לכל אורך קו החזית במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים ממלאים את השמיים. עבור שני הצבאות הם העיניים שמעל שדה הקרב, ולפעמים גם נשק מסוג שנקרא חימוש משוטט - שם מקצועי לכטב"ם עם חומר נפץ.
אחד מסוגי החימוש המשוטט הפופולריים ביותר בשימוש הצבא הרוסי כיום נקרא Lancet (אזמל). הוא נחשף לראשונה עוד ב-2019, ושימש את הכוחות הרוסיים בסוריה. מאחוריו עומדת חברת ZALA, חלק מתאגיד קלשניקוב, ועד להרחבת הפלישה לאוקראינה ב-2022 היא לא התקשתה להשיג את הרכיבים הדרושים לייצור הכטב"מים המתאבדים שלה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בפברואר 2022 כל זה החל להשתנות, ולא רק עבור חברות הנשק הרוסיות. הרחבת הפלישה, שהחלה עוד ב-2014 אך מאז ועד 2022 גררה בעיקר סנקציות אנמיות, הובילה את המערב לאסור יצוא של כמעט כל טכנולוגיה אל המדינה הפולשת. הסנקציות, שעדיין הולכות ומתרחבות, נועדו בין השאר לפגוע ביכולת של רוסיה לנהל את המלחמה.
ועדיין, שנה וחצי אחרי המתקפה על קייב, כטב"מי "אזמל" טסים להם בשמי שדות הקרב של מזרח אוקראינה. לצידם מעופפים לא מעט רחפנים אזרחיים, דוגמת אלה של חברת DJI. שני הצדדים אפילו מנהלים קמפיינים לאיסוף תרומות עבור רכישת הציוד הזה.
הסנקציות על רוסיה, כך ברור כבר מזמן, רחוקות מלהיות הרמטיות.
"רוגלה" במכשירי אפל
עוד נחזור להשפעה של הסנקציות על תעשיית הנשק של רוסיה, אבל בואו נתחיל מהחדשות: על פי דיווח של "פייננשל טיימס" מתחילת השבוע, אלפי פקידי ממשל רוסים נאלצים בימים אלה להיפרד מהאייפונים והאייפדים שלקחו איתם למשרד, לאחר שמקומות העבודה שלהם אסרו על שימוש במכשירי אפל לצורכי עבודתם מחשש לריגול.
האיסור מגיע לאחר שבתחילת יוני הודיעה סוכנות התעמולה הרוסית TASS כי כוחות הביטחון של רוסיה גילו ניסיון ריגול באמצעות מכשירי אפל שעליהם הותקנה רוגלה. אלפי מכשירים מודבקים נמצאו, לטענת כוחות הביטחון, הן ברוסיה והן בנציגויות הדיפלומטיות הרוסיות מחוץ למדינה.
הקו הרוסי הרשמי הוא שאפל עובדת עם סוכנויות הביון האמריקאיות כדי לתת להן גישה למכשירים. אפל כמובן מכחישה את ההאשמה, וטוענת שמעולם לא עבדה עם אף ממשלה. על ההכחשה הזו אמר נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב, שמכהן כיום כסגן יו"ר מועצת הביטחון של המדינה וידוע בהתבטאויותיו הלוחמניות, כי "חברת טכנולוגיה גדולה שאומרת כי היא לא עובדת עם הרשויות או משקרת או עומדת לפשוט רגל".
ההתבטאות הזו אומנם לא עולה בקנה אחד עם המדיניות המוצהרת של ענקיות טכנולוגיה מערביות, אבל משקפת הלך רוח פופולרי ברוסיה: ידו של הממשל בכול, וידיהן (המלוכלכות) של מדינות המערב בכל מה שמגיע מהן.
בשנים האחרונות ובמיוחד מאז הפלישה, לפחות כלפי חוץ, רוסיה מנסה להיגמל מההשפעה המערבית הזו. המלה "אימפורטוזמשניה" (החלפת יבוא) היא המפתח לגמילה: החלפת יבוא מערבי זדוני במותגים רוסיים ובכאלה שמגיעים ממדינות ידידותיות יותר, דוגמת סין.
אייפון במוסקבה
איך זה הולך? נאמר זאת כך, אפשר להניח בסבירות גבוהה שחלק לא קטן מהאייפונים שמהם מתבקשים הפקידים הרוסים הבכירים להתנזר כיום נקנו אחרי הפלישה. אף שאפל כבר לא מנהלת יחסי מסחר עם רוסיה, לא תתקשו למצוא אייפון 14 פרו במוסקבה. למעשה, הוא אפילו יהיה זול יותר מבישראל: דגם 512 גיגה עולה שם 147,999 רובלים - כ-5,832 שקלים; בישראל הוא עולה כ-5,900-6,500 שקלים.
כמה ימים לאחר ההכרזה על אפל ווטש פרו, עוד לפני שהמשלוח הראשון שלו הגיע לארץ, הייתם יכולים לראות אותו על ידו של ולדימיר סולוביוב, אחד מאנשי הפרופגנדה הארסיים ביותר של משטר פוטין, בעוד שידור חי שבמהלכו קרא להפציץ את אירופה בפצצות אטום.
בניגוד לצפון קוריאה שמעולם לא התמכרה לתרבות המערב, ולמדינות כמו איראן שחיות תחת סנקציות כבר כל כך הרבה זמן שההתמכרות שם פחות אקוטית (אם כי לא בלתי קיימת, ויעידו על כך הדיווחים התכופים על עוד חברה שפרצה את הסנקציות וייבאה לאיראן אלקטרוניקה מערבית), רוסיה מכורה למערב. ממש-ממש מכורה.
