אחת החברות שמאפשרות לעולם לראות מלחמות מלמעלה - מורידה את השאלטר. חברת הלוויינים הגדולה Planet Labs הודיעה אתמול (שבת) ללא כל התרעה מוקדמת כי היא מפסיקה באופן רשמי להפיץ תמונות לוויין מאיראן ואזור העימות במפרץ הפרסי, זאת לבקשת הממשל האמריקאי.
לפי דיווח של רויטרס, החברה, שממוקמת בקליפורניה, עדכנה את לקוחותיה על ההחלטה במייל וציינה כי ממשלת ארה"ב ביקשה מכל ספקיות תמונות הלוויין במדינה, להימנע באופן בלתי מוגבל מפרסום תמונות של אזור העימות.
3 צפייה בגלריה
תמונת לוויין מראה נזק במפקדה של כוחות האכיפה בטהרן בתקיפות ישראל וארה"ב על איראן
(צילום: Planet Labs PBC/Handout via REUTERS)
במקביל, החברה עדכנה כי תעבור למודל של "הפצה מוגבלת ומנוהלת" של תמונות שאינן מהוות סיכון ביטחוני. במסגרת המודל החדש, החברה תשחרר תמונות רק עבור צרכים דחופים וקריטיים או כאשר קיים עניין ציבורי.
המדיניות החדשה מגיעה בעקבות צעד ש- Planet Labsכבר עשתה בחודש שעבר, בו היא החליטה להוציא תמונות לוויין מהמזרח התיכון בעיכוב של שבועיים מרגע הצילום. בחברה הסבירו את המהלך אז כ"צעד שנועד למנוע מגורמים עוינים להשתמש בתמונות כדי לפגוע בארה"ב ובבעלות בריתה באזור".
החברה ציינה בנוסף כי תחסום גם את כל התמונות שנאספו מהאזור החל מה-9 במרץ, וכי לפי ההערכות שלה, המדיניות החדשה הזו תישאר בתוקף עד לסיום המלחמה. "מדובר בנסיבות חריגות, ואנחנו עושים כל שביכולתנו לאזן בין הצרכים של כל בעלי העניין", נמסר מהחברה.
ספקית תמונות לוויין נוספת בשם Vantor מסרה לרויטרס כי היא לא קיבלה פניה דומה מצד ממשלת ארה"ב, אך היא שומרת לעצמה את הזכות "להגביל את הגישה לתמונותיה ו/או לבצע בקרה מוגברת על רכישה של תמונות בתקופות של עימותים גיאופוליטיים", וכי המדיניות הזו מיושמת כעת ב"חלקים מהמזרח התיכון".
לפי החברה, המדיניות הזו כוללת הגבלות על מי רשאי להזמין תמונות חדשות או לרכוש תמונות קיימות של אזורים שבהם צבא ארה"ב ובעלות בריתה פועלים, וכן אזורים הנתונים למתקפות של גורמים עוינים.
מהלך חריג
במשך שנים, תמונות לוויין מסחריות (או "אזרחיות") היו אחד הכלים המרכזיים שאפשרו לאמת תקיפות, להבין מה באמת קרה בשטח ולבדוק טענות של צבאות וממשלות. במילים פשוטות - כשאי אפשר להגיע פיזית לזירת תקיפה, התמונות מלמעלה הן העדות הטובה ביותר. הן מאפשרות לראות אם יעד אכן נפגע, אם יש נזק אזרחי, ואם מה שמספרים לציבור באמת תואם למציאות.
לפי ה"ניו יורק טיימס", מומחים בתעשייה סבורים כי מלבד הניסיון של טהרן להשיג צילומי לוויין צבאיים, היא מנסה באופן פעיל להשיג תמונות לוויין אזרחיות, כולל כאלו של חברות אמריקאיות, במטרה להשיג מידע שהיא לא יכולה להגיע אליו, או שקשה לה להשיג.
עם זאת, ההגבלה הנוכחית עלולה לשבש באופן משמעותי גם את היכולת של עיתונאים, חוקרים ואנליסטים עצמאיים לתעד את המלחמה באיראן. לא רק הכתבים נפגעים כאן, אלא גם חוקרים וארגוני זכויות אדם, שהסתמכו על הנתונים כדי לאמת אירועים בזמן אמת.
חשוב להבין עד כמה זה מהלך חריג. בעשור האחרון, תמונות לוויין מסחריות הפכו לחלק בלתי נפרד מסיקור מלחמות. הן שימשו לאימות תקיפות בסוריה, למעקב אחרי תנועות צבאיות באוקראינה, ולחשיפה של הפרות זכויות אדם במקומות שבהם אין גישה לעיתונאים. זה היה אחד הכלים הבודדים שיצרו סוג של איזון מול מידע רשמי שהגיע מגורמים מדיניים וצבאיים.
לפי הדיווחים, מלבד Planet Labs ו- Vantor, ספקיות נוספות של תמונות לוויין כבר החלו להטיל מגבלות ולעכב פרסום נתונים מהמזרח התיכון. לא כולן מודות שזה נעשה בעקבות בקשה ישירה של ממשלת ארה"ב, אבל הכיוון ברור.
3 צפייה בגלריה
צילום לווייני המתעד את הפגיעה בנמל ג'בל עלי בדובאי לאחר שהותקף על ידי האיראנים
(צילום: Planet Labs PBC/Reuters)
ומה קורה בישראל?
בישראל הסיפור דווקא הפוך. מאז סוף שנות ה-90, חוק אמריקאי בשםKyl Bingaman Amendment הגביל חברות לוויין אמריקאיות מלפרסם תמונות ברזולוציה גבוהה של ישראל. זה לא אומר שישראל לא הייתה קיימת בתמונות מהסוג הזה, אלא שתמונות שלה הופיעו בחדות נמוכה בהרבה מאלו של שאר העולם.
המציאות הזו השתנתה בעשור האחרון. עם כניסתן של חברות לוויין אירופיות ואסייתיות ושחקנים פרטיים שלא כפופים לרגולציה האמריקאית, התחילו להופיע תמונות חדות יותר של ישראל, על שלל אתריה הרגישים והביטחוניים.
ב-2020 ארה"ב אף נאלצה לעדכן את המגבלות ולעלות את הרזולוציה המותרת לצילום של ישראל, זאת כדי להדביק את הפער שנוצר בין החברות האמריקאיות לאלו של המתחרים באירופה ואסיה.
אבל גם כאן, הניסיון לשליטה התברר כמוגבל. בעולם שבו עשרות חברות פרטיות מפעילות לוויינים, אין לישראל יכולת אמיתית למנוע צילום של שטחה על ידי גורמים זרים, אלא רק להשפיע עליו בעקיפין.
השליטה הישירה שנותרה לישראל, כמו גם למדינות אחרות, היא בעיקר על הפרסום בתוך המדינה, באמצעות הצנזורה הצבאית, לצד ניסיונות לצמצם חשיפה באמצעים דיפלומטיים ומבצעיים כאלה ואחרים.
