לפני כשנתיים וחצי, הרבה לפני שסורה ודומיה כבשו את העולם, צוות יוצרים ישראלי החליט לצלול לתוך העולם החדש בזמנו של הבינה המלאכותית (AI) ולשאול שאלה גדולה: האם אפשר לשפר את הקולנוע באמצעות בינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביוצרים או ביצירה עצמה? מה שהתחיל כרעיון הפך לניסוי מורכב שכלל מומחים מחמש ארצות שונות, מערך טכנולוגי מיוחד מבית LENOVO והמון ניסוי וטעיה שנמשכו עשרה חודשים ושילבו בין יצירתיות אומנותית לטכנולוגיה חדשנית.
התוצאה: סרט האנימציה הדוקומנטרי "רצח במגדל המים", ששודר בכאן 11 וזמין לצפייה בכאן BOX. הסרט עוקב אחר חקירתו של הבלש הפרטי הראשון בישראל, דוד תדהר, בפרשת רצח משנת 1937 בתל אביב, שבה נרצח המהנדס יעקב צוואנגר. באמצעות אנימציה מבוססת בינה מלאכותית, הסרט משחזר את החקירה ומגלה רשת של מרגלים נאצים, יחידות חיסול של "ההגנה" וסוכנים כפולים.
במהלך יצירתו של הסרט, נעשה שימוש במעל ל-20 כלים טכנולוגיים שונים – החל מהפקת אנימציה ועד יצירת מוזיקה מקורית ושחזור ארכיונים. הסרט לא רק פרץ דרך טכנולוגית, אלא גם עורר דיון נרחב בנוגע להשלכות האתיות, החברתיות והמקצועיות על מקומה של בינה מלאכותית בקולנוע.
יצירת קולנוע טוב יותר, לא רק טכנולוגי יותר
"לא רצינו להמציא את הגלגל מחדש, אלא לשלב את הקיים בצורה חכמה", מסבירים בשיחה עם ynet אחד מצמד במאי הסרט, עודד פרבר (לצד דניאל נחנסון), ותמיר נעים, ראש מערך הבינה המלאכותית בפרויקט. פרבר ונחנסון התחילו את המסע שלהם כשהבינו שיכולותיה של בינה מלאכותית, אותן יכולות היוצרות תמונות מרהיבות ויצירתיות, עשויות לעבוד גם עבוד תוכן נע, כלומר וידאו.
"דניאל ואני רצינו לייצר וידאו מרגש שמספר סיפור. ההתחלה כללה יצירת קליפ מוזיקלי מבוסס על שיר של אחד השותפים, רק כדי לבדוק את היכולות של הטכנולוגיה בסיפור ויזואלי", מספר פרבר.
"המטרה שלנו לא הייתה להציג הישג טכנולוגי, אלא להשתמש בטכנולוגיה כדי לספר סיפור בצורה טובה יותר, אבל מפה לשם גם יצא לנו הישג טכנולוגי לא רע", הוא צוחק. "במקביל, כמובן שעלו לנו שאלות אתיות מתבקשות, כמו 'מה המשמעות של שימוש ב-AI בקולנוע?' או 'האם הוא יחליף אומנים? האם הוא הורג את היצירתיות?'. אלו דברים שאי אפשר להתעלם מהם כשעוסקים בתחום בימינו".
ומה היו המסקנות שלכם? AI יחליף את בני האדם או לא?
"בני אדם תמיד חששו שמכונות יחליפו אותם, וזה אכן קרה בתחומים מסוימים – החל מנערי מעלית שהוחלפו בכפתור ועד לתוכנות ששולחות מיילים במקום דוורים שמעבירים מכתבים", טוען פרבר. "אבל לצד זאת, זה מעולם לא ביטל את הצורך המוחלט בבני אדם. התפקיד של האנושות תמיד היה ייחודי, וכך גם במקרה של יצירה קולנועית".
לטענתו, בינה מלאכותית היא כלי שמשרת את האומן, והיא לא צפויה להחליף את בני האדם. "למשל שחקנים כמו מאט דיימון, שיכולים למשוך קהל לסרט רק בגלל השם שלהם ויכולות המשחק שהם מציגים, לעולם לא יוחלפו. מצד שני, AI כן יכול לסייע להפוך את כל תהליך היצירה של סרטים למהיר, יעיל ונגיש יותר – כך שאפשר יהיה להתמקד ביצירה עצמה ולא בבירוקרטיה".
גבולות השימוש ב-AI בקולנוע
אחת הסוגיות המרכזיות בהן נתקלו פרבר ונחנסון הייתה שימוש בארכיונים היסטוריים לטובת הסרט. "יכולנו לשחזר ולהנפיש תמונות ישנות, אבל חששנו שהדבר יפגע באותנטיות ובאמון של הצופים. השאלה הייתה איך להשתמש בטכנולוגיה בצורה שמכבדת את האמת ואת העבר", פרבר מסביר.
החשש הגדול ביותר, לדבריו, הוא היכולת של AI לשנות את העבר. "בינה מלאכותית מאפשרת לערוך מחדש היסטוריה בצורה שעלולה להיות מניפולטיבית. יש אמרה 'ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים' – AI עשוי להפוך את זה לקיצוני הרבה יותר. ראינו ניצנים של התופעה במלחמה הנוכחית בעזה ומלחמת הפייק שמטרתה להשפיע על הנרטיב ההיסטורי".
אז לאן לדעתכם מועדות פניו של הקולנוע?
לעומת רבים בתעשייה החוששים מפני כניסתה של הטכנולוגיה לתחום, פרבר ונעים סבורים כי למרות שהבינה המלאכותית תשנה את פני הקולנוע, היא כאמור לא תחליף את האומנים עצמם. "AI לא יחליף בני אדם, אבל בני אדם שמשתמשים ב-AI יחליפו את אלה שלא ישכילו ללמוד להשתמש בכלים האלו", אומר נעים.
"בינה מלאכותית מציבה הזדמנויות אדירות, לצד אתגרים מורכבים, ובסופו של דבר הכל תלוי באופן שבו אנשים משתמשים בה. המטרה שלנו כאומנים ואנשי קולנוע היא בסופו של דבר לא ליצור סרטונים ויראליים, אלא קולנוע איכותי שמרגש ומעורר מחשבה. AI הוא רק כלי – והכל תלוי בידיים שמחזיקות בו", פרבר מסכם.