במשך שנים, השם דייסון היה כמעט מילה נרדפת לחדשנות בעולם שואבי האבק. החברה הבריטית, שהפכה מכשיר ביתי אפרורי למוצר טכנולוגי נחשק ויקר, הצליחה לבנות לעצמה מוניטין של מי שלא מסתפקת בשיפור מוצרים קיימים, אלא מנסה להמציא אותם מחדש.
אלא שבשנים האחרונות, השוק השתנה - היצרניות הסיניות, שפעם היו מסתפקות בחיקויים וחלופות זולות, הפכו לאלו שמכתיבות את החדשנות בתחום. רובורוק, דרימי ואקווקס משיקות בקצב מסחרר שואבים רובוטיים שמטפסים מעל מכשולים, שוטפים את הרצפה, עולים במדרגות ואפילו משתמשים בזרועות רובוטיות כדי להזיז חפצים.
ג'יימס דייסון
ג'יימס דייסון
ג'יימס דייסון
(צילום: Sindbad Bonfanti, באדיבות dyson)
דייסון, שבעבר נחשבה לחלוצה כמעט בלתי מעורערת בתחום הניקיון הביתי, מוצאת את עצמה בשנים האחרונות מתמודדת עם מתחרות שלא רק מצמצמות את הפער הטכנולוגי, אלא לעיתים גם מקדימות אותה.
אבל לדייסון יש קלף נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו: המוניטין שצברה לאורך עשרות שנים בכל הנוגע לאיכות הבנייה, לעמידות המוצרים וליכולת להמשיך להשתמש בהם לאורך זמן. בעוד שהיצרניות הסיניות מתחרות כיום בעיקר באמצעות קצב מהיר של חידושים ויכולות מתקדמות, דייסון מנסה לשכנע שהערך האמיתי של מוצר לא נמדד רק ביום שבו מוציאים אותו מהקופסה, אלא גם אחרי שנים של שימוש.
בראיון ל-ynet, מסביר גיא טרנר, מהנדס בכיר בדייסון, למה החברה לא ממהרת לרדוף אחרי המתחרות הסיניות, מה באמת הופך שואב רובוטי לחכם, והאם בעתיד נוכל להפסיק לנקות את הבית בעצמנו. אבל לפני כל אלה, כמובן שהיינו חייבים לפתוח את הראיון עם מברשת השיניים הוויראלית והשנויה במחלוקת של החברה.

500 דולר למברשת שיניים

בחודש ספטמבר האחרון חשפה דייסון בפריז את ה-CameraJet, מברשת שיניים חשמלית שעולה בארה"ב כ-500 דולר ומשלבת מצלמה זעירה, למידת מכונה ומערכת שמזרימה (יותר נכון יורה) נוזל שטיפה למרווחים שבין השיניים.
המצלמה מזהה את המרווחים בזמן אמת, והמערכת מכוונת אליהם סילון נוזל במטרה לסייע בניקוי אזורים שאליהם מברשת רגילה מתקשה להגיע. היא גם מתחברת לאפליקציה שמאפשרת לצפות בתמונת המצלמה ולקבל משוב על הרגלי הצחצוח.
על הנייר זה נשמע כמו מוצר מהפכני שהיה אמור להיות הצלחה מסחררת, אלא שזמן קצר לאחר ההשקה החלו להגיע דיווחים על תקלות, בין היתר על חדירת מים למכשירים ופגיעה בפעולתם. בחברה הודו כי התגלתה בעיית ייצור באחד הרכיבים, ובודדו את המוצרים החשודים כפגומים, מה שהוביל למחסור זמני במלאי.
גיא טרנר ומברשת השיניים החשמלית של דייסון
גיא טרנר ומברשת השיניים החשמלית של דייסון
גיא טרנר ומברשת השיניים החשמלית של דייסון
(יח"צ)
כשאני שואלת את טרנר מה השתבש ומה דייסון למדה מהאירוע, הוא מעדיף להתחיל דווקא בפילוסופיה ההנדסית של החברה. "הדנ"א של דייסון מבוסס על פיתוח טכנולוגיות שמשנות את כללי המשחק", הוא אומר. "אנחנו מחפשים שווקים מבוססים שבהם הטכנולוגיה לא השתנתה במשך הרבה זמן, ומנסים לאתגר את התפיסות הקיימות. אנחנו קוראים לזה 'חשיבה הפוכה' (Wrong Thinking). הרעיון הוא לבנות אבות טיפוס, להיכשל, ללמוד ולנסות שוב".
לדבריו, דייסון עוסקת בתחום היגיינת הפה כבר יותר משבע שנים, והמוצרים עברו מאות אבות טיפוס לפני שהגיעו לשוק. "אנחנו מאוד מרוצים מהביקוש ומהתגובות שקיבלנו. בשלב מוקדם זיהינו בעיה קטנה ומבודדת ברכיב אחד של המוצר, שהגיעה למספר מצומצם של לקוחות. זיהינו את הבעיה, תיקנו אותה, וכעת אנחנו מגבירים מחדש את קצב הייצור".
טרנר מזכיר גם את הסיפור המפורסם על ג'יימס דייסון, מייסד החברה, שבנה 5,126 אבות טיפוס שלא עמדו בציפיותיו לפני שהגיע לפיתוח שהוביל לשואב האבק הציקלוני הראשון של החברה, ה-DC01. "הוא היה יכול לעצור בכל אחד מהניסיונות האלה, אבל כשאתה רוצה לפתח טכנולוגיה שבאמת משנה שוק, ולא רק לקחת משהו קיים ולשפר אותו קצת, אתה חייב להיות מוכן לקחת סיכונים ולהבין שלא תמיד תקבל את התוצאה שרצית".

