תל אביב הוירטואלית
(צילום: ירון שרון)
החלום של בני הזוג אדם חבקין וענבר כספי, בעלי הסטודיו Scan The City הוא שכל מקום יתעד את עצמו בתלת-ממד. חמושים בסורק לייזר ומצלמות, תוכלו למצוא את השניים מסתובבים ברחבי תל אביב (ולא רק) ומתעדים נקודות עניין שונות, שכונות, רחובות, ממצאים ארכאולוגיים וחפצים. השימושים בתוצרי הסריקות מגוונים - מתיעוד הקיים ועד יצירת תכנים כמו הדרכות ואפילו משחקים.
עוד בנושא:
אנחנו פוגשים את חבקין וכספי בבניין תעשייתי גבוה בדרום תל אביב, שממנו ניתן להשקיף על אזור קריית המלאכה. השניים מציגים את האזור בתור "ארגז החול" שלהם, הם בילו כאן מאות או אלפי שעות בסריקות וניתוחים של כל נקודה וזווית בכל סמטה. הם מספרים כי הסביבה הזו משתנה כל הזמן, בין אם פתאום מופיעה כתובת גרפיטי חדשה, מכונית זזה או אפילו חלון נפתח או נסגר - מה שנותן להם חומר גלם רב לעיבוד, כדי לייצר ממנו מודל מושלם של האזור. הם גם יצאו מאזור הנוחות שלהם, וסרקו מערות עטלפים, אתרים ארכאולוגיים ואפילו את כנסת ישראל.
חוויית מוזיאון משודרגת
הסטודיו התחיל כפרויקט תיעוד שמטרתו ליצור מודל תלת-ממדי של תל אביב, שבמסגרתו השניים סרקו נקודות שונות בעיר - כיכרות, מקומות היסטוריים, ואף עלו לגגות שאליהם הצליחו לקבל גישה. "פרסמנו פוסט שאנחנו מחפשים גגות ומרפסות לסרוק מהם והתחלנו לקבל פניות רבות - אנשים הזמינו אותנו לגג שלהם או נתנו לנו טיפים על גגות שיש אליהם גישה חופשית. התחלנו לסרוק מלמעלה מחמישים גגות, כשכל גג בעצם נותן תצפית של 360 על העיר - אז קיבלנו חתיכות שונות של הפאזל הזה של תל אביב והתחלנו לחבר ביניהם", הם מספרים.
תהליך הסריקה יכול להתבצע בשיטות שונות, והשניים מתאימים את הטכנולוגיות והטכניקה בהתאם לאובייקט. השיטה הראשונה מתבצעת בעזרת צילום וסריקות מבוססות קרני לייזר, שפוגעות באובייקט וחוזרות עד לקבלת תמונה תלת-ממדית בשם "ענן נקודות". בשיטה השנייה, שנקראת פוטוגרמטריה, מצלמים תמונות רבות של האובייקט מזוויות שונות, ומהם בונים את המודל.
במודלים שמתקבלים בסוף תהליך הסריקה ניתן להשתמש לצרכים מגוונים. שימוש ראשון הוא לצורך מדידה. מקבלים תמונת מצב קיים, של מה שיש כרגע בשטח. רואים ממש כל סדק וכל מילימטר", מסביר חבקין. שימוש נוסף הוא בשדה האמנות החזותית: פיתוח וידאו-ארט ועוד, שמזכיר את שיטות העבודה של אולפני סרטים רבים, שמצלמים כיום סצנות בסביבות וירטואליות תוך היעזרות בסריקות תלת-ממד. בנוסף לאלה, הסריקות משמשות ל"נכסים משחקיים" - פיתוח סימולציות, הדרכות, משחקים אינטראקטיביים ועוד על בסיסן. חבקין מדגים את השימוש הזה באמצעות סריקת רכב קטן שהיה אחד מצעצועי הילדות שלו, "אפשר להגדיל אותו כך שיוצג בעולם הווירטואלי כרכב בגודל מלא, ואז להמשיך ולעשות לו מניפולציות נוספות - כמו להחליף את הגלגלים, להכניס יכולת לנהוג בו בסביבה וירטואלית", הוא מסביר. כשלוקחים את הסריקות של הרכב יחד עם הסריקות של תל אביב מקבלים סצנה שלמה שכולה וירטואלית.
