דיווחים מהימים האחרונים ברוסיה חושפים כי מערכת האיתור הלוויינית של יצרנית הרכב הגרמנית פורשה, השביתה באופן גורף רכבים ברחבי המדינה, זאת בעקבות אובדן קישוריות שהמערכת זיהתה כניסיון גניבה.
פסל יוקרתי של שני טון
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יורדים בבוקר לרכב היוקרה שלכם, לוחצים על כפתור ההתנעה - ומקבלים דממה מוחלטת. אין אורות בלוח המחוונים, המנוע לא משמיע צליל, והרכב למעשה הפך לפסל יוקרתי במשקל שני טון. זהו בדיוק התרחיש איתו מתמודדים בימים האחרונים מאות בעלי רכבי פורשה ברוסיה, באירוע המדגים כיצד טכנולוגיה חכמה יכולה להפוך לחרב פיפיות.
התקלה, שהחלה להופיע כבר בסוף נובמבר, נובעת מכשל במערכת המעקב והאיתור (VTS) של הרכבים. מדובר במערכת אבטחה מבוססת לוויין (GPS/GSM), שנועדה במקור להגן על הרכב מפני גניבה.
אלא שבפועל, המערכת מזהה את אובדן הקליטה הנוכחי ברוסיה כניסיון שיבוש או גניבה, ומפעילה אוטומטית את משבת המנוע (אימובילייזר), מה שמונע כל אפשרות להניע את הרכב או גורם לו לדומם מנוע זמן קצר לאחר ההתנעה.
קבוצת "רולף" (Rolf), רשת סוכנויות הרכב הגדולה ברוסיה, אישרה את הדיווחים ומסרה כי הבעיה נובעת מ"אובדן מוחלט של קישוריות לוויינית". על פי הנתונים, התקלה אינה מבדילה בין דגמים ופוגעת במגוון רחב של רכבי החברה שיוצרו החל משנת 2013 ומצוידים במערכת ה-VTS המקורית, בהם דגמי ה-Cayenne, Macan, Panamera, וסדרת ה-911 וה-718.
המערכת של פורשה זיהתה את אובדן הקליטה הנוכחי ברוסיה כניסיון שיבוש או גניבה, והפעילה אוטומטית את משבת המנוע (אימובילייזר)
כשל מערכתי נרחב
התקלה הנוכחית מתרחשת בתוך ואקום שירותי חמור. פורשה, כמו יצרניות רכב מערביות רבות, השעתה את הפעילות המסחרית שלה ברוסיה ועצרה את משלוחי הרכבים בפברואר 2022, בעקבות הפלישה לאוקראינה. המשמעות היא שלבעלי הרכבים אין כיום ערוץ תמיכה רשמי או גישה לשרתי החברה העולמית.
הוואקום הזה הוליד גל של ספקולציות. נציגים בחלק מהסוכנויות ברוסיה רמזו כי ייתכן ומדובר בפעולה מכוונת – מעין "מתג כיבוי" שהופעל מרחוק, אם כי לא הוצגו ראיות התומכות בטענה זו. מומחים אחרים, שצוטטו בתקשורת הטכנולוגית באירופה ובסין, טוענים כי סביר יותר שמדובר בקריסה של השרתים האזוריים בשל היעדר תחזוקה שוטפת מצד היצרן.
בנוסף, אותם מומחים לא שוללים כי התקלה נובעת מהפרעות קשות בקליטה של לוויינים (GPS Jamming) הנפוצות כיום ברוסיה כחלק מאמצעי לוחמה אלקטרונית (כפי שהיה בישראל בראשית מלחמת חרבות ברזל). כך או כך, האופי הסימולטני של התקלה מעיד על כשל מערכתי נרחב ולא על תקלות נקודתיות.
המקרה ברוסיה אינו הראשון שבו כלי רכב מושבתים מרחוק על רקע סכסוכים גיאופוליטיים, והוא מצטרף לשורה של אירועים המדגישים את כוחן של היצרניות בעידן הבתים החכמים וה-IoT (האינטרנט של הדברים).
אחת הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות התרחשה בתחילת המלחמה באוקראינה, כאשר כוחות רוסיים בזזו ציוד חקלאי מתקדם בשווי מיליוני דולרים, כולל טרקטורים וקומביינים מתוצרת John Deere, מסוכנות בעיר מליטופול הכבושה.
הציוד הועבר במשאיות למרחק של מאות קילומטרים עד לצ'צ'ניה, אך כשהגנבים ניסו להפעיל אותו, הם גילו שהכלים הושבתו מרחוק על ידי היצרנית האמריקאית. הטכנולוגיה שאפשרה ל-John Deere לנעול את הטרקטורים זהה בבסיסה לזו של פורשה: מערכת תקשורת מובנית המאפשרת דיאגנוסטיקה ושליטה מרחוק.
הבעלים נאלצים לאלתר
בהיעדר תמיכה רשמית משטוטגרט, בעלי הפורשה ברוסיה נאלצים לפנות לפתרונות יצירתיים, המזכירים לעיתים "רפואת שדה" לרכבים. חלק מהנהגים דיווחו על הצלחה חלקית לאחר ניתוק מצבר הרכב למשך כ-10 שעות, פעולה שלעיתים מאפסת את המערכת.
אחרים פנו למוסכים פרטיים המבצעים ניתוח פולשני יותר: פירוק פיזי של יחידת ה-VTS או צריבה מחדש של התוכנה כדי לעקוף את מנגנון האבטחה. ברשת "רולף" אף הנחו את הטכנאים לבצע איפוס ידני של יחידות האזעקה, תהליך הדורש לעיתים פירוק של חלקים נרחבים בדשבורד. עם זאת, הפתרונות אינם מבטיחים 100 אחוזי הצלחה. בעוד רכבים מסוימים חזרו לחיים, אחרים נותרו מושבתים גם לאחר ניסיונות תיקון חוזרים.
הדיווחים מרוסיה מעוררים דאגה מיוחדת בישראל, בה הופעלו שיבושי GPS נרחבים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" (ולמעשה גם לפני כן בעיקר באזור הגולן והצפון). אך בעוד המערכת של פורשה (VTS) מסתמכת ככל הנראה על חיבור רציף לשרתים כתנאי להפעלה, מערכות המיגון והאיתור הפופולריות בישראל (דוגמת איתוראן, פוינטר ואחרות) פועלות בלוגיקה שונה.
רוב המערכות המותקנות בארץ הן מערכות בהתקנה מקומית או מערכות יצרן שעברו התאמה לשוק המקומי. מערכות אלו יודעות לזהות "חסימת תדרים" (Jamming) כאירוע חריג המחייב דיווח למוקד המבצעי, אך ברוב המקרים הן אינן מתוכנתות להשבית את המנוע באופן אוטומטי ואוטונומי רק בשל אובדן קליטה, וזאת משיקולי בטיחות.
המקרה ברוסיה משמש תמרור אזהרה גם ליבואנים הישראלים. ככל שמכוניות חדשות שמגיעות לארץ הופכות ל"מחשבים מקושרים" המסתמכים על ענן היצרן (OTA) לעדכונים ותפעול, כך גוברת התלות בשרתים שנמצאים מעבר לים.
במקרה של ניתוק כבל תת-ימי או מתקפת סייבר על תשתיות התקשורת של ישראל, מכוניות מודרניות רבות עלולות לאבד חלק מהפונקציונליות שלהן, גם אם לא יושבתו לחלוטין כמו במוסקבה.