הסינים רצים קדימה

אלא שהאתגר המשמעותי יותר עבור דייסון נמצא דווקא בתחום שבו בנתה את המוניטין שלה. שוק שואבי האבק עבר בשנים האחרונות שינוי דרמטי, והיצרניות הסיניות, שבעבר התחרו בעיקר במחיר, הפכו לכוח שמוביל חלק ניכר מהפיתוחים החדשים.
לפי נתוני חברת המחקר IDC, בשנת 2025 נשלחו ברחבי העולם כ-32.7 מיליון רובוטים לניקוי הבית, עלייה של כ-20% לעומת השנה הקודמת. הנתון כולל שואבי אבק רובוטיים לצד רובוטים לניקוי חלונות, בריכות וכיסוח דשא, כאשר השואבים הרובוטיים הם עדיין הקטגוריה הגדולה ביותר, עם כ-24.1 מיליון יחידות.
ולא רק זה - חמש היצרניות המובילות בשוק הרובוטים לניקוי הבית היו כולן סיניות, כאשר רובורוק הובילה עם נתח שוק של 17.7%, אחריה אקווקס עם 14.3% ודרימי עם 10.5%, ובהמשך שיאומי ונרוואל. דייסון כלל לא הופיעה בחמישייה הראשונה.
עם זאת חשוב לציין שדייסון פעילה בקטגוריות אחרות, ובראשן שואבי האבק האלחוטיים, שבהן היא עדיין מותג משמעותי. אבל בכל הנוגע לשואבים הרובוטיים, קשה להתעלם מהעובדה שהיצרניות הסיניות תופסות כיום חלק מרכזי מהשוק.
וזה לא רק עניין של כמויות. רובורוק כבר הציגה שואב עם זרוע רובוטית שמסוגלת להרים ולהזיז חפצים קטנים מהרצפה, דרימי פיתחה מנגנונים שמאפשרים לרובוטים שלה להתגבר על מכשולים גבוהים יחסית, ותחנות עגינה שמרוקנות את מכלי האבק, שוטפות את המטליות ומייבשות אותן הפכו לתכונה נפוצה בקטגוריית הפרימיום.
גם דייסון מציעה כיום שואב רובוטי שמשלב שאיבה ושטיפה, אבל היא הגיעה לתחום אחרי שהמתחרות כבר הספיקו להשיק כמה דורות של מכשירים כאלה.
האם דייסון פשוט לא העריכה נכון את התחרות הסינית, או שמדובר בהחלטה אסטרטגית מודעת?
"אני אוהב את הסיפור הזה, כי דייסון הייתה מהחברות הראשונות שפיתחו שואבי אבק רובוטיים", הוא משיב. "כבר בשנות ה-90 עבדנו על הטכנולוגיה הזו, ובתחילת שנות ה-2000 פיתחנו את ה-DC06". עם זאת חשוב לציין שה-DC06 מעולם לא הגיע לחנויות. דייסון החליטה שלא לשווק אותו, בין היתר בשל העלות והמורכבות שלו.
טרנר מסביר שלדייסון יש גישה שונה לפיתוח מוצרים: "כל בית הוא שונה. הצרכים של לקוח שגר בתל אביב אינם זהים לאלה של אדם שחי בדירת חדר בטוקיו, או בבית גדול באזור כפרי באוסטרליה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד זמן במחקר של הדרך שבה אנשים משתמשים בבתים שלהם וכיצד הם מנקים אותם".
לדבריו, החברה מתמקדת בטכנולוגיות הבסיסיות שמאפשרות את פעולת המוצרים, החל ממנועים ומערכות סינון ועד חיישנים, ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה. "אנחנו רואים ברובוטיקה הזדמנות מרגשת במיוחד, כי בפעם הראשונה אפשר לא רק להקל על פעולת הניקיון, אלא ממש להסיר מהצרכן את הצורך לבצע אותה", הוא אומר.
השואב-שוטף PencilWash של דייסון
(דייסון)
"אנחנו רוצים לפתח טכנולוגיות רובוטיות שעובדות בכל השווקים האלה. זה דורש הרבה זמן ומאמץ, ואנחנו רוצים לעשות את זה נכון, גם אם לפעמים זה בא על חשבון המהירות של המתחרים", הוא מסביר.
