הכרזתה של אמזון בשבוע שעבר על שירות משחקי ענן משלה, Luna, הופכת את שוק שירותי הסטרימינג למשחקים לעמוס יותר מאי פעם. לצד אמזון, מתחרות בזירה הזו גם ענקיות כמו גוגל ו-Nvidia, כשגם מיקרוסופט וסוני נמצאות בתמונה בצורה כזו או אחרת. חוץ מאלה, ישנם עוד כמה וכמה שירותים קטנים יותר עם הבטחה דומה - תנו לנו רוחב פס, ואנחנו נייתר את הצורך שלכם בקונסולות או מחשבי גיימינג.
הבקר החדש של גוגל הבקר החדש של גוגל
הבקר של שירות גוגל סטאדיה
(צילום: AFP)
אם טרם יצא לכם להכיר את השירותים הללו, נספר כי רובם דומים בעיקרון הבסיסי שלהם: העיבוד של המשחק מתבצע אי שם, בשרתים של החברה שלה אתם משלמים דמי מנוי. מה שאתם מקבלים זה שידור וידאו חי של המשחק, ואילו השירות מקבל מכם את פקודות המקלדת והעכבר, או בקר המשחק. כך, כוח העיבוד של המכשיר שעליו אתם משחקים הופך להרבה פחות רלוונטי. ואכן, השירותים הללו מאפשרים לכם לשחק על גבי מכשירים "חלשים" - טלוויזיה חכמה, סמארטפון או מחשב רגיל - במשחקים מודרניים ותובעניים.
לצד היתרון הזה, קיימת ברוב השירותים הללו גם מגבלה מהותית: זמן תגובה. אידיאלית, הזמן שנדרש כדי שהקלט שלכם יגיע לשרת שעליו המשחק רץ, זמן עיבוד הווידאו וזמן השידור שלו יהיה בלתי מורגש לשחקן. אבל כדי שזה באמת יקרה, נדרשת תשתית קרובה, הן מבחינה פיזית והן מבחינת המסלול שהאות עובר.
הדרישות הגבוהות-יחסית מהתשתית הן מהאחראיות הבולטות לכך שהדור הקודם של השירותים הללו כשל. שירותים כמו OnLive ו-Gaikai ניסו להביא לצרכנים את חלום המשחקים בענן כבר בעשור הקודם, אך כשלו. חברות נוספות, דוגמת Playcast הישראלית, רצו להשתמש בתשתית הייעודית של חברות הכבלים כדי להתגבר על מכשול רוחב הפס, אך גם הן לא צלחו. פלייקאסט, לאחר שני גלגולים, היא כיום הסניף הישראלי של ענקית הגיימינג Electronic Arts.

