זה קורה לאט, אבל מתגבר בהדרגה: טכנולוגיות אזרחיות, שאומצו בשנים האחרונות לצרכים צבאיים בעזה, בלבנון, באיראן ובאוקראינה - "עולות על אזרחי" מחדש והופכות לחלק חשוב מארגז הכלים של המשטרה וארגוני ביטחון-פנים למאבק בפשע.
בשנתיים האחרונות עוברות משטרות רבות מסיורים רגליים וממונעים לעידן של אלגוריתמים, רחפנים אוטונומיים ובינה מלאכותית. אם פעם הניידת הייתה לב הפעילות המשטרתית, היום הלב הזה פועם בתוך שרתי מחשב ובלוחות האלקטרוניים של כלי טיס בלתי מאוישים.
ארה"ב חווה בימים אלה פריחה בסטרטאפים המפתחים טכנולוגיות שמטרתן להילחם בפשיעה: לפחות 24 חברות כאלה כבר הצטרפו לטרנד, והן פועלות בערים גדולות כמו ניו-יורק, אטלנטה, לוס אנג'לס, לאס-וגאס וסן-פרנסיסקו, וגם בעשרות ערים בינוניות ובמאות עיירות. משקיעי הון סיכון נלהבים העבירו לחברות האלה בשנתיים האחרונות למעלה משני מיליארד דולר, יותר מפי חמישה מבשנתיים הקודמות.
יחידות הרחפנים
במשטרת ניו-יורק קוראים לזה DFR (ראשי תיבות "רחפנים כתגובה ראשונית"): במקום להמתין לשוטר שישרך דרכו לזירת פשע בניידת דרך הפקקים, המשטרה משגרת למקום רחפן עצמאי מיד עם קבלת הדיווח במוקד.
הרחפנים משוגרים מחמישה מוקדים ברובעי העיר השונים, ומונחים מרחוק. הם מצוידים במצלמות תרמיות לראיית לילה, ומספקים תמונת מצב חיה על הזירה עוד לפני שהשוטר הראשון מגיע למקום.
גם במשטרת ישראל הוקמו השנה, במסגרת התוכנית האסטרטגית "בראשית", שבע יחידות רחפנים חדשות, אחת בכל מחוז. הרחפנים שלהן מצוידים במצלמות תרמיות ובמערכות כריזה, והם מסוגלים לטוס לטווחים ארוכים ולשהות באוויר שעות לצורך מרדפים או ניטור הפגנות.
ואי אפשר בלי AI. תחשבו על זה: הבינה המלאכותית איננה רק כלי לניתוח נתונים; היא יכולה לשמש גם כחוקר משטרתי, שיכול לעבד כמויות מידע שאדם לא יוכל לקרוא ולנתח במשך שנים. משטרת רדמונד למשל, העיר שבה שוכנים המטות הראשיים של מיקרוסופט ואמזון, החלה להשתמש השנה במערכת בשם לונג-איי (Longeye), המסוגלת לסרוק ולעבד במהירות הקלטות של שיחות טלפון, תמונות מזירות פשע וסרטוני אבטחה.
על-פי אתר חדשות הטכנולוגיה GeekWire, הכלי כבר סייע לחוקרים, בין השאר, לפצח תיק רצח ישן לאחר שסרק 60 שעות של שיחות טלפון שהתבצעו מהכלא בתוך דקות ספורות בלבד - משימה שהייתה דורשת מאות שעות עבודה אנושית.
בניו-אורלינס משתמשת המשטרה במערכת ניתוח אחרת מבוססת AI, של חברת פרגריין (Peregrine), המאפשרת חיפוש מהיר של רשומות ונתונים באמצעות הנחיות פשוטות בסגנון חיפוש גוגל. פרגריין מעסיקה שוטרים לשעבר, המסייעים לאנשי הטכנולוגיה להבין למה הלקוחות זקוקים.
בניו-אורלינס משתמשת המשטרה במערכת ניתוח מבוססת AI המאפשרת חיפוש מהיר של רשומות ונתונים בסגנון חיפוש גוגל
התוכנה שלה יכולה לנתח נתונים מובנים (כמו גיליונות אלקטרוניים ומסדי נתונים) וגם לא מובנים (תמונות, PDF, וידאו). היא יכולה גם, למשל, ליצור מפה תלת-ממדית של שריפה, כולל חיזוי להתפשטות האש, להזהיר שבתי ספר נמצאים במסלולה, ולספק תצוגה בזמן אמת של אמבולנסים וניידות משטרה באזור.
