אף חלק מהטקסט הזה לא נכתב על ידי בינה מלאכותית, אם כי בואו נודה באמת, ההצהרה הזו לא באמת נדרשת. מערכות AI בעברית עדיין אינן טובות מספיק כדי להתחזות לבני אדם. באנגלית, לעומת זאת, כדור השלג של הכנסת בינה מלאכותית לעיתונות החל להתגלגל כבר מזמן, ובחודש האחרון התברר כי ממדיו של הכדור הזה גדולים מהמצופה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
זה התחיל בכתבה באתר Futurism, שחשפה כי אתר הטכנולוגיה הוותיק CNET פרסם יותר מ-70 כתבות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית. אלה לא היו תחקירים וגם לא ידיעות, אלא מדריכים פיננסיים, מסוג האייטמים שנכתבים כדי להופיע במיקום גבוה בעמוד תוצאות החיפוש של גוגל במטרה להכניס אליהם קוראים ולשלוח אותם לאתרים של חברות שמספקות שירותים פיננסיים בתשלום - תוך גזירת עמלה.
כשחברת RED Ventures קנתה את CNET ממחלקת התוכן האינטרנטי של רשת הטלוויזיה CBS, היא רתמה גם אותו למאמץ של עשיית כסף ממדריכים פיננסיים. כדי לכתוב אותם, היא השתמשה בכלי פנימי שאותו בנתה בדיוק לצורך זה, תוך שימוש בטכנולוגיה שיודעת לחולל טקסטים שלמים, מהסוג שראינו בצ׳אטבוט הפופולרי ChatGPT.
Red Ventures ממש לא הייתה הראשונה: לא מעט אתרים כלכליים משתמשים ב-AI כדי לייצר אייטמים נוסחתיים, כשהמטרה של הבינה המלאכותית היא בעיקר להכניס מידע עדכני (במקרה של דוחות רבעוניים, למשל). ב-CNET הלכו צעד אחד קדימה ונתנו למחולל הטקסט לכתוב כתבות שלמות. לטענת החברה, זה נעשה תחת פיקוחם של עורכים אנושיים. המדריכים, עם זאת, פורסמו בלי שום גילוי נאות על כך שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.
כשהדבר התגלה, ב-CNET הגנו על השימוש שלהם בטכנולוגיה המדוברת, אך הפסיקו לפרסם מדריכים שנוצרו על ידה - בעיקר בגלל שורה של טעויות מביכות שהתגלו בטקסטים שהיא יצרה. אך כאמור, מדובר בכדור שלג, והוא ממשיך להתגלגל גם עכשיו. דוגמה טובה לכך היא באזזפיד (Buzzfeed), שהתחיל את דרכו כאתר עם גלריות תמונות ויראליות ושאלונים, אך התרחב והפך לכלי תקשורת שעושה תחקירים רציניים וחשובים.
האתר פיטר בדצמבר האחרון 12% מכוח האדם שלו, רבים מהם עיתונאים, ובמקביל התחיל לשתף פעולה עם חברת הבינה המלאכותית OpenAI שעומדת מאחורי ChatGPT. הפרי הראשון של שיתוף הפעולה הזה נחשף לאחרונה: שאלונים שבהם אתם ממלאים כמה פרטים והבינה המלאכותית של OpenAI מייצרת עבורכם תוכן בהתאמה אישית - מתסריט של קומדיה רומנטית בכיכובכם ועד למכתב פרידה מבן או בת הזוג שלכם.
ההישענות על כלי בינה מלאכותית במשימות שאינן מילוי תבניות נוסחתיות מעלה מספר שאלות לגבי העתיד. הראשונה שבהן דווקא אינה אם בקרוב נראה ידיעות חדשותיות מורכבות שנוצרו בידי AI, אלא אם בקרוב נראה פחות עיתונות. ל-ChatGPT ודומיו לא אכפת מאיכות התוכן שהם מייצרים. למעשה, הם לא יודעים לזהות איכות. אבל הם בהחלט יודעים להיצמד לניסוחים שמעלים את הסיכוי של התוכן להיות מדורג גבוה במנוע חיפוש. אם בעבר היה אינטרס מובהק לייצר תוכן איכותי (או אפילו סתם מעניין) כדי למכור פרסומות לצידו, כיום אסטרטגיה דוגמת זו של RED Ventures עשויה להניב רווחים גבוהים הרבה יותר.
