"איחוד האמירויות פיתחה ב-50 שנות קיומה כלכלה מבוססת משאבים. בעוד שהיא הפכה אותה למדינה עוצמתית, באיחוד האמירויות מבינים ש-50 השנים הבאות חייבות להיות שונות, חייב להיות מעבר לכלכלה מבוססת ידע". כך אומר ד"ר ריי או. ג'ונסון, אחד הנציגים הבכירים של המועצה למחקר טכנולוגיה מתקדמת (ATRC) של אבו-דאבי, שערכו ביקור בישראל בסוף נובמבר. מטרת הביקור - למצוא שיתופי פעולה פוטנציאליים עם האקדמיה והתעשייה הישראלית, מהם הם שואבים השראה ברצון להעביר את איחוד האמירויות לכלכלה חדשנית יותר.
עוד בנושא:
ARTC הוא הגוף האחראי על הגדרת אסטרטגיית המחקר של אבו-דאבי, בירת איחוד האמירויות, על מימון השקעות, ועל קידום מדיניות סביב חדשנות באמירויות. "המטרה של ARTC היא להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לפתח פתרונות לבעיות מאתגרות מבחינה גלובלית", הסביר ג'ונסון. תחת הסוכנות פועלות שתי חברות פרטיות במימון ציבורי, שהוקמו רק לפני כשנה - המכון לחדשנות טכנולוגית (TII) שמתמקד בצד המחקרי, בראשו עומד ג'ונסון, ו"Aspire", שמתמקדת בצד התעשייתי ובמסחור הפיתוחים, בראשה עומד ד"ר ארתור מוריש, שהגיע גם הוא לישראל.
שניהם כיהנו בתפקידים בכירים בארה"ב לפני המעבר לאיחוד האמירויות - ג'ונסון כיהן בין היתר כשותף תפעולי בחברת ההון-סיכון Bessemer Venture Partners, וכמנהל הטכנולוגיה הראשי של תאגיד "לוקהיד מרטין", ומוריש כיהן בין היתר כסגן נשיא לטכנולוגיה מתקדמת בחברת הטכנולוגיה הביטחונית Raytheon וכמנהל המשרד לטכנולוגיה טקטית ב-DARPA (הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים בהגנה). לדבריהם, הסכימו להוביל את החברות שפועלות תחת ARTC מתוך תחושה כי מדובר בהזדמנות לשנות את העולם.
4 צפייה בגלריה
ד"ר ג'ונסון ופרופ' ילינק באוניברסיטת בן-גוריון
(צילום: שי שמואלי, אוניברסיטת בן-גוריון)
"אנרגיה מבוססת פחמן היא לא הדרך לקיים עולם מתפקד. עם שינויי האקלים, אני חושב שכולם מכירים בזה שאנחנו צריכים להפסיק בהדרגה להשתמש בדלקים פוסיליים. זה ייקח עשורים, אבל זה יקרה", מסביר ג'ונסון את המוטיבציה מאחורי המעבר של איחוד האמירויות להתמקדות בחדשנות. "הרעיון הוא לבצע עכשיו השקעות בכלכלה מבוססת ידע שיכולה לצמוח עם הזמן, כך שעד הנקודה שבה עסק הסחורות יתחיל לחוות ירידה, העסק מבוסס הידע כבר יגדל", הוא מוסיף. "הארגון שלנו נמצא בקצה המחודד של החנית בשימוש בחדשנות כדי לפתח את הכלכלה מבוססת הידע הזו. ויש את כל הסיבות להאמין ששיתוף הפעולה בין איחוד האמירויות לבין ישראל בפיתוח שלה יהיה מוצלח".
