כשבאוניברסיטת קנטקי ביקשו מהעובדים להיעזר בבינה מלאכותית, דייוויד דורמן החליט שיש דברים שהוא פשוט לא מוכן לתת למחשב לעשות במקומו. לא מפני שהוא מתקשה להשתמש בטכנולוגיה, ולא משום שהוא חושש ש-ChatGPT יטעה. מבחינתו, עצם מסירת החשיבה וההחלטות למכונה היא פגיעה בעקרונות שעל פיהם הוא חי. אז הוא עשה צעד לא שגרתי: ביקש פטור מטעמי דת. והאוניברסיטה הסכימה.
דורמן (45), שעובד במינהלת המחקר של האוניברסיטה ומסייע לחוקרים בהגשת בקשות למענקים, קיבל בתחילת החודש אישור רשמי שלא להשתמש בעצמו בכלי בינה מלאכותית במסגרת תפקידו. לפי האגודה ההומניסטית האמריקנית, שסייעה לו, זהו המקרה הראשון הידוע של אדם שקיבל פטור כזה על בסיס השקפת עולם הומניסטית.
לא רק שינוי טכני בשיטת העבודה
הסיפור החל כאשר באוניברסיטה עודדו עובדים לשלב בעבודתם כלים כמו ChatGPT, קלוד וקופיילוט של מיקרוסופט. דורמן הרגיש שהבקשה אינה רק שינוי טכני בשיטות העבודה. "המאמץ הכרוך בחשיבה על מצבים, על העבודה שלי, על האתיקה שלי ועל היחס שלי לאנשים אחרים הוא חלק מרכזי מהיכולת שלי להתפתח כאדם מוסרי", הסביר. לדבריו, כשמכונה עושה את המאמץ הזה במקומו, היא פוגעת ביכולתו לשאת באחריות מוסרית למעשיו.
אבל מה הקשר בין בינה מלאכותית לדת, כשהשקפת העולם של דורמן כלל אינה מחייבת אמונה באלוהים? כאן נכנס ההומניזם. זוהי השקפת עולם שמעמידה במרכז את האדם, כבודו, יכולתו לחשוב באופן עצמאי וחובתו לפעול לטובת אחרים.
ההומניזם החילוני אינו נשען על אלוהים או על כתבי קודש: את המוסר, לפי תפיסה זו, בני האדם צריכים לבסס על תבונה, חמלה וניסיון אנושי. לא מדובר בדת במובנה המוכר, וגם לא בכללים מחייבים שלפיהם כל הומניסט חייב להתנגד לטכנולוגיה.
הבסיס לבקשה היה סעיף בחוק זכויות האזרח האמריקני מ-1964, המחייב מעסיקים להתחשב באמונות דתיות כנות של עובדים, כל עוד ההתאמה אינה גורמת לפגיעה משמעותית בפעילותם.
החוק, כפי שמפרשת אותו הרשות הפדרלית לשוויון הזדמנויות בעבודה, מגן גם על השקפות מוסריות עמוקות שאינן כוללות אמונה באל. לכן, כפי שעובד יהודי עשוי לבקש שלא לעבוד בשבת, כך יכול עובד לבקש התאמה אחרת על בסיס מצפונו, אם עמד בדרישות החוק.
זה לא אומר שכל עובד שמודיע כי הוא שונא את ChatGPT זכאי אוטומטית לפטור. לא די בהתנגדות פוליטית או בהעדפה אישית אלא לפי חוק, האמונה חייבת להיות "כנה, עמוקה ובעלת משמעות מוסרית הדומה לזו של אמונה דתית". השאלה המרכזית היא אם מדובר במחויבות מוסרית אמיתית, ואם המעסיק יכול להיענות לבקשה בלי לשאת בנטל משמעותי.
בסוף אוגוסט פנה דורמן, בסיוע עורכי דין של האגודה ההומניסטית, למשרד האחראי לשוויון הזדמנויות באוניברסיטה. לדבריו, הוא קיבל השראה מארין מאוס, מהנדסת תוכנה המשתייכת לקהילה דתית ליברלית בארה"ב, שקיבלה ממעסיקתה כבר במאי השנה פטור משימוש בבינה מלאכותית מטעמי מצפון.
פטור עם כוכבית
הפטור גם מוגבל מאוד: דורמן אינו חייב להפעיל בינה מלאכותית לצורך ביצוע משימותיו, אבל הוא עדיין נדרש להשתתף בפגישות שבהן עמיתיו משתמשים בה, ולשתף פעולה עם מערכות עבודה שכוללות אותה. כלומר, הוא לא קיבל זכות לעבוד בעולם נטול AI, אך האוניברסיטה הסכימה שלא לחייב אותו להיעזר בה אישית.
לדבריו, התנגדותו רחבה יותר מהחשש לאבד את החשיבה העצמאית. הוא סבור שהטכנולוגיה מאיימת על פרנסתם של עובדים, צורכת משאבים סביבתיים רבים ופוגעת ביצירה האנושית.
באגודה ההומניסטית מבהירים שלא כל מי שמחזיק בערכים דומים מגיע לאותה מסקנה. למעשה, הצהרה שאימצו ארגונים הומניסטיים בעולם ב-2025 מכירה גם בתועלת האפשרית של הבינה המלאכותית, אך מתעקשת שהשיפוט והאחריות יישארו בידי בני אדם.
גם האפיפיור ליאו ה-14 הזהיר השנה מפני הסכנות שבשימוש בלתי מבוקר בטכנולוגיה, ובהן פגיעה בכבוד האדם, ריכוז כוח בידי מעטים והעמקת אי-השוויון. הוא לא קרא להחרים אותה, אבל דבריו המחישו עד כמה הדיון על בינה מלאכותית הפך גם לשאלה דתית ומוסרית, ולא רק לוויכוח על יעילות במקום העבודה.
כפי שפורסם ב-ynet כבר ב-2023, גם רבנים חרדים בניו יורק חתמו על גילוי דעת שאסר שימוש בבינה מלאכותית והזהיר כי היא "מאפשרת תועבה, כפירה ובגידה ללא גבולות".
מנגד, בנובמבר אשתקד פרסם ארגון רבני צהר בישראל מסמך שקבע כי מותר להיעזר בבינה מלאכותית ללימוד תורה ולמחקר, אך אין להסתמך עליה לפסיקת הלכה. "הפסיקה היא מעשה מוסרי ותורני של אדם מול אדם, ולא של אלגוריתם", הסביר הרב יובל שרלו.