זו התמכרות שאינה רק צרכנית אלא גם תעשייתית. רוב המטוסים של חברות התעופה הרוסיות הם מערביים, וכיום יש בעיה קשה של שירות וחלפים למטוסים האלה. הקרונות שמסיעים מיליוני תושבים במטרו של מוסקבה, הרכבות שמשנעות סחורות ברחבי המדינה, הספינות, התשתיות - כמעט הכול כולל רכיבים מערביים.
טריקים יצירתיים
אז מה עושים כשמכורים והספק לא רוצה למכור? מוצאים דרכים יצירתיות להתחמק מהסנקציות דרך מדינות כמו קזחסטן וטורקיה, שיבוא האלקטרוניקה אליהן עלה בצורה מחשידה מאז הרחבת הפלישה של רוסיה. זה נכון לגבי הרכיבים שרוסיה מתקינה בטילים וברחפנים המתאבדים שלה, אבל לא רק לגביהם.
4 צפייה בגלריה
"טריילר" של שלוש שעות. "אווטאר: דרכם של המים"
(צילום: פורם פילם, courtesy of 20th Century Studios)
בסוף השנה שעברה דווח על מצב אבסורדי שבו עותקי סרטים שמגיעים לקזחסטן נפרצים ונמכרים ללא הגנת זכויות קניין לבתי קולנוע רוסיים, אבל אלה, רשמית, לא יכולים להקרין אותם. מה עושים? לוקחים סרט רוסי קצר, ומצוותים אליו טריילר ארוך מאוד של "אווטאר 2". למעשה, יש שיאמרו שזה לא טריילר אלא הסרט כולו - רק אל תספרו לרשויות. בלוח ההקרנות של הקולנוע מופיע הסרט הרוסי, אבל זמן ההקרנה הוא שלוש שעות. וכן, זה נפוץ במדינה עד היום.
אז האם הסנקציות כשלו? לא. חוקרים שהתראיינו לפרויקט העיתונות הרוסי העצמאי "סיפורים חשובים" טוענים כי רוסיה הצליחה להחזיר רק 25% מהיבוא שנפסק בעקבות הסנקציות, והיבוא הזה, כמובן, עולה לה יותר - זאת בזמן שאת הנפט שלה היא נאלצת למכור בהנחה גדולה מאוד (וגם אז לא תמיד היא מוצאת רוכשים). הסנקציות עובדות, אבל כאמור, הן לא הרמטיות.
יוטיוב הבאה בתור?
במקביל, רוסיה באמת מנסה למצוא דרכים להיגמל, בין אם זה באמצעות בניית טלפונים וכלי רכב משלה (על בסיס רכיבים סיניים, שאותם מסכימה סין למכור לרוסיה בצורה די מוגבלת, ובלי לעבור את הקווים האדומים של האמריקאים) או בעזרת המגמה הגוברת של פגיעה באינטרנט במדינה.
בריאיון לכלי התקשורת העצמאי "מדוזה" בשבוע שעבר אמר מיכאיל קלימרב, מומחה רוסי לתשתיות אינטרנט, כי כבר ברור שהשאלה היא לא אם רוסיה תחסום את הגישה ליוטיוב, אלא רק מתי. וכבר עכשיו הניטור של התעבורה במדינה דיסטופי למדי, כולל היכולת (החוקית וכן הטכנולוגית) להקליט אוטומטית את כל השיחות, לתמלל אותן ולחפש בהן מילות מפתח. זוהי גם הסיבה לכך ששירותי סושיאל מערביים רבים כבר חסומים, החל מפייסבוק ועד לינקדאין.
אחת הסיבות לכך שרוסיה חושדת באפל היא, אפשר להניח, שהיא עצמה עושה לאזרחיה את מה שהיא מפחדת שאחרים יעשו. כל הרשתות החברתיות הרוסיות נמצאות בידי חברות שמשתפות פעולה עם הממשל, ואת טלגרם היא סובלת כיום רק כי ניסיונות קודמים לחסום אותה כשלו.
ובכל זאת, קשה לראות את רוסיה עוברת לחומרה שהיא רק שלה או לאינטרנט שהוא רק שלה. הבעיה אינה רק טכנולוגית, אם כי גם מהבחינה הזו יהיה לרוסים קשה. לממשל במדינה עדיין אכפת, במידה רבה אפילו, מדעת הקהל. הוא מנסה לשכנע את הקהל שעדיף לאכול ברשת "טעים ונקודה", שנראית ומתנהגת כמו מקדונלדס, ושפיצה H המקומית טעימה הרבה יותר מפיצה האט, אבל אפילו על פי הדיווח של ה"פייננשל טיימס" הפקידים הרוסיים לא ששים לנטוש את האייפונים שלהם.
ככל שהפלישה לאוקראינה תימשך, אפשר להניח בסבירות גבוהה שהסנקציות לא ירפו, ומהצד השני יתגברו הניסיונות להוכיח לעולם שרוסיה לא צריכה אף אחד - במערב לפחות. רק שמעל שדה הקרב, כמו גם בכיסי הפטריוטים הגדולים ביותר, טכנולוגיה לא-רוסית בעליל תמשיך להדגים עד כמה כל זה הוא רק אשליה.