בנקודה הזו יש לדייסון יתרון תדמיתי משמעותי על פני חלק מהמתחרות הצעירות שלה, עם ניסיון שנצבר לאורך עשרות שנים בפיתוח מוצרים, ובעיקר המוניטין של איכות בנייה ואמינות לאורך זמן. בזמן שהיצרניות הסיניות מתחרות באמצעות רשימות ארוכות של יכולות חדשות, דייסון ממשיכה להדגיש את עמידות המוצרים שלה ואת תהליכי הבדיקה שהם עוברים לפני ההשקה.
עם זאת, חשוב להפריד בין מוניטין לבין נתונים. אין כיום הוכחה גורפת לכך ששואבי דייסון אמינים יותר מכל המתחרים הסיניים לאורך זמן. למעשה, בסקר שפרסם ארגון הצרכנות האוסטרלי CHOICE בשנת 2026, שהתבסס על דיווחים של בעלי שואבים אלחוטיים, קיבלה דייסון ציון אמינות של 75%, נמוך מזה של כמה יצרניות אחרות שנכללו בבדיקה.
כמהנדס, האם לדעתך עדיף לפתח שואב אבק איכותי שיחזיק עשר שנים, או רובוט מתקדם שהצרכן עשוי להרגיש צורך להחליף אחרי שלוש או ארבע שנים?
"איכות ואמינות הן חלק מרכזי מאוד בדייסון", הוא משיב, ומספר על תוכנית שירות שהחברה השיקה תחת השם Never Without Your Dyson. לדבריו, במסגרת התוכנית לקוחות שמוסרים מכשיר לתיקון יכולים לקבל מכשיר חלופי לתקופת הטיפול, ולעיתים אפילו דגם מתקדם יותר מזה שבבעלותם.
"אנחנו רוצים שהמוצרים שלנו יהיו אמינים ויחזיקו מעמד לאורך תקופת השימוש של הלקוחות", הוא אומר. "כשמשהו מתקלקל או דורש טיפול, אנחנו רוצים לוודא שהלקוח לא יישאר בלי המוצר שלו".
טרנר מספר גם על מערך הבדיקות של דייסון במלזיה, שם מהנדסים בוחנים את עמידות המוצרים ומדמים את השחיקה והעומסים שהם צפויים לעבור במהלך שימוש יומיומי. לדבריו, בדיקות העמידות והאמינות הן חלק מרכזי בתהליך הפיתוח, ולא משהו שמוסיפים בשלב האחרון לפני ההשקה.
השואב שוטף הרובוטי של דייסון. יגיע לארץ בעוד שנה
השואב שוטף הרובוטי של דייסון. יגיע לארץ בעוד שנה
השואב שוטף הרובוטי של דייסון. יגיע לארץ בעוד שנה
(צילום: יח"צ)
ועדיין, הוא אינו מתחייב לתקופת חיים מסוימת של המוצרים או למספר שנות תמיכה בעדכוני תוכנה. וזו שאלה שתהפוך משמעותית יותר ככל ששואבי האבק יהפכו למכשירים חכמים ומקושרים. שואב אבק רגיל יכול להמשיך לעבוד כל עוד המנוע והרכיבים המכניים שלו תקינים, אבל רובוט מתקדם תלוי גם במצלמות, בחיישנים, בתוכנה ולעיתים בשרתים ובאפליקציות.
מבחינת דייסון, דווקא כאן נמצאת הזדמנות להציע משהו שונה מהמתחרות הסיניות - לא בהכרח עוד ועוד פיצ'רים, אלא מכשירים שהצרכנים יוכלו להמשיך להשתמש בהם לאורך זמן, עם אפשרות לתקן ולתחזק אותם עם השנים.
כך או כך, למרות התחרות דייסון רחוקה מלהיות חברה בקשיים. מדובר בחברה פרטית בבעלות משפחתית, שמוכרת את מוצריה ביותר מ-85 שווקים ברחבי העולם ומפעילה כ-450 חנויות, כאשר באוקטובר האחרון נפתחה גם חנות הדגל הראשונה של החברה בישראל בביג פאשן גלילות.
לפי נתוני החברה, למרות שבשנת 2025 הסתכמו הכנסותיה בכ-6.13 מיליארד ליש"ט (כ-26 מיליארד שקלים) לעומת 6.57 מיליארד ליש"ט בשנה הקודמת, הרווח התפעולי שלה עלה לכ-600 מיליון ליש"ט (כ-2.5 מיליארד שקלים), והיא השקיעה יותר מ-400 מיליון ליש"ט במחקר ופיתוח.

