דובי מייזל לא ישכח את היום ההוא, בהשתלמות הפרמדיקים של מד"א באילת ב-2005. "ישבנו בלובי, חבורת פרמדיקים מוסמכים של מד"א, ופתאום ראינו צוות של הארגון מגיע עם אמבולנס ורץ עם אלונקה לכיוון הבריכה, להחייאת טובע. אמרנו לעצמנו: זה לא הגיוני - אנחנו הרי כבר כאן, אם רק היינו מקבלים את הקריאה יכולנו להקדים את הצוות הזה".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
מייזל, כיום סמנכ"ל המבצעים של ארגון המתנדבים "איחוד הצלה", הוא פרמדיק ותיק. בתחילת שנות ה-2000 ניהל את מוקד מרחב ירושלים של הארגון, ובהמשך הוביל את יחידת הכוננים. "בתקופה ההיא הופיע סלולרי מדגם N95 של נוקיה, שנחשב אז לדגם הכי מתקדם, עם GPS. הבנתי מיד שאפשר 'לתרגם' את יכולות האיכון שלו לצרכים שלנו". מייזל חיפש ומצא חברת טכנולוגיה שהסכימה לפתח תוכנה ייחודית למכשיר, תמורת סכום עתק. במד"א הרימו ידיים: אין כסף. בלית ברירה הוא פנה לאלי ביר, אז מנהל בכיר בארגון "הצלה" ישראל, היום נשיא "איחוד הצלה". ביר הצליח לגייס את הסכום - ואגב כך את מייזל עצמו. אחרי 9 חודשים הייתה בידיהם אפליקציית איתור מיקום בגרסאות למכשירי נוקיה, ששלטו אז בשוק, ולמכשירי מירס.
אמיר אליחי - כצעיר אחרי צבא - הפך לקורבן שוד בעיצומו של בילוי על חוף ימה של תל אביב. אליחי, היום בן 37, התקשר למשטרה והתקשה להעביר למוקדן את מיקומו המדויק על החוף. "זו הייתה חוויה נוראית", הוא מספר. האירוע ההוא הוליד רעיון - ואת החברה שהקים אליחי ב-2015, קרביין, שכיום הוא מכהן בה כיו"ר וכמנכ"ל. "קרביין" פיתחה טכנולוגיה למוקדי חירום, שיודעת להציג ולרכז בפני המוקדן, בזמן אמיתי, את כל המידע החיוני על אירוע רפואי, פיגוע טרור, אירוע פלילי, אסון טבע או מפגעים אחרים. מטה החברה ממוקם בניו־יורק והיא מעסיקה כ-160 עובדים, 60 מהם במרכז הפיתוח שלה בתל אביב.
בישראל, נכון להיום, כל ארגון חירום והצלה - ממד"א ועד מכבי האש - מחזיק מוקד נפרד משל עצמו. מבחינת דובי מייזל ב"איחוד הצלה", המערכת של "קרביין" היא הבחירה האולטימטיבית, ה"נוקיה N95" של היום, ולפני שלוש שנים היא אומצה על ידי הארגון.
הרובוט מקבל פניות
כיום, אדם המתקשר למוקד "איחוד הצלה" (במספר 1221), מקבל למכשיר הסלולר שלו הודעת SMS עם קישור, שלחיצה עליו פותחת אוטומטית שידור וידיאו אינטרנטי, ובמקביל מעבירה למוקדן זרם של מידע חיוני: מיקום מדויק של המתקשר, מעקב אחר התנועה שלו, ועוד. המתקשר יכול גם לשגר תמונות מזירת האירוע, או לשוחח עם המוקדן בצ'אט אם אין ביכולתו לדבר. כל המידע מעובד אוטומטית ונפרש על מסך אחד. בשפה המקצועית מכונה הטכנולוגיה NG911 והיא מאפשרת תקשורת גם במקרים שהרשת הסלולרית נפגעת.
ב"איחוד הצלה" יודעים לעשות שימוש מיטבי במידע הזה. הארגון מבוסס על 6,500 פרמדיקים מתנדבים הפזורים ברחבי הארץ, שכל אחד מהם מחזיק בסמארטפון ייחודי, מוקשח, ומיקומם בכל רגע מסומן על המסך. כל קריאה מנווטת ישירות למתנדב הקרוב ביותר. ב"קרביין" פיתחו אפילו רובוט, שגם כאשר המוקדן עסוק, יקלוט את הפנייה אוטומטית וישגר קריאות למתנדבים בסביבה, עם הפניית מיקום. כל הנתונים, אגב, מוקלטים באופן שוטף, וניתן לנתח אותם אחרי האירוע.