לדבריו, "בין שתי המדינות יש הרבה נקודות דמיון, חיים בהן בערך אותו מספר אנשים, שתיהן קטנות מבחינה גאוגרפית וצריכות להצליח מעבר למצופה מהגודל שלהן, ולהשתמש בחדשנות בשביל זה. ישראל היא מדינה קטנה שהצמיחה את הכלכלה שלה, וממש הדגימה את היכולת שלה להשתמש בידע כדי למכור מסביב לעולם מוצרים ברמה הגבוהה ביותר. שתיהן הציבו לעצמן אסטרטגיה בה אג'נדה של חדשנות היא בעדיפות עליונה. בשנתיים האחרונות יש הרבה מיקוד בכך באמירויות", הוא מוסיף. מוריש מסכים ואומר כי "איחוד האמירויות לגמרי ממוקדת, מההנהגה וכל הדרך למטה, ביישום כלכלת החדשנות הזו - בלנסות להבין איך להפוך למרכז טכנולוגי, לא רק עבור המחוז הקטן שלה אלא עבור כל העולם", ומדגיש כי "אנחנו רוצים ולהשתמש בישראל כמודל".
TII מתמקדת בחדשנות בשלבים המוקדמים שלה - מפיתוח מוצרים ועד לשלב האב-טיפוס. החברה מפעילה עשרה מרכזי מחקר, שפועלים לפיתוח פתרונות חדשניים לבעיות מורכבות, ואת כל אחד מהם מוביל חוקר ראשי. התחומים בהם המרכזים פועלים מגוונים, וכוללים מרכז קוונטום, אוטונומיה, אבטחת מידע, קיימות ועוד. "אנחנו מוסד בינלאומי עם 410 חוקרים שמגיעים מ-50 לאומים. תמיד נביא את הטובים והמבריקים ביותר מרחבי העולם", אומר ג'ונסון.
4 צפייה בגלריה
ד"ר ג'ונסון וד"ר מוריש עם פרופ' יעל עידן במעבדת הרובוטיקה של אוניברסיטת בן-גוריון
(צילום: שי שמואלי, אוניברסיטת בן-גוריון)
ב-Aspire המיקוד הוא בהפיכת הפיתוחים הטכנולוגיים למוצרים מסחריים. בחברה עובדים מול לקוחות ממשלתיים ולא-ממשלתיים, במטרה להבין את האתגרים שלהם. בשלב הבא, בשיח מול TII בוחנים בחברה אם ניתן לקחת את החידושים שפותחו במרכזים שלהם, ולשלב אותם בתעשייה כדי לתת להם מענה. בנוסף, ארגון Aspire עורך תחרויות בינלאומיות במטרה לפתח טכנולוגיות חדישות. בביקור של השניים בישראל, ג'ונסון חיפש חוקרים ופרויקטים עבור שיתופי פעולה בתחום המחקר ופיתוח, ואילו מוריש חיפש טכנולוגיות שכבר בשלות למסחור.
לשם כך, ג'ונסון ערך פגישות באוניברסיטאות תל-אביב, העברית, בן-גוריון והטכניון, ואף נחתם כבר הסכם שיתוף פעולה (MOU) בין אוניברסיטת בן-גוריון ל-TII. "אני מאמין שכבר אחרי החגים, בינואר, נביא את החוקרים במרכזים שלנו ובאוניברסיטה להתחיל לדבר ביניהם, ונזהה אזור אחד או שניים להתחיל ממנו. הרעיון הוא שהחוקרים יעבדו יחד על פיתוח פתרונות לבעיה מסוימת, ואז נעביר את הפיתוחים ל-Aspire, ולאחרים, שיכולים להפוך אותם למוצרים", מסביר ג'ונסון. "אני חושב שבכל אוניברסיטה שבה ביקרנו היו הזדמנויות עבור כל אחד מהמרכזים שלנו. מצאנו חפיפה עצומה. על מרכז הקוונטום היו לנו שיחות בכל אוניברסיטה הנוגעות לפעילות שלהם בתחום. בתחום האוטונומיה יש מאמצים עצומים בכל האוניברסיטאות כאן. החוקר הראשי במרכז החומרים המתקדמים שלנו כבר נמצא בשיחות עם חלק מהחוקרים שפגשנו באוניברסיטאות כדי לדון בפעילויות משותפות".
