מזכר מודיעיני מסווג שהופץ בין סוכנויות הביון האמריקאיות ובצמרת ממשל טראמפ חושף מבצע ריגול תעשייתי נועז של המשרד לביטחון המדינה הסיני, שסימן כמטרה את ג'נסן הואנג, מנכ"ל ענקית השבבים והתוכנה אנבידיה ואחד האנשים החזקים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית.
על פי גורמים שנחשפו למודיעין האמריקני ודיווחים באירופה ובארה"ב, בהם ב"ניו יורק טיימס" ו"בפייננשל טיימס" הבריטי, אשת העסקים הסינית אליס הואנג (הואנג לה), בכירה בחברת מרכזי הנתונים Megaspeed הפועלת מסינגפור, גויסה על ידי סוכנות הביון של בייג'ינג במטרה לאסוף מידע על שבבי הבינה המלאכותית של החברה ולהשפיע על מדיניות הייצוא שלה.
המאהבת-מרגלת של הואנג
הקשר בין השניים, שאינם קרובי משפחה למרות השם הדומה, חצה את הגבול המקצועי וכלל מערכת יחסים רומנטית שנמשכה תחת מעקב הדוק של סוכנויות הביון האמריקניות במשך למעלה משנה. ביוני 2024 תועדו השניים בבר בטאיפיי, ובמקביל החלה חברת Megaspeed, שהוקמה מתוך חברת גיימינג סינית עלומה, לרכוש שבבים מתקדמים של אנבידיה במיליארדי דולרים.
חקירות המודיעין העלו כי Megaspeed הקימה חוות שרתים בדרום-מזרח אסיה והשכירה את כוח המחשוב שלהן לענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא. בכך יצרה החברה ערוץ עוקף לסנקציות האמריקניות, שאסרו על מכירה ישירה של מעבדים מתקדמים לסין. יתרה מכך, רשת המשקיעים שמאחורי החברה בשנגחאי ובמחוז ג'ג'יאנג מחזיקה בקשרים פיננסיים לתאגיד CETC, מיצרני הטכנולוגיה הצבאית הגדולים בסין.
הפרשה הגיעה לגבעת הקפיטול, שם דרשו ראשי שלוש ועדות בקונגרס מהואנג להתייצב לתדרוך בדלתיים סגורות. באנבידיה מיהרו למזער נזקים ומסרו כי החברה אינה חולקת מידע מסווג עם לקוחותיה וכי פגישותיו של המנכ"ל עם אליס הואנג לא חרגו משגרת העבודה מול אלפי לקוחות.
מנגד, בשגרירות סין בוושינגטון דחו את הממצאים וכינו אותם השמצות חסרות בסיס. למרות שהנשיא טראמפ עודכן בנושא כבר אשתקד ובחר שלא להתערב, לחץ הקונגרס טרף את הקלפים והוביל לבלימת היוזמה לאפשר לאנבידיה למכור לסין את שבבי הדגל שלה תמורת עמלת ממשלתית של 25 אחוזים.
למה מנכ"ל אנבידיה?
כדי להבין מדוע משקיעה סוכנות הביון הסינית, המונה תחת השר צ'ן אי-שין מאות אלפי סוכנים, משאבים כה אדירים סביב אדם אחד, צריך להביט מתחת למכסה המנוע של מהפכת הבינה המלאכותית. היעד האסטרטגי של בייג'ינג להפוך למעצמת הבינה המלאכותית המובילה בעולם עד 2030 מתנגש חזיתית בעליונות הסיליקון של אנבידיה.
השוואה הנדסית בין ארכיטקטורות השבבים חושפת את עומק הבעיה הסינית. מעבדי הדגל של אנבידיה מדור Blackwell, ובראשם GB300, מספקים כושר עיבוד של כ-7,500 טרה-פלופס בחישובי FP4 בצריכת הספק של 1,400 וואט, בעוד שפלטפורמת הדור הבא, Rubin, צפויה להזניק את הביצועים לעד 66,700 טרה-פלופס במערכי הקצה.
פלטפורמת "רובין" של אנבידיה
(אנבידיה)
במילים פשוטות, השבבים של אנבידיה מהירים פי כמה וכמה ממיטב התוצרת הסינית המתקדמת ביותר. החלופה המובילה של ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי, סדרת Ascend 910C והדגמים החדשים בסדרת Ascend 950, מפגרים אחרי אנבידיה בכשלוש עד ארבע שנים מבחינת פיצ'רים ויכולות.
הבעיה של התעשייה הסינית טמון בחרם המערבי על מכונות הליתוגרפיה המתקדמות (EUV) ובמחסור ברכיבי זיכרון בפס רחב (HBM). כדי לפצות על נחיתות השבב הבודד, וואווי מחברת מאות מעבדים יחד במערכי ענק דוגמת CloudMatrix 384, המספקים נפח זיכרון מצטבר אדיר של 49 טרה-בייט ומאפשרים הרצת מודלים סיניים כמו DeepSeek ו-Qwen.
אלא שהמחיר האנרגטי כבד: ארון שרתים כזה של וואווי צורך כ-559 קילוואט, לעומת 120 קילוואט בלבד במערכת מקבילה ויעילה בהרבה של אנבידיה (NVL72). בנוסף, הדומיננטיות המוחלטת של סביבת התכנות CUDA של אנבידיה שמשמשת לפיתוח יעיל לפלטפורמת השבבים שלה, גורמת לכך שמעבר למערכת המקבילה של וואווי (CANN) גובה מחברות הטכנולוגיה חודשים ארוכים של התאמות הנדסיות ושחיקה בנצילות המערכת.
אין ספק שלסין יש הרבה מאוד סיבות טובות לנסות להתקרב לחברות טכנולוגיית שבבים מערביות. החרם האמריקאי והמערבי אולי הביא את סין לנסות לפתח יכולות משל עצמה, אך אלה רחוקות מאוד מלאפשר לה להתחרות ביעילות בשוק העולמי.
סין אולי מסוגלת להביא לצרכן ולמשתמש הגלובלי גישה למודלי שפה מתקדמים - אך אין לה את המנועים הנדרשים כדי לספק להם יכולות מקבילות לצ'אט GPT או קלוד. כשכל המפתחות נמצאים בידיים של כמה אנשים בודדים בצמרת חברות הטק האמריקאיות, אין ספק שזו כנראה לא תהיה הפרשה האחרונה שנראה בתחום.