המנכ"ל, אלי פולק: "אנחנו עוקבים כל הזמן אחר ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ומאמצים פלטפורמות אינטגרטיביות, בשיתוף פעולה עם חברות הייטק. למעשה, כמעט ואין עוד בעיה של יצירת קשר מכל מקום - יש טלפונים לווייניים, ואפשר גם להנחית נתב לווייני בכל מקום ולשדר שידורים איכותיים מאזורי אסון, כפי שעשינו ברעידת האדמה האחרונה בטורקיה".
לפי נעם פרנקל, סגן נשיא למחקר ופיתוח ב"קרביין", החברה מפעילה כיום מערכות דומות ב-120 מדינות בכל רחבי העולם. בארה"ב, למשל, העלייה בשיעורי הפשיעה בשילוב אסונות הטבע, הובילו את הממשל להקצות בשנה החולפת עשרה מיליארד דולרים לחידוש תשתיות מוקדי 911. החלוצות הן הערים מיאמי וניו אורלינס. פיצ'ר חדש שהתווסף שם למערכת הוא תרגום: אם המתקשר דובר שפה זרה, המערכת מזהה אותה מיד ומתרגמת למוקדן את דבריו אוטומטית (כיום התרגום זמין רק לאנגלית וספרדית).
"קרביין" יודעת להתחבר לכל מערכת טלפונים, אבל באזורי אסון נרחבים, כמו רעידת אדמה, הצפות נרחבות או זירות מלחמה, היא משתפת פעולה עם התעשייה האווירית בהקמתה של מעין רשת סלולרית חלופית פרטית, מבוססת ענן - המאפשרת לכוחות חירום ואזרחים להישאר מחוברים גם כשהרשתות המסחריות מושבתות. כך, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, קרביין, שמחזיקה שם את אחד ממרכזי הפיתוח שלה, פרסה מערכת כזו ברחבי המדינה בתוך פחות משבוע.
מצלמת הרחוב מתעוררת
בזמן אסון - קריסת רשתות התקשורת, סלולריות וקוויות, היא בעיה שדורשת מענה מיידי. רשת תקשורת אמינה ויציבה חיונית לזרימת מידע מדויק ובעיקר לתיאום פעולות הצלה בין בעלי התפקידים השונים המתרוצצים בשטח.
מוטורולה הוותיקה (היום מוטורולה סולושונס) היא הכתובת המיידית. מלכת מכשירי הקשר המיתולוגית חיה ובועטת, מחזיקה מרכז פיתוח גדול בישראל (כ-1,000 עובדים), ולא מפסיקה להתאים את עצמה לקצב ההתפתחויות המסחרר בתחום. מוטורולה סולושנס מספקת היום גם פתרונות וידאו, ניתוח צילומים, מצלמות גוף ורכב חכמות, ומפעילה גם היא מערכות שליטה ובקרה ומוקדי 911. אבל מכשירי הקשר היו ונותרו מזוהים איתה יותר מכל, והיא נהנית מגידול במכירות שלהם, בעיקר של הדור החדש.
אז איך נראה מכשיר קשר ב-2023? חיצונית - דומה מאוד לזה שהכרנו לפני שנים: מארז מוקשח ועמיד, וכפתורים פיזיים, גדולים, שמספקים חיווי של "קליק" בפתיחה ובכיבוי, ומאפשרים שימוש בכפפות בתנאי שטח. לדור החדש נוסף כפתור SMS ייעודי, ומוטמעת בו טכנולוגיה של סינון רעשי רקע, שמסננת אפילו אזעקות וצופרים.
דומה חיצונית - אבל שונה לגמרי. כיוון שהתקשורת כולה דיגיטלית - ניתן לקבל ולשלוח מהמכשיר גם הודעות כתובות, לבצע איכון, והתקשורת מוצפנת ברמה גבוהה. במדינות רבות הוא כבר משתלב עם מצלמת הגוף המוצמדת לכל שוטר או כבאי, ואפילו מסונכרן עם מצלמות הרחוב הקרובות. בזמן אירוע ביטחוני - סדר הפעולות הוא אוטומטי: כאשר השוטר, למשל, שולף את נשקו, מכשיר הקשר מזהה את הפעולה, משגר קריאת חירום למוקד, ומצלמת הגוף מתעוררת לפעולה ומשדרת לאחור. במקומות מסוימים - אפילו מצלמת הרחוב הסמוכה מקבלת קריאה אוטומטית ומפעילה את עצמה. איש הביטחון נדרש להתרכז באירוע בלבד.
