כאילו חסרו לו צרות, לסם אלטמן, מנכ"ל ענקית וחלוצת הבינה המלאכותית OpenAI: ימים ספורים אחרי שהואשם (בשנית) על-ידי אחותו בהתעללות מינית בילדותה - מפרסם המגזין הנחשב "ניו-יורקר" כתבת תחקיר ענקית אודותיו, שמעלה תהיות קשות לגבי אופיו, אמינותו וכשירותו של מנהיג אחת החברות המשפיעות ביותר על עתיד הטכנולוגיה, אולי העולם.
התחקיר, המתבסס על מאות ראיונות, מסמכים ותכתובות, מציג את אלטמן - "הפנים" של מהפכת הבינה המלאכותית - כשקרן סדרתי, ומביא בזו אחר זו עדויות ממקור ראשון על דפוס עקבי של טשטוש גבולות בין דמיון ומציאות, הטעיה מכוונת, סילוף עובדות וריכוז כוח. בנוסף, בעודו מטיף לבטיחות, אלטמן מואשם בהעדפת רווחים אישיים על טובת החברה והציבור, ובשימוש ברטוריקה אפוקליפטית לביצור מעמדו.
דפוס עקבי של שקרים
הכתבה נפתחת באירוע הדרמטי בסתיו 2023, שבו פוטר אלטמן מ-OpenAI על-ידי חברי הדירקטוריון של החברה. הרקע, מתברר, היו מזכרים סודיים שקיבלו מאיליה סוצקבר, המדען הראשי של OpenAI - ישראלי לשעבר - שכללו עשרות עמודי הודעות Slack ועדויות פנימיות, והציגו דפוס עקבי של שקרים והטעיות מצד אלטמן כלפי הנהלת החברה והדירקטוריון שלה, בעיקר בנוגע לפרוטוקול הבטיחות הפנימי של OpenAI.
"כל אדם שעובד על טכנולוגיה כזו, שמשנה את פני העולם, נושא על כתפיו נטל כבד ולוקח על עצמו אחריות חסרת תקדים", כתב להם סוצקבר, "סם הוא לא האיש שצריך להיות עם האצבע על הכפתור".
המהלך הוביל לפיטוריו הדרמטיים של אלטמן בשיחת וידאו קצרה, צעד שהתהפך בתוך ימים, והסתיים לבסוף בשובו לתפקיד אחרי חמישה ימים ובהתפטרותם של סוצקובר וכמה מחברי הדירקטוריון.
התחקיר מתאר את החמ"ל שהקים אלטמן מיד לאחר פיטוריו באחוזתו בסן פרנסיסקו לניהול המאבק להחזרתו לראשות החברה, שכלל יועץ תקשורת לניהול משברים. הוא ניהל משם קמפיין אגרסיבי ברשתות החברתיות, השתמש בלחץ של משקיעים ממקורביו, שהתנו את השקעתם בחזרתו, והצליח לגרום לרוב המכריע של העובדים לאיים בהתפטרות קולקטיבית. עובדים שהתלבטו קיבלו שיחות והודעות מעמיתיהם שדחקו בהם לעשות זאת.
4 צפייה בגלריה
המדען הראשי לשעבר של OpenAI ד"ר איליה סוצקבר והמנכ"ל סם אלטמן באוניברסיטת תל אביב ב-2024
(צילום: אביגיל עוזי)
"בעיות מנהיגות"
לפי התחקיר, הביקורת על אמינותו של אלטמן אינה חדשה. כבר בימיו בסטארט אפ שהקים בצעירותו, Loopt, אחרי שנשר מהלימודים בסטנפורד, התלוננו עובדים על נטייתו להגזים ולטשטש את הגבול בין "משהו שאולי יקרה" לבין "משהו שכבר הושג". קבוצה של עובדים בכירים פנתה פעמיים לדירקטוריון בדרישה לפטרו מתפקיד המנכ"ל בשל מה שהוגדר "בעיות מנהיגות".
פול גרהם, מייסד מיזם Y Combinator, אקסלרטור הסטארטאפים המפורסם והמשפיע ביותר בעולם ומי שהיה המנטור של אלטמן, אמר עליו פעם כי אם יורידו אותו באי של קניבלים, הוא יחזור אחרי חמש שנים כמלכם.
אלטמן, שמונה להיות נשיא המיזם לאחר פרישת גרהם, נדחק החוצה מהאקסלרטור בשנת 2019 על רקע חוסר אמון מצד שותפיו, לאחר שנטען כי הוא "שיקר להם כל הזמן" ופעל לקידום האינטרסים האישיים שלו על פני אלו של הארגון. "הייתה לו מדיניות של 'סם תחילה'", אמר אחד המשקיעים לניו-יורקר.
מבקריו של אלטמן מציגים כדוגמה לדרך שבה התנהל באופן מטעה כמנכ"ל OpenAI את עצם הפיכתה למכונת רווחים מסחרית, אף שנוסדה במקור כארגון ללא מטרות רווח וכמענה לחשש שהבינה המלאכותית הכללית (AGI) עלולה להתגלות כהמצאה המסוכנת ביותר בהיסטוריה.