נקודת התורפה הישראלית

הדרישה למרחק נמוך היא הסיבה לכך שאף אחד מהשירותים הללו, למעט אחד, לא הושק בישראל עד כה. אתם לא חייבים לקבל את זה כגזירה משמיים, ויכולים לנסות להתחבר לשירותי VPN או מעקפים אחרים, אבל התוצאות אינן אחידות - וזה בלשון המעטה. אפילו אותו שירות יכול לספק חוויה שונה מאוד מיום ליום.
בין חברות הגיימינג, היחידה עם הכנת תשתית תיאורטית בתוך ישראל היא מיקרוסופט, שמקימה בימים אלה מרכז שרתי ענן מקומי בישראל. לאמזון יש נקודת קצה מקומית - סוג של שער כניסה מקומי אל הכבישים המהירים ברחבי הענן של החברה - אך הוא עדיין ייקח אתכם לשרתים שנמצאים במדינות אחרות דרך אחד הכבלים התת-ימיים.
פלייסטיישן ואקס-בוקס העתידיותפלייסטיישן ואקס-בוקס העתידיות
פלייסטיישן ואקס-בוקס העתידיות. לא חייבים קונסולות
(צילום: מיקרוסופט, סוני)
חשוב לזכור - אלה דברים שרלוונטיים בעיקר כאשר המשחק עובר עיבוד בשרת מרוחק. אפשרות נוספת, שקיימת בפלייסטיישן ובאקס-בוקס, היא "משחק מרחוק" - מנגנון שבמסגרתו מכונת המשחקים שלכם היא שמריצה את המשחק, אך במקום להציגו על הטלוויזיה שולחת את הווידאו למכשיר מרוחק, ומקבלת ממנו פקודות. ניתן לעשות את זה דרך הרשת הביתית, וכן, בהינתן חיבור מהיר מספיק, גם דרך האינטרנט. הבעיה כאן היא שחבילות האינטרנט בישראל כוללות, לרוב, מהירות העלאה מזעזעת, מה שפוגע ביכולת של הקונסולה "'לשדר" את המשחק אליכם אם אתם לא מחוברים לרשת הביתית.
כל שירות גיימינג בענן שהושק עד כה נקט בגישה שונה ממתחריו בכל הקשור לתמחור המשחקים שלו, ולמכשירים הנתמכים. חלק מהמגבלות האלה הוא בחירה של המפתחות, אך יש גם מגבלות חיצוניות.
נתחיל מסוני. הענקית היפנית נמצאת בתחום הזה כבר כמה וכמה שנים, עם שירות בשם Playstation Now. השירות שלה מוגבל לקונסולות שהיא מייצרת ולמחשב. זה אומר שלא ניתן להזרים משחקים למכשירי מובייל. מה שכן, לזכותה של סוני נציין כי הספריה של PS Now עשירה במשחקי פלייסטיישן, ושאם יש לכם קונסולה של החברה, תוכלו לא רק להזרים אליה משחקים אלא במקרים מסויימים גם להוריד אותם.
Playstation NowPlaystation Now
בלי מובייל. Playstation Now
(צילום: shutterstock)
סטאדיה של גוגל, הראשון מבין הדור הנוכחי של שירותי ענן לגיימינג, הושק אשתקד בתוך ענן של מסרים סותרים ותמחור לא ברור. כיום הדברים פשוטים הרבה יותר. אם אתם נמצאים באחת המדינות הנתמכות, אתם יכולים לרכוש משחקים במחיר מלא כדי לשחק בהם דרך השירות, או לעשות מנוי חודשי לגרסת הפרו שלו שתמורת כעשרה דולרים בחודש תיתן לכם גישה לכמה עשרות משחקים ותאפשר לכם לשחק בהם ב-4K.
פיסת החומרה היחידה שייעודית לשירות היא בקר משחקים מיוחד, שמתחבר ל-WiFi ומשדר לשרתי גוגל ישירות, בלי לעבור דרך המכשיר שעל-גביו אתם משחקים. זה גם מה שמאפשר להשתמש בסטאדיה עם הסטרימר Chromecast Ultra של גוגל. מעבר לכך, תוכלו לשחק בסטאדיה בכל מחשב עם גרסה עדכנית של דפדפן כרום, ובמגוון רחב של מכשירי אנדרואיד.
גוגל חושפת את שירות סטאדיה
קצת אחרי סטאדיה הושק שירות Geforce Now של אנבידיה. אם כי אני משתמש ב"הושק" בצורה די חופשית כאן, כי השירות הזה היה זמין בגרסת בטא לאורך יותר מארבע שנים. גם כאן אתם משלמים דמי מנוי חודשיים, אך לא כדי לשחק במשחקים שאין לכם. במקום זה, השירות סורק את ספריית המשחקים שלכם ומשווה לרשימה של מאות משחקים שיש בו. אלה שרכשתם בעבר, וזמינים בשירות, הופכים לזמינים גם דרך הענן.
זהו השירות היחידי ברשימה שזמין באופן רשמי בישראל. בגרסתו החינמית הוא יאפשר לכם שעה של משחק בכל פעם, באיכות סבירה אך לא גבוהה מדי. תמורת 5.49 אירו בחודש תוכלו לשחק עד 6 שעות ברצף, והמשחק שלכם ישודר ממכונות עם כרטיסי RTX של אנבידיה. בשני המקרים אתם עלולים להיתקל בתור של אנשים שמחכים לפניכם למכונה שתתפנה, אך בעלי מנוי בתשלום מקודמים לתחילת התור.
העובדה שהשירות זמין רשמית בישראל לא אומרת שהוא עובד כאן טוב. ל-Nvidia אין חוות שרתים מקומית, וגם בחיבור יציב של 500 מגהביט לשנייה השירות התלונן שאין לו מספיק רוחב פס והמשחקים ירוצו ברזולוציה נמוכה.
Geforce NowGeforce Now
Geforce Now. היחיד שזמין בישראל
(צילום: shutterstock)
בימים אלה משיקה מיקרוסופט את הגרסה המסחרית שלה ל-xCloud - שירות הענן שלה, שזמין החל מאמצע החודש הקודם לבעלי מנוי Xbox Game Pass Ultimate במדינות נתמכות. מטרת השירות היא לאפשר לכם לשחק במשחקי אקס-בוקס שהינם גם ככה חלק מספריית Game Pass Ultimate, על גבי מכשירים ניידים.