השימוש האחרון, ואולי החשוב ביותר לדברי הצמד, הוא לצרכי תיעוד ושימור דיגיטלי תלת-ממדי. הם מתעדים אוספים, חפצים ומבנים כדי לשמר אותם, וכספי מסבירה כי תיעוד כזה יכול לעזור בשחזורים, במקרים כמו השריפה בכנסיית נוטרדאם בפריז. בחלק מהמקרים, השימור גם מסייע להנגיש אתרים ואוספים לקהל הרחב. הצוות סרק עשרות פריטי תצוגה עבור מוזיאון "אנו" (בית התפוצות לשעבר). "תיעדנו שם המון פריטים, ממדליון קטן בגודל שני ס"מ ממלחמת העולם הראשונה, ועד פסל גדול ומודל", מספרת כספי. בעצם, כבר לא צריך להגיע פיזית למוזיאון כדי להתרשם מהפריטים האלו, ואפילו ניתן לראות אותם טוב יותר דרך המחשב ולקבל חוויה שלא מתאפשרת כמבקרים במוזיאון - שמאפשר לסובב את הפריט, ולהתקרב אליו ברמה שניתן לזהות שריטות וקורוזיה על חלקים קטנים.
השניים גם הובילו פרויקטים לסריקות אתרים ארכיאולוגים ואתרים לשימור - עיר דוד, ההורדיון ואף הארמון ביריחו בשיתוף פעולה עם קולגות פלסטינים, כי הגישה לישראלים אינה פשוטה. גם שם, הם מסבירים כי אפשר לרדת לרזולוציות קטנות מאוד, "להסתובב" באתר, להיכנס לחללים בו ואפילו לקרוא את השלטים.
הצטרפנו לכספי וחבקין לסריקה בקריית המלאכה בתל אביב. הם לקחו איתם סורק לייזר מרחבי, ושחקנית חיזוק בדמות מצלמה "רגילה". "מה שאנחנו מקבלים מהסורק זה בעיקר דיוק וגיאומטריה מאוד טובה ועליו אנחנו מלבישים טקסטורות איכותיות מהמצלמה. ככה אנחנו מקבלים מיפוי מהקרקע. אם צריך, מוסיפים גם רחפן כדי לכסות את כל הזוויות האפשריות", הם מסבירים. בשנים האחרונות השניים מתמקדים בעיקר בדרום העיר, ובשוליים. "אנחנו חיים בשפירא, מגדלים את הבת שלנו שם, מחוברים לקהילה וזה מרחב מאוד פעיל שמשמעותי לנו לתעד. בסמטאות האומנות יכולה כל שבועיים להתחלף. זה יוצר תיעוד ממש מעניין".
חבקין לא פעם לוקח את המודלים שייצר של מקומות שונים ברחבי העיר, מייצר עליהם מניפולציות דיגיטליות שונות, משנה את הנראות שלהם והופך אותם לאינטרקטיביות, בפרויקט שלו הוא קורא "מטאביב" (הלחם של מטאברס ותל אביב). זה לא רק נראה מלהיב מאוד מהצד, אלא גם יוכל אולי לשמש בעתיד לתשתית לבניית האחות הווירטואלית של תל אביב. בעזרת המניפולציה ניתן לשנות את האווירה לקודרת, מושלגת, עתידנית ועוד. "ממש לכל מה שאפשר לדמיין. אין לזה גבול, וזה היופי בעבודה הזאת", סיכם.