זיהוי פנים במצלמת גוף
טכנולוגיות זיהוי הפנים זכו בעשור האחרון לביקורת נוקבת בשל השאלות האתיות והחוקיות הקשות שהן מעוררות בשל פגיעה בפרטיות וחשש להטיה גזעית. בינתיים, גופי שיטור וביטחון ברחבי העולם, בגיבוי מערכות החוק המקומיות, שיכללו בשנים האחרונות את רמת הדיוק שלהן, והגדילו את מאגרי הענק שהן נשענות עליהם בעזרת הרשתות החברתיות.
משטרת המטרופולין של לונדון, למשל, הטמיעה השנה אפילו כלי זיהוי פנים בזמן אמת המשולב לא רק במצלמות הרחוב אלא גם במצלמות הגוף של השוטרים. המערכת משווה פנים של עוברים ושבים לרשימות מעקב של מבוקשים תוך שבריר שנייה. בישראל עתרה לפני שנה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד השימוש במערכת דומה בנתב"ג, שנועדה לנבא מי מהשבים לארץ עשוי להיות בלדר סמים.
האם גיוס הטכנולוגיה להגנת הציבור הוא מדרון חלקלק שיסייע להפוך מדינות דמוקרטיות למדינות משטרה? פרשת הסמארטפון של הפ"צרית חשפה את השימוש שעושה משטרת ישראל - כמו גם משטרות וסוכניות ביטחון רבות ברחבי העולם - במערכת של חברת סלברייט (Cellebrite) מפתח תקווה לצורך פריצה ושאיבת נתונים מטלפונים חכמים חסומים, כולל הודעות מוצפנות ומידע שנמחק.
בארה"ב, מי ששואבת אליה את עיקר הביקורת בתחום היא חברת פלוק (Flock) מאטלנטה, שהמוצר העיקרי שלה הוא מצלמות לקריאת לוחיות רישוי, המותקנות בהמוניהן על עמודים באזורים כמו צמתים עמוסים. אנשי המשטרה בכל עיר יכולים לגשת לצילומים מרחוק דרך התוכנה של החברה, וזו גם תתריע בזמן אמת כאשר היא מזהה לוחית מבוקשת. השוטרים יכולים להשתמש בחיפוש בהנחיות בשפה טבעית.
בישראל, המשטרה עושה שימוש לצרכים דומים במערכת "עין הנץ", רשת מצלמות חכמות מתוצרת סין (LPR) הפרוסה בכבישים בין-עירוניים ובכניסות לערים, שמסוגלת לקרוא לוחיות רישוי בזמן אמת ולהצליב אותן - בעזרת תוכנה ייעודית שפותחה באגף הטכנולוגיה של המשטרה - מול מאגרי מידע של רכבים גנובים או מבוקשים.
ניתוח צילומים חיים יכול להיות יעיל לא רק במקרי אלימות - גם בהכוונה אוטומטית של התנועה: בהאנוי, בירת וייטנאם, הותקנו רק החודש כ-1,800 מצלמות AI לצורך זה. ולאגף התנועה של משטרת ישראל נכנסו השנה לשימוש גם מצלמות מבוססות AI המסוגלות "להציץ" לתוך תא הנהג ולבדוק אם הוא אוחז בטלפון סלולרי או שאינו חגור.
הטאבו נשבר
פחות בעייתית מבחינה אתית היא המערכת של חברת זירו-אייס ((ZeroEyes, המנתחת תמונות וצילומי וידיאו מתוך מצלמות אבטחה או רחפנים בזמן אמיתי, ויודעת להתריע בתוך שניות כשהיא מזהה כלי נשק כלשהו.
את זירו-אייס הקימו ב-2018 חבורה של ותיקי הצבא האמריקאי במטרה לקצר את זמן התגובה במקרים של ירי חסר הבחנה ולהציל חיים. לו הותקנה המערכת שלהם בחוף בונדיי בסידני בשבוע שעבר, המשטרה המקומית יכלה להיכנס לפעולה מהר יותר.
מדובר בשוק שפעם התעלמו ממנו לחלוטין בעמק הסיליקון. היום החברות העוסקות בתחום הולכות ומתרבות בעמק. יש הטוענים כי הסיבה היא החשש באליטה הטכנולוגית כי הפשיעה הולכת ומתקרבת אליה הביתה: מעשי האלימות והשימוש בסמים גברו דרמטית בסן פרנסיסקו בשנים האחרונות. לא מכבר סייעו רחפנים ללכוד אדם שגנב סחורה בשווי 15,000 דולר מחנות "ברברי" ביוניון סקוור.
"הייתה בעבר סטיגמה חברתית רחבה נגד תמיכה במשטרה, ואנשים גם לא חשבו שאלו שווקים גדולים", אמר דיוויד אולביץ', שותף בחברת הייעוץ הגדולה אנדריסן הורביץ, למגזין "דה אינפורמיישן" (The information) שהקדיש סקירה לנושא; "אבל עכשיו הטאבו נשבר - כולם מבינים שמדובר בשווקים עצומים".
