור היא שגויה מיסודה.
מנגד, הממשלה האוסטרלית, בהובלת ראש הממשלה אנתוני אלבניזי ושרת התקשורת אניקה וולס, מציגה חזית אחידה ובלתי מתפשרת. "אנחנו מוכנים להילחם בכל אתגר משפטי", הצהירו גורמים בממשלה, כשהם מדגישים כי מטרת החוק היא להגן על בריאותם הנפשית של ילדים מפני "הנזקים המוכחים" של הרשתות החברתיות.
יריית הפתיחה במאבק גלובלי
המהלך האוסטרלי אינו מתרחש בחלל ריק, אלא מהווה את יריית הפתיחה במאבק גלובלי על גבולות הרשת. באירופה למשל, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, רמזה כי האיחוד בוחן את המודל האוסטרלי בקפדנות.
דנמרק כבר הודיעה על תוכניות דומות להגבלת גיל (מתחת לגיל 15), ונורבגיה פועלת להעלאת רף גיל ההסכמה הדיגיטלי. בצרפת נשקלו צעדים דומים, אך שם ההתמקדות היא יותר באימות גיל ופחות בחסימה מוחלטת.
בארצות הברית המצב מורכב יותר בשל התיקון הראשון לחוקה המגן על חופש הביטוי. מדינות כמו פלורידה, יוטה וטקסס ניסו להעביר חוקים להגבלת גישה לקטינים, אך אלו נתקלו עד כה בקשיים משפטיים משמעותיים ובצווי מניעה פדרליים. עם זאת, בית המשפט העליון בארה"ב אישר לאחרונה חוק בטקסס הדורש אימות גיל באתרי פורנוגרפיה, מה שמעיד על נכונות מסוימת להחמיר את הפיקוח.
המודל הקיצוני ביותר קיים בסין, שם הממשלה מגבילה טכנית את שעות המשחק והשימוש באפליקציות לקטינים (למשל, שעה אחת ביום בסופי שבוע בלבד לגיימינג). המודל האוסטרלי, בניגוד לסיני, מטיל את האחריות על החברות המערביות ולא על ספקיות האינטרנט או מערכות זיהוי ממשלתיות ישירות.
ומה עם הפרטיות של המשתמשים הבוגרים?
כך או כך, אחת הסוגיות הבוערות שהחוק מעלה היא סוגיית הפרטיות של המשתמשים הבוגרים. כדי לאכוף את החוק, הפלטפורמות נדרשות ליישם מנגנוני "הבטחת גיל" (Age Assurance). אלו כוללים טכנולוגיות פולשניות כמו הערכת גיל ביומטרית באמצעות סריקת פנים; ניתוח דפוסי גלישה והתנהגות כדי לקבוע אם המשתמש הוא קטין; וחיוב כלל המשתמשים, כולל מבוגרים, להזדהות באמצעות מסמכים רשמיים – מהלך שרדיט וארגוני פרטיות מתריעים כי הוא יסיים את עידן האנונימיות ברשת.
המאבק באוסטרליה מסמן נקודת מפנה היסטורית ביחסי הכוחות בין מדינות לענקיות הטכנולוגיה. אם בעבר הרגולציה התמקדה בהגנה על פרטיות ילדים (כמו חוק ה-COPPA האמריקאי מ-1998 שאסר איסוף מידע מתחת לגיל 13), כעת השיח עובר למניעת גישה מוחלטת.
עבור רדיט, ההימור גבוה במיוחד. החברה, שהונפקה לאחרונה בבורסה, בנתה את המוניטין שלה על אנונימיות וקהילות נישה. חיוב המשתמשים באימות גיל נוקשה עלול לפגוע אנושות במודל העסקי שלה, המבוסס על שיח חופשי ולעתים קרובות אנונימי.
אם בית המשפט העליון באוסטרליה יכריע לטובת המדינה, סביר להניח שנראה אפקט דומינו של חקיקה דומה ברחבי העולם המערבי, שישנה את פני האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו.
