תועפות של ביקורת ציבורית ורגולטורית כלפי ענקיות הטכנולוגיה - ובראשן פייסבוק, הבשילו אתמול לכדי אישום תקדימי: פייסבוק פועלת כמונופול, ויש לפרק אותה ולאלץ אותה להיפרד מוואטסאפ ואינסטגרם. האישום הזה מגיע במסגרת שתי תביעות נפרדות - של נציבות המסחר הפדרלית בארה"ב (FTC), ושל 46 מדינות, כתוצאה של חקירה ממושכת בת יותר משנה אל תוך הפעילות העסקית והתחרותית של ענקית הטכנולוגיה.
האקלים הרגולטורי בארה"ב בשנתיים האחרונות רואה בתביעה הזו פסגה משמעותית של פעילות ארוכה. מאז פרשת קיימברידג' אנליטיקה בשנת 2018, גברו הקולות משני צידי המפה הפוליטית בארה"ב, הקוראים לפרק את פייסבוק מכוחה - בשלל טיעונים. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, הגיע להעיד בפני ועדות שונות של הקונגרס האמריקאי, כמו גם סמנכ"לית התפעול, שריל סנדברג, בשורה של נושאים - החל מהגבלים עסקיים וחסימת תחרות, דרך מיזם המטבע הקריפטוגרפי של פייסבוק, ועד לנושאים כמו פייק ניוז, התערבות זרה בבחירות ופגיעה בפרטיות משתמשים.
עיקרי ההמלצות של ה-FTC:
- לאלץ את פייסבוק אחת ולתמיד להיפרד משתי הרכישות המשמעותיות שלה - וואטסאפ ואינסטגרם.
- לחייב את פייסבוק לקבל את אישור ה-FTC עבור כל רכישה עתידית.
- לדרוש מפייסבוק לחדול לאלתר מכפיית תנאים אנטי-תחרותיים על מפתחים ומתחרים בשימוש ב-API ובדאטה שלה. אחת הדוגמאות הבולטות בהקשר של חסימת גישה היא זו של Vine - שמרגע שנרכשה על ידי טוויטר, נחסמה לחלוטין מפייסבוק.
- לחייב את פייסבוק להגיש דו"חות תאימות תקופתיים, שיראו כי היא עומדת בדרישות הנציבות.
במסמך בן 53 עמודים, פירטה ציבות הסחר הפדרלית את עומק הפעילות של פייסבוק למניעת תחרות, ולמיצוב מעמדה ושליטתה בשוק הרשתות החברתיות. תביעת המדינות כוללת מסמך דומה בן 123 עמודים, המפרט עמדות דומות. הטיעונים ממוקדים בעיקרם סביב רכישות וואטסאפ ואינסטגרם, והדרישה היא להחזיר את הגלגל לאחור, ולבטל את חוקיות הרכישות הללו.
על אינסטגרם
- הרכישה בוצעה בשנת 2012, ופייסבוק שילמה תמורת אינסטגרם אז כמיליארד דולר.
- לאינסטגרם יש היום יותר ממיליארד משתמשים.
- באמצעות אינסטגרם - פייסבוק הביאה שלל פיצ'רים תחרותיים - בראשם ה"סטורי", שהועתק מסנאפצ'ט, מתחרה בולטת נוספת שדי התרסקה לאחר שסרבה להצעות רכישה מצד פייסבוק. גם העתק של טיקטוק מגיע בחודשים האחרונים לאינסטגרם.
הטענה המרכזית: ברכישה של אינסטגרם, פייסבוק מנעה ממשתמשים אקלים תחרותי וחדשני, חסמה ספק חלופי לרשת חברתית שאינו קשור אליה, והפחיתה לחץ מעצמה להתחרות בשלל התחומים הללו.
על וואטסאפ
- הרכישה בוצעה בשנת 2014, ופייסבוק שילמה עבורה כ-22 מיליארד דולר.
- לוואטסאפ יש היום יותר מ-2 מיליארד משתמשים.
הטענה המרכזית: פייסבוק הגבילה באופן מודע את הקידום של וואטסאפ בתחומי ארה"ב מרגע הרכישה, וראתה בה מנוע צמיחה עבור שווקים שבהם פייסבוק עצמה התקשתה לגדול. בנוסף, פייסבוק הגבילה את וואטסאפ כאפליקציית מסרים למובייל בלבד, ולא איפשרה לה לצמוח לכדי רשת חברתית פרסונלית רחבה יותר.
הקשר הישראלי: בשנת 2013 רכשה פייסבוק את אונאבו - סטארט-אפ ישראלי שפיתח שירותים לדחיסת נתונים עבור אפליקציות מובייל, ושירותי VPN. הרכישה הייתה גם שער הכניסה של פייסבוק לתעשייה הישראלית, ולהקמת פייסבוק ישראל. באמצעות המוצרים שלה, אונאבו הצליחה להשיג תובנות משמעותיות לגבי שימוש באפליקציות - ותובנות אלה הובילו את פייסבוק להחלטה לרכוש את וואטסאפ - לאחר שנראתה צמיחה מטאורית של אפליקציית המסרים בשווקים רחבים בעולם.