כשאפל תוקעת מקלות בגלגלים

התכנון המקורי של מיקרוסופט היה להשיק את האפליקציה לאנדרואיד ו-iOS, אך אפל סגרה בפניה את הדלת הזו, בטענה שהיא לא יכולה לאשר שירות מסוג זה בו היא לא מפקחת על איכות התוכן. ההצעה של אפל למיקרוסופט וגוגל כיום היא "לעטוף" כל אחד מהמשחקים בשירותי הענן שלהן באפליקציה, ולהגיש אותה לאישור של אפל, דבר ששתי החברות לא מוכנות לעשות. לכן, xCloud זמין כיום לאנדרואיד בלבד, זאת כשהמנוי שממנו הוא חלק זמין גם לאקס-בוקס ולמחשב, אך להורדת משחקים בלבד.
xcloudxcloud
xCloud של מיקרוסופט. אנדרואיד בלבד
(צילום: מיקרוסופט)
המגבלה הבולטת ביותר של לונה מבית אמזון, על פי מה שהוכרז עד כה, היא היעדר-תמיכה באנדרואיד. דווקא במכשירי iOS השירות החדש של אמזון כן תומך, כי הוא מעביר את הווידאו דרך הדפדפן ואינו עובר כלל דרך החנות של אפל. אם שמים את המגבלה הזו בצד, מדובר בשירות שעל הנייר לפחות הוא הכי דמוי-נטפליקס. או, נכון יותר, דמוי Prime Video של אמזון עצמה.
תמורת תשלום חודשי אחיד (5.99 דולרים בשלב הבטא) תקבלו גישה לספרייה גדולה של משחקים, ותוכלו לרכוש גם "ערוצים" נוספים, שיוסיפו לספרייה תוכן של חברה כזו או אחרת. הערוץ הראשון שהוכרז הוא של חברת יוביסופט. כמו בסטאדיה של גוגל, גם כאן יש שלט שמתחבר ישירות לשירות דרך ה-WiFi ותמיכה בסטרימרים לטלוויזיות.
שירות הגיימינג לונהשירות הגיימינג לונה
לונה, שירות הגיימינג החדש של אמזון
(צילום: אמזון)
הבקר של אמזוןהבקר של אמזון
הבקר החדש של אמזון
(צילום: אמזון)
לצד השירותים האלה יש כיום סוג נוסף של שירות, שאינו בהכרח בנוי ספציפית מסביב למשחקים, אפילו אם חלק מנציגיו משווקים ככה. הבולט בקטגוריה הזו הוא Shadow, שתמורת דמי מנוי חודשיים נותן לכם גישה למחשב ייעודי מרוחק דרך אפליקציה שזמינה לפלטפורמות הגדולות. Shadow משווק ספציפית כשירות שנותן לכם מחשב גיימינג בענן, כדי שתריצו עליו משחקים. Parsec הוא שירות נוסף מהסוג הזה, רק שמטרתו אינה לספק מחשב מרוחק אלא לאפשר חיבור כמה שיותר טוב למחשב הפרטי שלכם.

לא להיט. עדיין

גוגל לא מפרסמת את מספר המשתמשים בסטאדיה, אך לא נראה שמדובר נכון לעכשיו בלהיט גדול במיוחד, הן בגלל דרישות התשתית והן בגלל ההשקה שהייתה רצופה בבעיות ובמסרים סותרים. כמו כן, טרם ראינו משחקים בלעדיים לשירות, או כאלה שפותחו עם חשיבה על ענן כעל הפלטפורמה העיקרית שלהם. אחת ההבטחות של גיימינג בענן היא היכולת לעשות דברים שאליהם אי אפשר להגיע ללא עיבוד מרכזי, למשל קרבות עם אלפי משתתפים, אך בינתיים המשחקים שאנחנו מקבלים הם אלה שיוצאים גם לקונסולות ולמחשב.
למעשה, לגיימינג בענן יש חיסרון לעומת מחשב, מכיוון שלמשתמש אין בכלל עותק של המשחק: השירות נסגר? לא ברור מה יקרה למשחקים ולשמירות שלכם. רוצים לשנות את המשחק עם תוספים כאלה ואחרים? אי אפשר. זה כן מונע רמאויות במשחקים מרובי-משתתפים, אבל גם מרחיק עוד יותר את המשתמשים מבעלות על משחקים.
כשמסתכלים על ההצלחה של נטפליקס, ספוטיפיי ודומיהם, נראה שמשתמשים לא חוששים יותר מדי מהנושא הזה. שירותי הווידאו והאודיו בענן סחפו את העולם כשהנוחות והאיכות שלהם עברה את זו של המדיה הפיזית והשירותים הפיראטיים. גיימינג בענן עדיין לא שם, ודרכו להפוך לברירת מחדל של גיימרים ברחבי העולם עוד ארוכה, אבל בניגוד לפעם הקודמת שבה התחום הזה היה על סף אימוץ המוני, הפעם נראה שבאמת יש לו סיכוי.