"לישראל יש תעשיית סטארטאפים מאוד חזקה שעוסקת בפיתוח מאכלים אלטרנטיביים. היו לי כמה דיונים מאוד עשירים עם קרנות הון-סיכון פה, ואמרתי להם לוודא שהחבר'ה שלהם מעורבים, כי יש פרס של 15 מיליון דולר, ויש לכם סיכוי מאוד טוב לנצח"
"באוניברסיטה העברית", הוא מספר, "דיברתי עם סגן הנשיא למחקר, פרופ' ראם סרי, שמתכוון לשלוח הודעה לכל הצוות, בנוגע לתחומים ש-TII פועלת בהם, כדי לראות מי מעוניין לעבוד איתנו. יש מאה דברים שהיינו יכולים לעשות יחד, אבל כדי לבצע את השידוך אנחנו צריכים למצוא את השילוב המחקרי שמאפשר לזה לקרות. כשזה יקרה, אני מצפה שהחוקרים מהאוניברסיטאות בארץ יגיעו ל-TII לתקופה, ואז החוקרים של TII יגיעו לכאן לתקופה, הם יתחילו להבין איזו עבודה נעשתה בשני המיקומים, וירכיבו את פרויקט המחקר שהתוצאה שלו תהיה משותפת".
4 צפייה בגלריה
ד"ר ג'ונסון, ד"ר מוריש ופרופ' רון פולמן במעבדה לטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת בן-גוריון
(צילום: שי שמואלי, אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' רז ילינק, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון אמר ל-ynet על ההסכם שנחתם בין שני המוסדות כי "יש בהחלט הרגשה של פתח לדיאלוג מעמיק. היו כמה תחומים עם הרבה התאמה בינינו, כמו סייבר, רפואה דיגיטלית, חומרים מתקדמים, ובינה מלאכותית. ההסכם עליו חתמנו הוא כללי, בו שני המוסדות מביעים מחויבות לשיתוף פעולה. זה צעד ראשון. ברמת ההנהלה אנחנו מתכווננים לפעול יחד, ולהשקעה כספית משני הצדדים. נשיא האוניברסיטה ייסע כנראה לאיחוד האמירויות בזמן הקרוב, במטרה לקדם שיתופי פעולה מדעיים באופן כללי בין איחוד האמירויות ואוניברסיטת בן-גוריון, ואני מעריך שבביקור הוא ייפגש עם הנהגת TII".
דרך חדשה
ג'ונסון מסביר כי החיפוש אחר שיתופי פעולה בישראל שונה מסוג שיתופי הפעולה המחקריים ש-TII קיימה עד היום. "יש לנו 70 הסכמי מחקר עם אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות מסביב לעולם", אמר ג'ונסון. "הם מתמקדים בבעיות ספציפיות, מדובר בחוקרים שאחרי שהרכבנו תוכנית, יצרנו איתם קשר כדי שיצטרפו לפעילות שלנו בתחום המומחיות שלהם. אבל כאן אנחנו אומרים שיש לנו תחום מחקר נרחב ופעילות מסוימת, וגם לאוניברסיטאות כאן, ונגרום לחוקרים לדבר כדי לבדוק אם יש פעילות משותפת שנוכל לעבוד עליה יחד. זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה בדרך הזו. רוב שותפויות המחקר האחרות היו מכוונות לתוצאה ספציפית, בניגוד להזמנה לדיון".
מוריש נפגש במהלך הביקור עם רשות החדשנות, קרנות הון-סיכון, עם "יישום", "רמות" ו-BGN Technologies (חברות מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, ואוניברסיטת בן-גוריון, בהתאמה), וכן עם מספר חברות פרטיות. "אלה מקומות אליהם אני יכול ללכת ולשאול מה הטכנולוגיות המגניבות שלכם שממש כמעט מוכנות להפוך לסטארט-אפ או צריכות דחיפה קטנה כדי לעבור את עמק המוות, שבו דברים נמצאים במעבדה אבל אי אפשר להפוך אותם למסחריים. ניסיתי להבין מה יש להם, שיהיה קל ליישום, עשוי להתאים לבעיות של חברות באיחוד האמירויות, ושנוכל לעבוד עליו יחד", אמר מוריש.
