אם זה יקרה, או שכבר קרה, האמינו שזו לא מקריות, אלא תוכנית עסקית כפויה. הסיבה העמוקה מאחורי המהלך הזה היא העובדה הפשוטה שעלות הפעלת ה-AI יקרה מדי מכדי להיות משתלמת במודל המנויים המסורתי, ועל פי אנליסטים רבים - לא משתלמת גם עם מנויים במחיר כפול או משולב בהכנסות ממקורות נוספים.
משקל כלכלי כבד
כדי להבין מדוע הפרסומות כנראה יהפכו לבלתי נמנעות, חייבים להתייחס למשקל הכלכלי הכבד שמונח על כתפי חברות הענק. בניית מודל בינה מלאכותית חזק ומתוחכם (כמו GPT-5 או ג'מיני 3) דורשת הון עצום.
מדובר במאות מיליארדי דולרים המושקעים בחומרה ייעודית, בעיקר שבבי אנבידיה יקרים, הדרושים לצורך שלב האימון הראשוני. אך העלות הגבוהה באמת היא השימוש השוטף; כל שאלה שאתם שואלים, כל סיכום שאתם מבקשים, הוא למעשה תהליך חישובי יקר שעלותו גבוהה פי כמה וכמה משאילתת חיפוש רגילה.
המספרים אמנם לא פומביים, אבל על פי הערכות בתעשייה, תשובה לפרומפט עולה לחברה כ-40 אגורות. אם צ'אט בודד שלכם כולל עשרות פרומפטים, מנוי חודשי של 20 דולר פשוט לא מצליח לכסות את הבזבוז האנרגטי והחישובי הזה, מה שהופך את "הכנסות הפרסום" למציל הפיננסי הזמין ביותר לחברות ה-AI.
הדרישה להחזיר את ההשקעה הענקית הזו דוחפת את ענקיות הטכנולוגיה להתנהגות כלכלית אגרסיבית שנועדה לנצל כל פיסת אינטראקציה עם המשתמש. לפי דיווחים, חברת OpenAI למשל בוחנת בימים אלו ממש אפשרות לשלב פרסומות בתוך הפיד של הצ'אט ובתוך אפליקציות צד שלישי המשתמשות ב-API שלה.
ואולם היא מיהרה להכחיש את זה גם לאחר שמשתמשים הציגו צילום מסך עם פרסומת לאפליקציה של טארגט. בכיר החברה הכחיש מכל וכל את העניין ואמר בהתפלפלות שלא הייתה מביישת פוליטיקאים שזו לא פרסומת אלא "סוג של המלצה".
חוב טכנולוגי תופח
בכל מקרה, משמעות הדבר היא שאם אתם משתמשים באפליקציה או שירות עסקי המבוסס על המנוע של ChatGPT, ייתכן שתראו פרסומת שתשתלב בתוך חוויית ה-AI שלכם. בנוסף, גם חברת גוגל התמודדה עם דיווחים דומים, שאותם הכחישה נמרצות כמה שעות לאחר הפרסום, לפיהם היא בוחנת דרכים לשלב פרסומות בתוך ג'מיני.
אך גם אם הדיווחים הללו מוכחשים כרגע, הם משקפים את הלחץ האדיר הקיים בתוך החברות הללו למצוא זרמי הכנסה חדשים שיכסו את החוב הטכנולוגי ההולך וגדל שלהן.
וזו לא פחות משבירת אמון יסודית: אתם משלמים על שירות פרמיום שאמור להיות נקי מאותן הסחות דעת, ומקבלים במקום זאת תוצאות שהאינטרס הכלכלי משפיע עליהן, ובכך הופכים למוצר, גם כאשר אתם כבר משלמים כסף. או במילים אחרות, המודל העסקי של האינטרנט, שהתקבע לפני 30 שנה, לפיו אתם משלמים אז לא תראו פרסומות, כבר לא תקף למודל העסקי של הבינה המלאכותית.
אבל זה לא אומר שאין פתרונות אחרים. חברות קטנות יותר, שאינן יכולות להתחרות על תקציבי פרסום גלובליים, מפתחות מודלים עסקיים מתוחכמים וממוקדים, שנועדו לגבות מחיר גבוה יותר בדרך אחרת.
אחת השיטות הנפוצות היא המעבר למודל תשלום לפי שימוש, במקום מנוי חודשי קבוע. או במילים אחרות - אתם משלמים לפי כמות הטוקנים שצרכתם, מספר השאלות ששאלתם או כמות העיבוד שדרשתם.
מודל זה נשמע הוגן לכאורה, אך הוא מעביר את הסיכון הכלכלי של עלויות המחשוב המשתנות היישר לכיס שלכם. אם כלי ה-AI הופך לחלק אינטגרלי מהעבודה, אתם עלולים לגלות בסוף החודש חשבון מנופח ללא כל התראה מראש.
זו לא פחות משבירת אמון: אתם משלמים על שירות פרמיום שאמור להיות נקי, ומקבלים במקום זאת תוצאות שהאינטרס הכלכלי משפיע עליהן
בנוסף לכך, חברות רבות פונות למודל תשלום מונחה-תוצאה. לדוגמה, חברות ישראליות בתחום הפיננסים או הרפואה גובות תשלום רק אם ה-AI שלהן השיג תוצאה מוכחת, כמו אחוז מהכסף שנחסך או גבייה על כל בדיקה רפואית שסוכמה בהצלחה.
גישה זו יוצרת עמימות בתמחור ומחייבת את הלקוח לחשוף נתונים רגישים על מנת שניתן יהיה למדוד את "ההצלחה" ולגבות תשלום. מעבר לכך, במודל מונטיזציה של נתונים, חברות בתחום הסייבר למשל, מוכרות לכם שירות הגנה, אך במקביל, הנתונים האנונימיים על האיומים שחוויתם הופכים ל"מודיעין איומים גלובלי" ונמכרים בנפרד לגופים אחרים. כך, אתם משלמים עבור השירות ובמקביל נתוני השימוש שלכם הופכים למנוע רווח נוסף עבור החברה.
המודלים העסקיים הללו, בין אם מדובר בפרסומות של ענקיות הטק או במודלי צריכה מתוחכמים של סטארט-אפים, מוכיחים שאין מפלט מהאג'נדה הכלכלית. עלות הפעלת ה-AI הגנרטיבי היא כה גבוהה, עד שהיא מחייבת את החברות למצוא דרכים יצירתיות, אך לעיתים מעוררות מחלוקת, למקסם את ההכנסות.
הדילמה הזו מחייבת את המשתמשים להיות חשדנים, לא להסתמך רק על המחיר הנמוך המוצהר, ולבדוק תמיד את העלויות הנסתרות ואת הדרך שבה המידע הופך לכסף.