AI אמיתי או עוד מדבקה על האריזה?

אחד התחומים שבהם דייסון מנסה לבדל את עצמה הוא הבינה המלאכותית. אלא שבשנת 2026 כמעט כל יצרנית מכשירי חשמל טוענת שהמוצרים שלה משתמשים ב-AI, ולא תמיד ברור מה בדיוק עומד מאחורי ההבטחה השיווקית הזו. לפעמים מדובר במודלים של למידת מכונה שמזהים עצמים ומקבלים החלטות, ובמקרים אחרים במערכות אוטומטיות פשוטות הרבה יותר.
"רובוטים מהדורות הקודמים יכלו לזהות שיש משהו על הרצפה, אבל הם לא בהכרח ידעו להבחין בין קפה שנשפך לבין לכלוך של חיית מחמד, ואלה דברים שדורשים תגובות שונות לחלוטין"
מה בדיוק הופך את הרובוטים החדשים של דייסון לחכמים באמת?
"אנחנו רואים את המונח AI בכל מקום היום, ולכן חשוב לנו להיכנס לפרטים", הוא משיב, ומציג כדוגמה את ה-Spot+Scrub Ai, שואב רובוטי שמצויד במצלמת HD קדמית ובמערכת ראייה ממוחשבת. לדבריו, המערכת אומנה לזהות יותר מ-200 סוגים שונים של עצמים ומכשולים בבית, בהם כבלים, צעצועים, גרביים ומדרגות. היא גם מסוגלת לזהות סוגי כתמים ולכלוך ולהתאים את פעולת הניקוי בהתאם.
"רובוטים מהדורות הקודמים יכלו לזהות שיש משהו על הרצפה, אבל הם לא בהכרח ידעו להבחין בין קפה שנשפך לבין לכלוך של חיית מחמד, ואלה דברים שדורשים תגובות שונות לחלוטין", הוא מסביר.
לשם כך פיתחה דייסון מערכת שמכונה Cleaning Until Gone, כלומר ניקוי עד שהלכלוך נעלם. במקום לבצע מעבר אחד על הרצפה ולהמשיך הלאה, הרובוט מזהה את הכתם, מנקה אותו ואז בודק באמצעות המצלמה אם הוא עדיין קיים. אם כן, הוא ממשיך לנקות.
לפי דייסון, מערכת הזיהוי מתבססת על מאגר של כמעט עשרה מיליון תמונות של כתמים ולכלוך ביתי, והרובוט מסוגל לבצע עד 15 מעברי ניקוי על כתמים עיקשים.

מתי הרובוט כבר יפנה את המדיח?