ומה מצאת?
"מצאנו שפע דברים שנראים מעניינים", אמר מוריש. "בתחומים מגוונים מחקלאות צחיחה, לאלקטרוניקה, ביטחון תזונתי או ביטחון מים, העניין הוא לפענח מה הדבר האחד או השניים שנתחיל מהם ואז זה יצמח משם. אני מעריך שנקבל החלטה בנושא ברבעון השני של שנה הבאה".
Aspire כאמור גם מקיימת תחרויות, ומוריש מתאר אחת מהן, "אנחנו עובדים עם ארגון XPrize (ארגון ללא מטרות רווח שמארגן תחרויות במטרה לעודד פיתוח טכנולוגי לטובת האנושות) כדי להאכיל את המיליארד הבאים. האתגר נוגע לגידול חלבונים מבוססי צמחים או בעלי חיים במעבדה, בפחות אנרגיה, אך עם טעם ומראה כמו המאכל שהוא בא להחליף - בין אם זה חזה עוף או פילה דג. לישראל יש תעשיית סטארטאפים מאוד חזקה שעוסקת בפיתוח מאכלים אלטרנטיביים. היו לי כמה דיונים מאוד עשירים עם קרנות הון-סיכון פה, ואמרתי להם לוודא שהחבר'ה שלהם מעורבים, כי יש פרס של 15 מיליון דולר, ויש לכם סיכוי מאוד טוב לנצח".
אתגר נוסף ש-Aspire מובילה הוא אתגר הרובוטיקה הבינלאומי על שם מוחמד בן זייד (MBZIRC). תחרות זו עוסקת בניסיון למצוא מבריחים, פיראטים, דיג בלתי חוקי, וסחר בבני אדם באמצעות טכנולוגיות כמו כלי שיט עם משטחים אוטונומיים, זרועות רובוטיות ומל"טים. "זה השכלול של בעיית המחט בערימת השחת", מסביר מוריש. "זה לא כמו בימים עברו כשלפיראטים היה דגל שחור - היום הם מנסים להתחבא בין כל שאר כלי השיט, ונמנעים מלהיתפס. האתגר הוא להגדיל את היכולות של משמר החופים או המשטרה, כך שהם לא יצטרכו לערוך חיפוש בכל כלי שיט, אלא יקבלו דיווח שיאפשר להם לבצע חיפושים מדויקים. הפרויקט הזה ממש מתחיל, כמה מהאוניברסיטאות בארץ אמרו שהן מאוד רוצות לבחון את זה כי הן עשויות להיות מעוניינות להתחרות, ואנחנו נשמח שיהיו לנו צוותים ישראלים חזקים".
אנשים יכולים גם להגיש את עצמם עצמאית לתחרויות האלה?
"כן, זה פתוח לכולם", משיב מוריש. "אני חושב שהצוותים הכי טובים הולכים להיות מורכבים מיזמים, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר וחברות שיעבדו יחד, כי אני לא חושב שקיים מקום אחד שיכול לעשות הכל". לדבריו, אחרי בחירת המנצח, המטרה גם כאן היא להפוך את הפתרונות למסחריים, למשל באמצעות עזרה לצוותים בהקמת עסק.
"הדגמנו בביקור הזה, וגם האנשים שדיברנו איתם הדגימו, את המחויבות לגרום לשיתופי הפעולה המחקריים בין שתי המדינות לקרות ואת התשוקה לכך", מסכם ג'ונסון. "זה בבירור ווין-ווין, עבור שתי המדינות. יש כל כך הרבה במשותף, והבעיות משותפות, ולכן זו הזדמנות נהדרת לעבוד על הבעיות האלו, ולהשתמש בזה כדי להבין אחד את השני טוב יותר. חילופים טכנולוגיים הם אבן יסוד לשיתוף פעולה דיפלומטי. והסכמי אברהם איפשרו לסוג כזה של שיחות להתקיים".
