בעוד האנליסטים מזהירים מהתפוצצות בועת הבינה המלאכותית, דור חדש של סטארטאפים מגייס סכומי עתק סביב הבטחה אחת נועזת: "יכולת שיפור עצמי" ל-AI שתוציא את בני האדם מהתמונה. הכירו את Ricursive ו-Recursive, שתי חברות עם שם כמעט זהה וחזון ששואף לשנות את חוקי המשחק של המחשוב המודרני.
מעגל הקסמים של השבב והמודל
המונח "רקורסיה" מוכר לכל מתכנת מתחיל כפונקציה שקוראת לעצמה, אך בעמק הסיליקון של ינואר 2026, הוא הפך לשם הקוד של המרדף אחר ה"סינגולריות". הסטארט אפ Ricursive Intelligence מפאלו אלטו, שהוקם על ידי צמד החוקרות הבכירות לשעבר בגוגל, ד"ר אנה גולדי וד"ר אזליה מירהוסיני, גייס לאחרונה 335 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר. כל זאת, כשבחברה מועסקים פחות מ-10 עובדים.
החזון של Ricursive ממוקד בצוואר הבקבוק הפיזי של המהפכה: השבבים. גולדי ומירהוסיני, שפיתחו בגוגל את טכנולוגיית ה-AlphaChip ששיפרה את תכנון שבבי ה-TPU של ענקית החיפוש, מבקשות כעת לייצר מעגל סגור.
בשיטה זו, הבינה המלאכותית מעצבת בעצמה שבבים יעילים וחזקים יותר, שבתורם מאפשרים להריץ מודלים חכמים יותר - שיעצבו את הדור הבא של השבבים, וחוזר חלילה.
בצד השני של המתרס נמצאת Recursive AI, חברה שטרם הוכרזה רשמית, אך כבר מעוררת גלים בקהילת המחקר. מאחוריה עומד ריצ'רד סוצ'ר, לשעבר מנהל מחקר ה-AI בסיילספורס ומייסד You.com.
בדומה למתחרה בעלת השם הדומה, גם Recursive AI נמצאת במגעים לגיוס לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר, במטרה לפתח מערכות "סופר-אינטליגנטיות" שישפרו את הקוד של עצמן ללא מגע יד אדם.
דמי כניסה יקרים
הנהירה של המשקיעים לחברות הללו, הכוללת שמות כמו סקויה, לייטספיד ו-DST Global, מתרחשת בצל דוחות המצביעים על כך שבשנת 2026, ענקיות הטכנולוגיה כמו מטא, מיקרוסופט ואלפאבית צפויות להוציא למעלה מ-480 מיליארד דולר על תשתיות AI.
"דמי הכניסה" למשחק הבינה המלאכותית הפכו לכל כך יקרים, שסטארט אפ בן שלושה חודשים כמו Humans& - שהוקם על ידי יוצאי חברת אנת'רופיק (Anthropic) ו-xAI - מגייס 480 מיליון דולר בסבב סיד כמעט כעניין שבשגרה.
ובעוד ארה"ב ממשיכה להמר על "כוח גס" ותקציבי עתק, הזירה הגלובלית מציגה גישות שונות: בסין חברות כמו דיפסיק (DeepSeek) ואליבאבא הוכיחו השנה כי ניתן להגיע לביצועים דומים לאלו של עמק הסיליקון בשבריר מעלות המחשוב.
נזכיר כי הגישה הסינית מתמקדת באופטימיזציה אלגוריתמית קיצונית, מעין "רקורסיה לעניים" שמצליחה לעקוף את מגבלות הייצוא האמריקניות של שבבי אנבידיה המתקדמים.
מצד שני באירופה, הסטארט אפ הצרפתי Mistral ממשיך להוביל את קו ה"ריבונות הטכנולוגית". בעוד שהאמריקאים חולמים על בינה שמשתפרת מעצמה ללא מגע אדם, האירופאים מתמקדים במודלים פתוחים ושקופים, המעניקים לארגונים שליטה מלאה על המידע שלהם.
בינה מלאכותית בונה בינה מלאכותית
הרעיון שבינה מלאכותית תבנה בינה מלאכותית אינו חדש. כבר ב-2017 הציגה גוגל את AutoML (ראשי תיבות של Automated Machine Learning) אלגוריתם שלמד לבנות אלגוריתמים אחרים. פרויקטים כמו AlphaEvolve המשיכו את הקו הזה, אך הם הוגבלו למשימות ספציפיות מאוד.
ההבדל ב-2026 הוא השאיפה למערכת רחבה לשימוש כללי. בעוד ש-AutoML היה כלי עזר למתכנתים, Ricursive ו-Recursive שואפות להחליף את החוקרים עצמם. OpenAI כבר הצהירה כי עד סוף השנה היא מקווה להפעיל "חוקר AI אוטונומי" שיבצע עבודה של חוקר מתחיל וישתפר בהדרגה.
למרות האופטימיות, מומחים בתעשייה מזהירים כי אנו עדיין רחוקים מהרגע שבו ניתן יהיה להוציא את הגורם האנושי מהמשוואה. המערכות הנוכחיות מצטיינות בפתרון בעיות טכניות מוגדרות, אך הן חסרות את האינטואיציה וההבנה של ההקשר הרחב הדרושים למחקר פורץ דרך.
כך או כך, אם הניסוי של Ricursive ודומיה יצליח, אנחנו עומדים בפני האצה טכנולוגית חסרת תקדים שבה זמן הפיתוח של חומרה ותוכנה יתכווץ משנים לשבועות. אם לא, זו עשויה להיות הערת השוליים היקרה ביותר בהיסטוריה של עמק הסיליקון.