השואבים הרובוטיים הפכו כאמור למתוחכמים מאוד בשנים האחרונות, אבל הם עדיין מוגבלים למשימה המרכזית של ניקוי רצפות. הם לא מסוגלים לאסוף בגדים, לסדר את המיטה, לפנות את המדיח או לבצע מגוון עבודות בית אחרות שהיינו רוצים להיפטר מהם.
בתערוכות הטכנולוגיה הגדולות כבר רואים ניסיונות להתקרב לחזון הזה, החל מרובוטים דמויי אדם ועד זרועות רובוטיות שמסוגלות לתפעל חפצים. אבל המרחק בין הדגמה מרשימה בתערוכה לבין מכשיר שאפשר להכניס הביתה ולסמוך עליו עדיין גדול.
"התחום מתקדם בקצב מדהים. כמעט בכל תערוכת אלקטרוניקה אנחנו רואים ניסיון חדש או כיוון חדש", אומר טרנר. "אני לא יכול לדבר יותר מדי על התוכניות העתידיות של דייסון, אבל מבחינתנו רובוטיקה נועדה למצוא פתרונות למשימות היומיומיות והמייגעות בבית, ולהחזיר לאנשים זמן".
גיא טרנר
גיא טרנר
גיא טרנר
(יח"צ)
אז מה עוצר אתכם מלפתח רובוטים שייתנו את המענה הזה?
טרנר סבור שחלק גדול מהטכנולוגיות הדרושות כבר קיימות. מנועים, מערכות חישה, מצלמות, סוללות ותוכנה מתקדמת יכולים לשמש בסיס למכונות עצמאיות הרבה יותר מאלה שאנחנו מכירים כיום. הבעיה היא לחבר את כל אלה למוצר שעובד באופן אמין ובטוח, גם בסביבה ביתית שלא תמיד מסודרת ומותאמת לרובוטים.
"המוצר לא יכול רק לפתור את הבעיה שלשמה הוא נועד. הוא צריך לעשות את זה בלי ליצור בעיות ותסכולים חדשים", הוא מסביר. "צריך לתחזק את המכשירים האלה, לטפל בהם, ויש להם גם עלות. כל הדברים האלה צריכים לעבוד כמו שצריך לפני שמוצר כזה מוכן לצרכנים".

"לצרכנים בישראל יש עין חדה"

דייסון פועלת בישראל כבר יותר מ-25 שנה, ובחברה מתייחסים לשוק המקומי כאל שוק בעל מודעות טכנולוגית גבוהה. טרנר, שמגיע ממרכז הפיתוח בסינגפור, אומר שהצרכנים הישראלים מתעניינים במיוחד בחידושים. "אנחנו יודעים שזה שוק מתקדם מאוד. ישראל משקיעה בפיתוח טכנולוגיות, ולצרכנים כאן יש עין חדה", הוא אומר. "הם מתעניינים בטכנולוגיה ורוצים להכיר את החידושים האחרונים".
לאן דייסון מתכוונת להתרחב בשנים הקרובות? אחרי שואבי אבק, מייבשי שיער, מטהרי אוויר, אוזניות ומברשות שיניים, כבר קשה לדעת מה יהיה המוצר הבא שהחברה תנסה להמציא מחדש.
טרנר מסרב לחשוף תוכניות עתידיות, אבל מסביר שהכיוון הטכנולוגי של דייסון הולך ומשתנה. "כשדיברנו על ה-DC01, דיברנו על חדשנות מכנית, על טכנולוגיית הציקלון", הוא אומר. "אבל העתיד שלנו מתמקד בהרחבת היכולות של חיישנים, קישוריות ולמידת מכונה. יש הרבה בעיות שכבר אי אפשר לפתור באמצעות הנדסה מכנית בלבד. אנחנו צריכים לשלב תוכנה, אלקטרוניקה וחומרה כדי למצוא להן פתרונות חדשים".
בינתיים, דייסון תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לשלב בין שני העולמות: מצד אחד, להמשיך לפתח מוצרים איכותיים שנועדו לשרת את הצרכנים לאורך שנים, ומצד שני, לעמוד בקצב החדשנות שמכתיבות היצרניות הסיניות. יש לה את הכסף, את הידע ההנדסי ואת המוניטין, אבל אלה כבר לא מספיקים בפני עצמם.
בסופו של דבר, הצרכן לא קונה רק את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של היום. הוא קונה מכשיר שהוא מצפה שיעבוד גם בעוד כמה שנים. ואם דייסון תצליח להוכיח שהיא מציעה יתרון ממשי גם בתחום הזה, ייתכן שזו תהיה אחת הסיבות הטובות ביותר להמשיך לבחור בה, גם כשהמתחרות מציעות יותר פיצ'רים בפחות כסף.