הלכה למעשה, הרכישה של אונאבו איפשרה לפייסבוק לקבל גישה למידע על פעילות משתמשים, ולגזור מתוכו החלטות עסקיות בשווי מיליארדי דולרים. השם של אונאבו עולה בכל פעם שצוקרברג מגיע להעיד בפני הסנאט ובית הנבחרים, כמנוע שאפשר לפייסבוק לזהות מגמות ולבצע רכישות, במטרה לחסל תחרות.
המקרה של טיקטוק גם הוא ראוי לציון: הצמיחה המפתיעה של הפלטפורמה ליצירת סרטונים קצרצרים הוא דוגמה יחסית לתחרות בריאה. לאחרונה, סנאפצ'ט הציגה פיצ'ר דומה, וגם אינסטגרם Reels היא מוצר שנועד להתחרות בפופולריות של טיקטוק. בחודש יולי האחרון, שבוע לאחר החסימה של טיקטוק בהודו, פייסבוק ראתה זינוק אדיר בשימוש באינסטגרם בהודו, ובזמני הפעילות של משתמשים בתוך האפליקציה. היא מיהרה להשיק את Reels גם בארה"ב מרגע שהחל קמפיין החרם של טראמפ על הפלטפורמה הסינית.
הבעיה הגורפת באישומים מהסוג הזה, היא שלב ההוכחות. כמעט בלתי אפשרי להדגים לאן וואטסאפ ואינסטגרם יכלו לצמוח, ואיזה סוג של השפעה יכולה הייתה להיות להן על שוק הרשתות החברתיות - בראייה לאחור. מנגד, זו בדיוק הטענה של ה-FTC: הרכישות של פייסבוק חסמו עבור משתמשים ומפתחים בכל העולם את האפשרות לגלות מה באמת יכול היה להיות.
התגובה של פייסבוק לא איחרה לבוא. בפייסבוק כינו את האישומים "היסטוריה רוויזיוניסטית", ורמזו לכך שהנציבות מנסה לשכתב את ההיסטוריה בדיעבד. מה שעובד לטובתה - העובדה כי שתי הרכישות כבר בנות יותר מחמש שנים, וכי שתיהן אושרו בזמן אמת על ידי גורמים רגולטוריים בארה"ב ובאירופה. פייסבוק צפויה לטעון כי הבחינה המחודשת של רכישות מהסוג הזה תערער את מעמדה של הנציבות, ואת ביטחונם של עסקים בביצוע רכישות.
פייסבוק טענה גם כי מדובר באישומים חסרי תקדים בארה"ב, וכי הנציבות ורשויות האכיפה השונות עמדו מנגד במשך שנים, בזמן שפייסבוק עצמה השקיעה "מיליארדי דולרים ומיליוני שעות בפיתוח של וואטסאפ ואינסטגרם".
הקרב של פייסבוק מול ההאשמות האלה, החל כבר לפני כשנתיים: לצד מאבק על תודעה ציבורית, חיזוק המותג וכמובן הרבה מאוד פעילות לוביסטית מול הממשל האמריקאי, הרשת החברתית פועלת לאיחוד "משפחת האפליקציות" שלה - גם מיתוגית אבל גם פרקטית. פלטפורמת המסרים מסנג'ר כבר מאוחדת עם המסרים של אינסטגרם, וואטסאפ צפויה להצטרף גם היא, כפתורי שיתוף מהירים בין הפלטפורמות השונות ופיצ'רים זהים לחלוטין כבר נמצאים בכולן.
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מוסיפה כי "חשיבות המהלך גדולה: בתחילת המאה העשרים פירקו את החברות ששלטו במסילות הברזל, בשנות השבעים פירקו את בל, בשנות התשעים הטילו הגבלות על מיקרוסופט. כל פירוק כזה איפשר צמיחה של אלטרנטיבות".
הקושי הברור הוא בסחבת המשפטית הצפויה. ההחלטה לפרק את פייסבוק כנראה לא תבשיל, והאישום הזה מגיע באיחור של שלוש שנים לפחות. ככל שפייסבוק מהדקת את האחיזה גם בוואטסאפ ובאינסטגרם, יהיה בלתי אפשרי לפרק אותה, והסאגה הזאת ככל הנראה תיגמר כשפייסבוק שומרת על המשפחה שלה מאוחדת. אבל, וזה אבל חשוב, הכניסה של הרגולטור האמריקאי לתוך הסיפור הזה - לצד תביעת ענק דומה נגד גוגל, ותביעות צפויות נגד אפל ואמזון, אולי תוכל לאפשר לנו לראות עתיד קצת אחר באקוסיסטם של ענקיות הטכנולוגיה הדורסניות.