למוטורולה, אגב, מצלמת גוף חדשה לשוטרים שפותחה בישראל. הושקע בה המון באבטחת מידע ובהצפנה, כדי להבטיח שהתיעוד שתקלוט יתקבל כראיה משפטית אמינה: בין השאר, העדשות שלה מוגבלות במכוון להצגת זווית הראייה של השוטר בלבד כדי לשקף במדויק מה שהוא חווה; ואין בה מצלמת לילה, כי השוטר לא רואה בחשיכה.
Better Together
לפי רפי כתב, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של מוטורולה סולושנס, החברה מתמקדת כיום ביצירת סביבה שלמה - מערכות שיודעות "לדבר זו עם זו". כתב, מומחה בינלאומי בתחום התקשורת וגופי הצלה, ניצח בעבר על הקמת מערכות הקשר של פיקוד העורף ומשטרת ישראל.
במה יעזרו מכשירים ששורדים בתנאים קשים אם הרשת עצמה נפלה? באסון מירון, למשל, רשתות הסלולר קרסו לחלוטין.
"כן, אבל הרשתות של גופי הביטחון שונות לגמרי. בעולם מככבות בתחום, זו לצד זו, שתי טכנולוגיות, שהפכו לתקנים בינלאומיים. התקן האמריקאי מכונה P25, האירופי - 'טטרה'. שתיהן כוללות מאות תכונות ייעודיות. בארץ, למשל, משטרת ישראל ופיקוד העורף עובדים עם P25, ונמלי הים והאוויר והרכבת הקלה בת"א עם 'טטרה'. רשתות התקשורת האלה אמנם פועלות, בעיקרון, כמו רשתות סלולריות - עם מרכזים ('מתגים ראשיים') ו'אתרים' (אנטנות), אבל הן חזקות, יציבות ומתוחכמות יותר מהן, ובניגוד להן, גם מנותקות מהעולם החיצון".
ברשתות הביטחוניות - המתגים והאתרים מגובים וממוקמים באזורים גיאוגרפיים שונים. כל אלמנט משמעותי מוכפל. גם אם אתר אחד התנתק כליל מהמערכת הארצית, הוא ממשיך לעבוד עצמאית ולספק כיסוי לאזור שלו. גם אם המערכת כולה קורסת בכל זאת - למכשיר הקשר עצמו יכולת לעבוד ב"גל ישיר" מול מכשירים אחרים בסביבתו, עד לטווח של 5 ק"מ, כך שהמפקד בזירה יכול לשוחח עם אנשיו בכל מקרה. החשמל מגובה על ידי "בנק מצברים" גדול במיוחד, שמספיק גם ל-24 שעות ללא חיבור לחשמל.
מצד שני, לרשתות מבוססות סלולר יתרונות בהעברת וידיאו ונתונים, שחשובים מאוד גם בחירום. אתרי סלולר ניתן להקים במהירות, לשאת ולפרוס בשטח, וליצור אזורי כיסוי אד-הוק לצורך מבצעי. לפי אברהם בן דוד (בנדא), מנכ"ל מוטורולה סולושונס ישראל, המגמה העולמית החדשה בתחום התקשורת הביטחונית היא אינטגרציה (Better together) - מכשירים שיש בהם חיבור בין שני העולמות: הסלולר (LTE ודור 5), המשמש בעיקר להעברת נתונים, ו-P25 או "טטרה". התקן המשולב הולך ומתגבש בימים אלה. מוטורולה סולושונס בנתה כבר מכשיר כזה לצבא הגרמני, שפותח כולו בישראל ונראה כמו סמארטפון אנדרואיד מגושם, עם כפתורים פיזיים. בנדא: "חלק מארגוני ביטחון הציבור, חברות תשתית וחברות פרטיות נמצאים בצומת החלטה על איזו מערכת תקשורת להסתמך בעתיד מבין שתי הטכנולוגיות הללו. בפועל, אין צורך לקבל החלטה כזו, הם כבר יכולים ליהנות משני העולמות".
אמיר אליחי מקרביין, מצידו, מאמין כי בכל הנוגע לשיחות חירום - המחשוב המתקדם והבינה המלאכותית צפויים לתפוס את מקומם של מוקדנים בשר ודם. "נראה גם יותר ויותר חיישני IoT שיעבירו בעצמם מידע על מקרי חירום. חיזוי ושיתוף מידע בין רשויות שונות יהפוך לסטנדרט. אנחנו מתמקדים בפיתוח יכולות AI ואינטגרציה, שיסייעו לזהות מקרי חירום במהירות מרבית ויעזרו להציע תגובה מהירה יותר משראינו עד היום".