אך גם בחדרי החדשות יש מקום לדאגה. קחו, לדוגמה, את התסריט הנפוץ שבו כתבים מעבירים לעורכים ידיעה מתומצתת, והעורכים צריכים לבנות ממנה טקסט רחב יותר עם קונטקסט ומידע נוסף. תיאורטית, מנגנוני השפה אומנו בין השאר גם על טקסטים כאלה, ואין סיבה שלא יידעו להעשיר גם הם גרעין של מידע חדש במעטפת של רקע.
אפשרי? כן. יניב תוכן טוב? דוגמאות רבות מהחודשים האחרונים מרמזות שלא. נזכיר כי המודלים האלה יודעים לחקות בצורה שנראית מאוד אנושית תוכן שעליו אומנו, בלי להתייחס לעובדתיות שלו או למקורות. מבחינתם, שרשור באתר הפורומים רדיט וסיפור קצר באתר של ספרות מעריצים (Fanfiction) רלוונטיים בדיוק כמו ערך בוויקיפדיה. בלי השגחה אנושית, עטיפת התוכן ש-ChatGPT ודומיו יכולים לעשות לגרעין של ידיעה חדשותית עלולה להיות מטעה, מוטה, ושלל תיאורים אחרים שאנחנו לא אוהבים להצמיד לחדשות.
מצד שני, מדובר במערכת שיורה תוכן בקצב שאף בן אנוש לא מסוגל להתחרות בו. היא יכולה למלא לגוף תקשורת שתלוי בפרסומות את הדפים במהירות וביעילות. המאבק על איכות בעידן שבו אין קשר ישיר בין תוכן איכותי להכנסות, יהיה קשה בהכרח. השאלה היא אם לאיכות בכלל יש סיכוי. הטעויות באייטמים של CNET התגלו רק כשאנשים התחילו לחפש אותם, לא כי מישהו הרים קול צעקה על כך שגוף מכובד מפרסם תוכן לא נכון. יש להניח שהרבה אנשים נחשפים גם היום לתוכן שגוי של מערכות בינה מלאכותית באתרים אחרים שעדיין מצליחים להסתיר בהצלחה את זה שהחליפו עורכים אנושיים ב-AI.
טכנולוגיה מוגבלת
כשגל של תוכן גולשים שטף את האינטרנט בעשור הראשון של שנות האלפיים, לא מעט קולות ניבאו מוות לעיתונות. למה צריך לשלוח כתב לאירוע חדשותי כשבלוגר כלשהו בטח כתב על זה כבר, ואולי אפילו צילם והעלה לרשת. למה צריך תוכן חדשותי עמוק בכלל, כשאפשר להעלות חשיפה באמצעות אייטמים דלים שרק מזמינים אנשים להשאיר טוקבקים? העיתונות שרדה. חבוטה, פחות זוהרת, אבל אנשים למדו את המגבלות של תוכן גולשים ואת חשיבותה של עריכה. גם בעלי המניות הבינו שיש גבול שאחריו הנכס העיתונאי מאבד מערכו. אנחנו רצים לטוויטר בשביל ידיעות מתפרצות אבל אז מחכים לאריזה עיתונאית מקצועית כדי להבין מה קרה.
האם אנחנו נמצאים בתחילתה של טרנספורמציה דומה? כרגע, קשה לומר. כל ניסיון לשרטט את מסלול העיתונות בעידן מודלי שפה גדולים יהיה מבוסס בהכרח על פנטזיות שלנו יותר מאשר על היתכנות טכנולוגית. אנחנו פשוט לא יודעים עדיין כיצד הטכנולוגיה הזו תבשיל, והאם תבשיל בכלל או שמא תיתקע במבוי סתום.
כל עוד היא לא יודעת להפריד בין קונספטים של עובדה ובדיה, השימושיות שלה מוגבלת. לא לחינם ב-CNET השתמשו בה רק בעמודי מדריכים ולא באייטמים בעלי חשיפה גבוהה. אפשר להניח שבשנה-שנתיים הקרובות, בעלי האינטרסים המסחריים ינסו למצוא את הגבול שאחריו הקהל לא מוכן לקבל את תוצרי ה-AI - בדיוק כמו בתחומים אחרים כמו מנועי חיפוש וטקסטים שיווקיים.
ובינתיים? היו זהירים, בייחוד כשאתם קוראים תוכן שנכתב באנגלית ואינו חתום על ידי בני אנוש. תתרגלו לבדוק דברים אם הם נראים לכם לא הגיוניים. ותחזיקו אצבעות שנצא מהתקופה הזו כשלאנשים עדיין אכפת מעובדות.