4 צפייה בגלריה
כנס המפתחים של OpenAI. מימין: מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES)
החזון החל להיסדק עם כניסתה של מיקרוסופט כמשקיעה אסטרטגית בחברה במיליארדי דולרים. דאריו אמודי, כיום מנכ"ל אנת'רופיק המתחרה, גילה כי אלטמן הכניס סעיפים סודיים לעסקה עם ענקית התוכנה, שסתרו את ההתחייבויות ש-OpenAI קיבלה על עצמה עם היווסדה.
כשניסה להתעמת עם אלטמן בנושא, המנכ"ל הכחיש את קיומם של הסעיפים, עד שהוצג בפניו הטקסט המפורש. אמודי וחבריו עזבו את החברה בסופו של דבר, תוך שהם מציינים כי "הבעיה עם OpenAI היא סם עצמו".
אמודי היה חריף במיוחד בביקורתו על אלטמן: "המילים שלו הן כמעט בוודאות בולשיט", כתב עליו לפי הניו-יורקר. סו יון, לשעבר חברת דירקטוריון OpenAI, אמרה למגזין, כי "יש לו שתי תכונות אופי שכמעט אף פעם לא מוצאים באותו האדם. הראשונה היא רצון עז לרצות אנשים, שיחבבו אותו בכל מפגש נתון. השנייה היא היעדר דאגה כמעט סוציופתי להשלכות שעשויות להיות להטעיה של מישהו".
בהמשך, אלטמן הבטיח להקצות 20% מכוח המחשוב של החברה לצוות "סופר-יישור" (Superalignment) שאמור היה להתרכז בהתמודדות עם סכנות ה-AI לאנושות, אך בפועל הצוות קיבל רק אחוזים בודדים ועשה שימוש בחומרה המיושנת ביותר, בעוד המשאבים העוצמתיים הופנו למוצרים מסחריים.
שאיפות גיאופוליטיות
התחקיר מזכיר גם את השאיפות הגיאופוליטיות של אלטמן, שבין השאר מקדם את פרויקט "סטארגייט", להקמת תשתיות ענק לבינה מלאכותית בהשקעה דמיונית של טריליוני דולרים.
הוא פעל, לצורך כך, לגיוס כספים ממדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, למרות חששות מצד פקידי ביטחון לאומי אמריקאים לגבי זליגת טכנולוגיה לסין. את שייח' טהנון, ראש שירותי הריגול של האמירויות, הוא מגדיר כ"חבר אישי יקר".
במקביל, אלטמן ביצע תפנית חדה גם בנוגע לשימוש צבאי בטכנולוגיה של החברה. בעוד שבעבר אסרה OpenAI על שימוש במוצריה למטרות צבאיות, אלטמן מיהר להציע את שירותיה לפנטגון ברגע שאנת'רופיק המתחרה סירבה לוותר למשרד ההגנה על מגבלות הבטיחות שהציבה.
מנהל לשעבר ב-OpenAI מתאר את המהלכים הללו כ"הדבר הכי פזיז שנעשה בחברה", והשווה את בניית מרכזי הנתונים במזרח התיכון ליצירת "פורטלים" של כוח שעלולים להיות מסוכנים ביותר.
אלטמן פעל לגיוס כספים ממדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, למרות חששות מצד פקידי ביטחון לאומי אמריקאים לגבי זליגת טכנולוגיה לסין
איש של ניגודים
אלטמן מוצג בכתבה כאיש של ניגודים: מצד אחד הוא "מטיף" על רגולציה ובטיחות בהופעות הפומביות שלו - בקונגרס למשל - ומצד שני, הוא פועל באופן אגרסיבי כדי לדלל חוקי בטיחות בקליפורניה ובאירופה.
במקביל, אלטמן טוען כי אין לו הון עצמי ב-OpenAI, אך בפועל הוא מחזיק בהשקעות עקיפות עצומות דרך קרנות שונות, ונהנה מכוח השפעה פיננסי חסר תקדים.
הביקורת הקשה ביותר מגיעה משותפיו לשעבר: בכיר במיקרוסופט העלה את האפשרות, כי אלטמן ייזכר בסופו של דבר כנוכל ברמה של ברני מיידוף. חברי דירקטוריון שפיטרו אותו טוענים, כי מדובר ב"סוציופת שאינו מוגבל על-ידי האמת", וכי הוא מסוגל לשכנע כל אדם שהאינטרסים שלו הם האינטרסים של החברה.
אלטמן עצמו מגדיר את עצמו כמי שמונע על ידי "תקווה לאנושות" ולא על ידי כוח, ומסביר את השינויים בעמדותיו כ"התאמה הכרחית לקצב המהיר של הטכנולוגיה".
כותבי התחקיר טוענים, כי בסופו של דבר, הסיפור של אלטמן הוא בדיוק סיפורה של המערכת שבנה: מודלים של שפה שנוטים להתחנף למשתמש ולעיתים להזות עובדות מופרכות כדי להישמע משכנעים.
