בסקייפ, בזום, בטימז או בוואטסאפ: לא חשוב באיזו פלטפורמה אתם בוחרים כדי להעביר את הימים הנוראים של הריחוק החברתי בחסות נגיף הקורונה, יש דברים שפשוט לא עושים בשיחות וידאו. כשירות לציבור המצ'וטטים במצלמה, אספנו 10 כללים פשוטים להתנהלות פחות מביכה. תודו לנו אחרי האפוקליפסה.
1 צפייה בגלריה
אפליקציית זום. שימו על עצמכם משהו
אפליקציית זום. שימו על עצמכם משהו
אפליקציית זום. שימו על עצמכם משהו
(צילום: GettyImages)

שיחה בהסכמה

אין דרך מאופקת להבהיר עד כמה זה לא מגניב לבצע שיחת וידאו מבלי להתריע על כך מראש לצד, או הצדדים, המשתתפים. כשמדובר בישיבות או בפגישות עבודה - הספונטניות אולי לא רלוונטית, אבל אם החלטתם פתאום לראות מה קורה אצל חברים, בני משפחה או מכרים אחרים, מוכרחים לוודא איתם מראש הם בכלל בעניין. שיחת וידאו היא לא שיחת טלפון - שגם אותה כבר מעטים המקרים שמצדיקים. אל תהיו האנשים האלה, תודיעו מראש לפני שאתם מקפיצים למישהו את אייקון המצלמה.

מאחרים יישלחו לבידוד

בכל שיחת וידאו שכוללת יותר משני משתתפים, כדאי לעשות את החשבון ולהבין שאתם נדרשים להתחשב במספר מסוים של אנשים. הנימוס הבסיסי מגדיר שאם קבעתם זמן מסוים לקיום שיחת וידאו - כולם מגיעים אליה בזמן. אם כל האחרים הצליחו להינעל בחדר, להשתיק את הילדים, להתארגן ולהתחבר לשיחה - אל תהיו הדוש הזה שמאלץ את כולם לחכות לו, ואז עוד מגיע ומתעסק בכל דבר אחר פרט לתוכן הפגישה.

אכלו לי שתו לי

אלא אם אתם בשיחת וידאו עם החבר-כמו-אח, לא יושבים מול המצלמה עם אוכל, חטיפים, נשנושים ואלכוהול. כדאי גם להימנע מלשבת בתוך עננת עשן - אתם נראים מגוחך, תסמכו עלינו, והסיגריה לחלוטין יכולה לחכות עד לסוף השיחה. לגמרי סבבה לשבת עם כוס קפה או בקבוק מים.

לא, אי אפשר בפיג'מה

נכון שאתם מרותקים לבית, ושהסלוגן מהפרסומת הטורדנית ההיא מקבל משמעות נרחבת יותר בימי משבר הקורונה, אבל בחייאת - אל תשבו מול המסך בתחתונים. נכון, רואים אתכם רק מהטורסו, ונכון שלאף אחד אין באמת כוח להתלבש. אבל קחו בחשבון שפלטפורמות הווידאו המשוכללות היום מאפשרות לנו לראות לכם גם את הפירורים של הצ'יטוס שנדבקו על החולצה. תחליפו רגע מפיג'מה לאאוטפיט קז'ואל (שלא תגזימו גם לכיוון השני, אף אחד לא ייקח אתכם ל"שיק או שוק"), אתם תרגישו טוב יותר - באחריות.

הו שלום ד"ר, איזו ספריה נאה

שימו לב על איזה רקע אתם מצטלמים, אבל אל תיסחפו. משבר הקורונה אומנם דוחף את כולנו אל עבר מדפי הספרים המאובקים, אבל קאם און, הסטורי היחיד שאתם מכירים הוא באינסטגרם. כתבי המהדורות ומרואייני האולפנים נהנים לעשות את זה, אבל אותם עוד אפשר להבין. אם אתם בשיחת עבודה או בדיון משפחתי, זה בסדר לגמרי להסתפק בקיר של חדר השינה או בשולחן של הסלון. אם השיחה שלכם מתקיימת בזום, תוכלו אפילו לבחור רקע וירטואלי שיפתור לכם את הבעיה כליל. רק אל תבחרו בספריה.

מיוט הוא הצדק

אם יש דבר אחד שחשוב לזכור מהרשימה הזו - זה עניין המיוט. שיחות וידאו הן אתגר חברתי יותר מאשר טכנולוגי, אבל אם יש משהו שכולם מסכימים עליו - זה כפתור ה"השתק". אם אתם לא מדברים, שימו על מיוט. אנחנו לא צריכים לשמוע את הילדים צורחים בסלון, את הטלוויזיה פועלת ברקע, את שיחות הטלפון שנכנסות, האפליקציות שמתריאות ברקע, ובטח שלא את תקתוקי המקלדת שלכם בזמן שאתם פותחים חלון אחר.

תהיו נוכחים

זה כנראה הסוד הכי שמור במדינה היום - אבל האמת המרה היא שאף אחד לא נהנה משיחות וידאו. אנחנו מספקים באמצעותן שלל צרכים חברתיים, תפעוליים, מקצועיים - אבל שיחות וידאו הן השטן בהתגלמותו, ולכן אם כבר אתם לוקחים בהן חלק - תהיו נוכחים. אל תתחילו לקום ולטייל בבית, להתעסק בדברים אחרים, להתפנות אל הילדים. תישארו בתוך הריבוע הקטן שלכם לכל משך השיחה, אתם לא היחידים שלא באמת רוצים להיות פה. תסבלו כמו כולם.

התפרצות

כבר דיברנו על האתגר החברתי, אבל כשמדובר בשיחות וידאו מרובות משתתפים - יש פה כבר צורך אמיתי בשמירה על נימוס שיחתי. אל תיכנסו לאחרים בדברים, אל תתפרצו כמו איזה נגיף. סמנו למצלמה, עם היד או באמצעות כפתור וירטואלי, שיש לכם מה להגיד, וחכו לתורכם. כשמדברים אחד על השני בשיחת וידאו זה אפילו פחות נסבל מבחיים האמיתיים.

הבעיה היא אצלכם

כמו עם כל אמצעי טכנולוגי - גם שיחות וידאו לא תמיד הולכות חלק. יש תקלות, יש פריזים, יש התנתקויות. אם תוקפת אתכם תקלה מהסוג הזה במהלך שיחה - לא צריך לגייס את היכולות שפיתחתם בחוג דרמה בתיכון. הכל בסדר. פשוט תתנתקו מהשיחה, בשקט, ותתחברו מחדש. לא צריך להכריז, לא צריך לצעוק שנאוה ממשאבי אנוש תקועה ועוד בפוזה לא מחמיאה, ולא צריך להתחיל לקלל בעצבים.

מר במאי

לא חייבים להיות קיילי ג'נר כדי לדעת באיזו זווית להחזיק את הסמארטפון, או איך להתיישב מול המחשב, אבל תפסיקו להתעסק באיך אתם נראים - זה ממילא לא מאוד מעניין, ופוטוגניים אתם לא תצאו מפה. אפשר לעשות כמה דברים בסיסיים: שימו לב שהמצלמה לא קרובה מדי לפרצוף - אנחנו רואים לכם את הנחיריים, אבל לא חייבים להרים ולצלם מהגובה כדי להעלים את הסנטר הכפול. כדאי בכל זאת לזכור שרואים אתכם כל הזמן במהלך שיחת וידאו, ואפשר להתכונן כמה דקות לפני ולחפש את הזווית המתאימה.