במשך עשורים, הדרך אל הכוכבים עברה דרך מסדרונות בירוקרטיים איטיים של סוכנויות ממשלתיות בארה"ב. גם אם היית יזם עתיר מיליארדים שמבקש להקים ולשגר טלסקופ לחלל, זה היה פרויקט שנמשך 20 שנה, דרש תקציבי עתק, וחייב ניווט חכם בפוליטיקה פנים־ממשלתית סבוכה.
אריק שמידט, 71, מי שכיהן 10 שנים כמנכ"ל וכיו"ר גוגל ועשה שם הון עתק, הולך לקצר את הדרך. בשבוע שעבר חשף את המיזם השאפתני ביותר שלו עד כה ־ מצפה כוכבים, שמבקש להביא לעולם חקר החלל את האנרגיות של עמק הסיליקון - מהירות, חדשנות, וכמובן (המון) בינה מלאכותית.
הסטארט אפ, "מערכת מצפה הכוכבים של אריק וונדי שמידט" - חלק ממיזם העל "שמידט מדעים" - אמור לבנות ארבעה טלסקופים חדשים; המרכזי שבהם, המכונה "לאזולי" (Lazuli), ירחף בחלל, בעוד שהאחרים הם למעשה מערכות ענק של אנטנות, שייפרסו באזורים נרחבים על הקרקע.
מטרת הפרויקט אינה רק צילום גלקסיות רחוקות ברזולוציה יוצאת דופן. המערכת שתבנה החברה של שמידט מתיימרת ליצור "סרט בזמן אמת" של היקום במקום התמונות הסטטיות שאליהן התרגלנו מהטלסקופים הקיימים.
אחד מאותם "סרטים" עשוי להיות למשל של אירועים חולפים - תופעות קוסמיות שמתרחשות ונעלמות במהירות, כמו התפוצצויות כוכבים רבות עוצמה (סופרנובה), התפרצויות רדיו מהירות, ואסטרואידים בתנועה.
5 צפייה בגלריה
התפוצצות סופרנובה במרכז הגלקסיה
(muratart / shutterstock, מרכיבים של תמונה זו סופקו באדיבות נאס"א)
יעד חצוף
מה שהופך את המיזם של שמידט לייחודי הוא הגישה הטכנולוגית: בעוד שסוכנויות החלל הוותיקות נהגו לבנות מאפס מכשירים ייעודיים ויקרים להחריד, החברה שלו עושה שימוש ברכיבי מדף מסחריים ובטכנולוגיית ייצור המונית.
או במילים אחרות, הרעיון של שמידט הוא לקחת טכנולוגיות זמינות - במיוחד שבבי המחשב שמניעים כיום את הבינה המלאכותית - ולשלב אותן בתכנון הטלסקופים כדי להקנות להם, ולאסטרונומים, יכולות חדשות.
"לאזולי", טלסקופ החלל, שכולל מראה בקוטר שלושה מטרים, נועד להיות היורש המודרני של הטלסקופ פורץ הדרך "האבל" (Hubble), שהוצב בחלל ב-1990 והפך מאז לאחד הכלים האסטרונומיים החשובים בהיסטוריה.
כיום הוא משייט במסלול נמוך סביב כדור הארץ ומספק צילומים ברזולוציה מדהימה ותצפיות חסרות תקדים בחלל. רק שאם נאס"א וסוכנות החלל האירופית נזקקו לעשרות שנים כדי לתכנן ולשגר את "האבל", שמידט הציב לפרויקט שלו יעד חצוף: ארבע שנים, עד שנת 2030.
לצד "לאזולי" יפעלו שלוש מערכות הטלסקופים האחרות: DSA - מערך של 1,600 צלחות רדיו בנבאדה הפזורות על פני 60 אלף דונם, שיסרקו את השמיים כל 15 דקות. מערך "ארגוס" לעומתו, יכלול 1,200 טלסקופים המסודרים על שמונה מתקנים עגולים שנעים יחד.
הן יוצבו על פסגת הר בצ'ילה וייצרו וידאו של השמיים בכל שנייה, כזה שיאפשר זיהוי סופרנובות דקות ספורות לאחר הפיצוץ שלהן. המערך האחרון, LFAST, הוא טלסקופ אופטי שיורכב מטלסקופים קטנים אשר יחוברו ביניהם בסיבים אופטיים, עם יכולת איסוף אור של טלסקופ ענק (רק בשבריר מהמחיר).
בשבוע שעבר התברר, כי הסטארט אפ של שמידט מימן בשנים האחרונות, הרחק מאחורי הקלעים, מחקרי תכנון ראשוניים, פיתוח טכנולוגיה וגם אבות-טיפוס. במקביל הוא רקם הסכמים עם אוניברסיטאות גדולות, שינהלו את המערכות הקרקעיות. גם ייצור הרכיבים לטלסקופים החל. "הדברים כבר יוצאים לדרך", אמר ל"ניו יורק טיימס" סטיוארט פלדמן, נשיא החברה.
המוח, מערך המחשוב שיקשר את כל המערכות, יתבסס כמובן על בינה מלאכותית. הוא יהיה מסוגל לעבד כמויות נתונים דמיוניות בזמן אמת, לזהות אנומליות ולהורות לטלסקופים "להסתכל" על נקודה מסוימת בשמיים תוך פחות מ-90 דקות מרגע הגילוי שלהן.
עריקים מנאס"א
כמה יעלה התענוג? הערכות בתעשייה מדברות על השקעה התחלתית של למעלה מחצי מיליארד דולר - מהפרויקטים הפרטיים הגדולים ביותר בתולדות המדע. שמידט גייס לטובתו את המיליארדר הבריטי אלכס גרקו, אשף אלגוריתמים של מסחר בשוק ההון, שמממן מחצית ממערך ה"ארגוס".
מטה המיזם ממוקם כיום בשני מוקדים - פאלו אלטו וניו יורק. את הפעילות מובילה ד"ר ארפיטה רוי, אסטרופיזיקאית מוערכת, שמשמשת כמנהלת המכון לאסטרופיזיקה וחלל של שמידט. המיזם מעסיק כיום כמה עשרות מדענים ומהנדסים בכירים, רבים מהם "עריקים" מנאס"א וממוסדות אקדמיים מובילים.
מול עמיתיו המיליארדרים אילון מאסק וג'ף בזוס, שמחזיקים כל אחד במיזם חלל משלו לצרכים שונים, שמידט, ד"ר להנדסת חשמל ומדעי המחשב בהשכלתו, הוא היחיד שמשקיע סכומי עתק כאלה במדע טהור. שלא כמקובל במחקרים אקדמיים, המערכת של שמידט תהיה פתוחה לכל הקהילה המדעית בעולם בזמן אמת.
מערכי הטלסקופים הקרקעיים הראשונים כבר נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים בנבאדה ובצ'ילה, וצפויים להתחיל להזרים נתונים ראשוניים בסוף 2026. טלסקופ החלל "לאזולי" מתוכנן לשיגור על גבי רקטה של SpaceX בשנת 2029 או 2030.
אם שמידט יצליח, הוא לא רק יגלה גלקסיות חדשות; הוא יוכיח שהעידן שבו ממשלות היו הבעלים הבלעדיים של השמיים נגמר סופית.
