הקשיים שיצר משבר הקורונה העולמי כנראה ילוו אותנו שנים קדימה. אבל בשעה שאנחנו מתגעגעים לנופש ביוון, מחכים על הקו לנציג ביטוח לאומי או דנים בהרחבה בהשלכות של למידה מרחוק - בקרב אוכלוסיות שוליים, השקופות מטבען, נערמים קשיים משמעותיים הרבה יותר. קהילת העובדים הזרים בישראל, למשל, שממשיכה להתמודד עם שורה של אתגרים קיומיים ממש.
סניף Neema בתל אביבסניף Neema בתל אביב
סניף Neema בתל אביב
(צילום: Neema)
"במהלך הסגר הראשון עיקר המגבלות היו על קשישים סיעודיים", אומר משה קמחי, מנכ"ל Neema - ארנק דיגיטלי רב-מטבעי, המשרת בעיקר את אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל. "כתוצאה מהסגר, העובדים נאלצו להישאר עם הקשישים ולא יכלו לצאת. היו לנו לקוחות שממש היו תקועים בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים, בלי יכולת לצאת ולשלוח כסף. היו לנו לקוחות שפתאום נתקעו בישראל, כי השמיים נסגרו ונגמרה להם ויזת השהייה. הם תקועים פה, אין להם אישור לעבוד, ומה עושים עם הכסף? מחביאים מתחת לבלטה? אנשים היו אבודים".
הסטארט-אפ הישראלי נימה שם לו למטרה להנגיש שירותים פיננסיים לאוכלוסיות שנופלות בין הכיסאות, מה שנקרא Under Served. כרגע מדובר בעיקר באוכלוסיית מהגרי העבודה בישראל, המונה כ-100 אלף איש ואישה לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2020.
הארנק הדיגיטלי של נימה מאפשר להם, באמצעות אפליקציה, לקבל משכורת ולשמור עליה, לשלוח כספים לחו"ל בלחיצת כפתור, ואפילו להחזיק כרטיס אשראי וכרטיס חיוב מראש (Prepaid). אפשר להעביר כספים בתוך נימה - מארנק לארנק, יש כספומטים ונקודות פיזיות ברחבי הארץ, ויש אפילו סניף ראשי בתחנה המרכזית בתל אביב.
עובדי Neemaעובדי Neema
משה קמחי במרכז, עם עובדי Neema
(צילום: Neema)
"החברה נולדה מחדש בשנת 2019 - אז הפכנו להיות מוחזקים על ידי ביטוח ישיר", מסביר קמחי, "ובהמשך גם גייסנו כשותפים את בנק דיסקונט. אני נכנסתי לפני יותר מארבע שנים כסמנכ"ל כספים, ובהמשך עברתי לתפקיד המנכ"ל. ברמה האישית שלי, גם אני עם הסבא והסבתא שלי זכרונם לברכה, נתקלתי בדילמה הזאת של איך משלמים לעובד הזר? מה הוא עושה עם הכסף? נימה בעצם מתמודדת עם כאב עולמי של קהילת מהגרי העבודה שעוזבים בית ומשפחה ונוסעים כדי לפרנס. ואחד הדברים הראשונים שצריך לעשות כשמגיעים למקום חדש זה להבין איך להתנהל עם הכסף, בארץ זרה ובשפה זרה, וכל זה כשהמערכת הבנקאית לא מקבלת אותך".

טורניר קריקט והופעה בבארבי

הארנק הדיגיטלי של נימה משרת היום בישראל קרוב ל-25 קהילות, כולל מהגרי עבודה מהפיליפינים, הודו, נפאל, אפריקה ותאילנד. שירות הלקוחות מוצע בשש שפות, והחברה מעסיקה כיום 30 עובדים בתל אביב, ומגייסת למגוון משרות. "הדגש שלנו הוא אימפקט", מסביר קמחי, "נכון שאנחנו לא מלכ"ר, אבל מעבר לביזנס אנחנו באים לתת ערך מוסף לקהילה. בסוף אני חושב על המטפלת של סבתא שלי, שכדי לשלוח כסף בחזרה למשפחה שלה הייתה צריכה לקחת יום חופש, ללכת לצ'יינג', לעשות המרה, לשלוח. יום חופש בשבילה הוא יום סידורים. עם נימה הכל קורה בזמן אמת, בלחיצת כפתור באפליקציה, בלי לצאת מהבית".
איך מנגישים שירות דיגיטלי לאוכלוסיה כזו? איך אתם מגיעים ללקוחות? "עובדים זרים חיים בקהילות, ולכן האתגר הראשון שלנו זה ליצור אמון. איך אני משכנע מהגרת מהפיליפינים שה-5,000 שקל שהיא רוצה לשלוח עכשיו יגיעו בבטחה? אז אנחנו נעזרים המון בשיווק מפה-לאוזן, באמצעות מובילי דעה בתוך הקהילות. יש לנו עמוד פייסבוק חזק עבור כל קהילה שמרכז את הפעילות שלנו, ולפני הקורונה עשינו גם הרבה אירועים חברתיים. טורניר קריקט לחבר'ה שמשחקים בפארק הירקון בתל אביב או בגן סאקר בירושלים, מסיבות בחגי העצמאות שלהם ובחג המולד, בפברואר אפילו הבאנו לפה זמר מניגריה למופע גדול בבארבי".
בשבוע שעבר הכריזה נימה על שיתוף פעולה עם הארנק הדיגיטלי ביט, שיאפשר העברת כספים גם בין השירותים. הסטארט-אפ מוגדר כחברה בצמיחה ולכן עוד מוקדם לדבר על רווחיות, אבל ניכר שמשבר הקורונה והאתגרים שהוא הביא איתו, עשויים לתת לנימה את הדחיפה המשמעותית הבאה.
"אני לא רוצה להפלות אותך רק בגלל שאת לא מהגרת עבודה", צוחק קמחי, "אנשים שלפני הקורונה היו במצב פיננסי מסוים נמצאים היום בנקודה אחרת לגמרי. אנחנו רואים את החברים שלנו, אנשים נורמטיביים שנמצאים כרגע בסטטוס כלכלי אחר, ואנחנו חושבים איך אפשר לעזור גם להם ולספק ערך מוסף. נימה היא לא בנק, אבל היא באה לתת פתרון פיננסי לאוכלוסיות שקשה להן לקבל אותו, וזה משהו שהקורונה האיצה אצל חלקים נרחבים מהציבור הכללי".
היא גם האיצה את המעבר לפתרונות דיגיטליים. "בהחלט. בהקשר הזה, הקורונה דווקא עשתה לנו טוב כחברה. בחצי שנה האחרונה הטמענו כמות גדולה של פיתוחים וחידושים טכנולוגיים, והקורונה האיצה תהליכים גם בקרב הלקוחות שלנו. היא אילצה אותם להעדיף שימוש בשירות דיגיטלי על פני כסף מזומן".
בימים כתיקונם נימה מתפקדת לא רק כפונקציה פיננסית אלא גם כפונקציה קהילתית. הסניף שלה בתחנה המרכזית בתל אביב מציע מעבר לשירות לקוחות - גם מרחב חברתי. "זה סניף שמשרת אלפי אנשים בחודש. אנשים מגיעים, שותים קפה, גולשים באינטרנט, מקבלים שירות ויחס. אדם שעובד בסיעוד או בחקלאות ומגיע לסניף, הוא פתאום לא מרגיש עובד זר, הוא מרגיש לקוח. זו חוויה אחרת לגמרי בשבילו".