רבות דובר על כך שהתפתחות איומי הכטב"מים והרחפנים בשנים האחרונות שינתה את פני שדה הקרב. בעוד ישראל נחשבה במשך עשורים לחלוצה עולמית בתחום, המלחמה באוקראינה חשפה קצב התפתחות טכנולוגי חסר תקדים המציב סימני שאלה סביב מוכנותן של מעצמות טכנולוגיות.
בשיחה עם ד"ר לירן ענתבי, מומחית למערכות בלתי מאוישות, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות AI בחברת Shifters וחוקרת בכירה באוניברסיטת תל אביב, ביקשנו להבין מדוע ישראל מוצאת את עצמה לעיתים מאחור, ומה ניתן ללמוד מהניסיון האוקראיני.
4 צפייה בגלריה


שר החוץ של אוקראינה אנדרי סיביהה מראה לשר החוץ גדעון סער כטב"ם מתאבד מתוצרת רוסיה
(צילום: REUTERS/Valentyn Ogirenko)
ישראל נחשבת למעצמה בתחום הכטב"מים וההגנה האווירית. כיצד קרה שבזמן המלחמה אנחנו מוצאים את עצמנו פונים לסיוע חיצוני ולומדים לקחים מאוקראינה?
"אוקראינה הפכה למעבדת ניסויים חיה. בתחילת המלחמה, שר החדשנות שלהם הצהיר שהם רוצים להיות 'כמו ישראל', אך המציאות הכתיבה קצב אחר. האוקראינים פיתחו שיטות המאפשרות הטמעה מהירה מאוד של טכנולוגיות חדשות בחיכוך גבוה.
"בישראל, לעומת זאת, אנחנו עדיין פועלים בקצבי עבר. אנחנו מצטיינים בכותרות וב'תצוגות תכלית' (POC), אבל לעיתים נכשלים במעבר לייצור בקנה מידה מבצעי רחב. סטארטאפים רבים נבלעים בתוך הבירוקרטיה של משרד הביטחון והתעשיות הגדולות, ועד שהמערכת מתעדכנת, האיום כבר השתנה".
בשיח הציבורי עולה לא פעם שאלת היעילות של מערכות ההגנה הקיימות. האם אנחנו משתמשים בכלים יקרים מדי מול איומים זולים?
"זהו אחד האתגרים המרכזיים. כמי שחוקרת את התחום כבר 15 שנים אני חשה תסכול בכל פעם שמטוס קרב או טיל יקר משמש להפלת כטב"ם שעשוי מפיברגלס ועולה כמה אלפי דולרים. מעבר לסיכון המבצעי, יש כאן מלחמת התשה כלכלית.
"בהתאם, יש צורך דחוף בפתרונות ייעודיים. מערכת היירוט בלייזר, למשל, היא פתרון מבטיח, אך גם היא אינה חסינה. יש לה מגבלות של מזג אוויר, עננות ושברי יירוט שנופלים בתוך אזורים מיושבים".
אם הלייזר והטילים הם לא הפתרון המוחלט, מהן שכבות ההגנה הנדרשות?
"הפתרון האידיאלי הוא 'לצוד' את הכטב"ם לפני שהוא ממריא, ואף לפני שהוא מיוצר. עלינו לפעול לסיכול שרשראות האספקה. מחקרים מהמלחמה באוקראינה הראו נתון מדהים: כטב"מי ה'שהאד' האיראניים מכילים כמות אדירה של רכיבים מערביים, כולל אמריקאיים.
החברות שמייצרות את הרכיבים האלה יודעות שהם מגיעים לצד ג' וד' הן פשוט לא יכולות לעצור את זה. יש צורך ברגולציה הרבה יותר אגרסיבית, שלא מתקיימת מסיבות עסקיות. מדינת ישראל חייבת לפעול בזירה הבינלאומית כדי לקטוע את היכולת להרכיב את הכלים האלו".
ומה לגבי הגנה אקטיבית בשטח?
"ישראל צריכה לבנות שכבות הגנה מרובות, כשהראשונה היא המודיעין והגילוי. באוקראינה השתמשו בפתרונות יצירתיים כמו חיישנים אקוסטיים המבוססים על סמארטפונים שנפרסו על תרנים.
"במקביל, עיבוד קול מבוסס בינה מלאכותית מאפשר לתת כיוון ומרחק של הכלי המתקרב. אלו פתרונות זולים ומהירים שניתן לפרוס בשטחים נרחבים, יחד עם זאת חשוב להבין שלא כל פתרון שמתאים באוקראינה מתאים למתארים איתם ישראל נדרשת להתמודד, בעיקר בהקשר של הגנה על אוכלוסייה במרכז הארץ".
"מה שכן הצליחו להטמיע באוקראינה זה עצמאות לוגיסטית של כל יחידה. הרעיון הוא שלכל מפקד מוצמד קצין טכנולוגי בשטח שמסייע לו לבנות רשימת ציוד שמתאים למתאר בו הוא פועל. התקציב גם גדל או קטן בהתאם להצלחות של היחידה במשימות שלה.
"עם הרשימה הזו, המפקדים ניגשים לאתר פנימי של הצבא ובו ניתן להזמין את הנשק המתאים - כמו באמזון - אבל לציוד צבאי. השיטה הזו מאפשרת ליחידות להתאים את הציוד למשימה ולמיומנויות שלה.
"והשיטה הזו כל כך מוצלחת, שגם בצבא האמריקאי החליטו ליישם אותה. אחרי שהממונה על הגנה מפני כטב"מים ורחפנים נכנס לתפקיד וחקר את הנושא, הוא הבין שבעצם פתרון אחד לא מתאים, ושהדרך להביא את הפתרונות המתאימים לכל מקום זה פשוט לסמוך על המפקדים שהם מכירים את הצורך המקומי שלהם בצורה הטובה ביותר.
"אז הוא בנה אתר כמו אמזון שבו יש פתרונות מורשים שנבדקו על ידי משרד המלחמה האמריקאי ועל ידי סוכנות המו"פ של הפנטגון. למפקד יש תקציב, והוא יכול להיכנס ולרכוש פתרונות לבסיס, לזירה או לגוף שהוא אחראי עליהם.
"בנוסף, אותו מפקד יכול לקבל גם תמיכה מקצועית כדי לייצר פתרון ספציפי שהוא צריך. זאת למשל עוד דרך לזרז תהליכים ולהביא את הפתרונות המתאימים למקומות המתאימים בקצב המהיר ביותר".
את מגיעה מעולם הסטארטאפים. האם היזמות הישראלית מסוגלת לתת מענה לאיומים האלו?
"יש בישראל מוחות מבריקים ורעיונות פורצי דרך, אבל התהליכים מול משרד הביטחון ומול הצבא מאתגרים מאוד. אמנם משרד הביטחון מאוד שיפר תהליכים, אבל צריך גם להבין שסטארטאפים בתחום החומרה צריכים תמיכה הרבה יותר גדולה מאשר כאלו בתחום התוכנה, שלרוב יכולים לפתח במהירות וגמישות גדולה בהרבה.
"בנוסף, גם ההטמעה בצבא היא דבר מאתגר. בנוסף, קל יותר לפתח תוכנה, אבל כדי לעצור כטב"ם צריך פתרון פיזי. המערכת צריכה ללמוד לתת הזדמנויות אמיתיות לחברות קטנות ולא רק לתעשיות הביטחוניות הגדולות. אם לא נשנה את קצב ההתחדשות שלנו, היתרון האיכותי שבו אנחנו מתגאים עלול להישחק מול דינמיקת המלחמה העכשווית".








