כפי שפורסם ב-ynet שלשום, בימים האחרונים גובשה "עסקת חבילה" במשק הישראלי, והיום (רביעי) היא הוצגה באופן רשמי על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ליברמן הציג את עיקרי העסקה ואמר: "כל אחד פה נאלץ להתגבר על הרבה משקעים, לוותר לא מעט על האינטרסים הסקטורליים שלו, ומה שהנחה את כולם זה טובת מדינת ישראל, טובת הכללכלה ואחריות לאומית".
לאחר מכן התייחס ליברמן לעובדה כי מדובר ב"עסקת החבילה" הראשונה מזה 37 שנים - מאז שנת 1984, כאשר נחתמה "העסקה" הקודמת בין שר האוצר המנוח יצחק מודעי, מזכיר ההסתדרות דאז ישראל קיסר וראש הממשלה שמעון פרס ז"ל. שר האוצר אמר: "גם היום, כמו אז, המטרה העיקרית של עסקת החבילה היא להרגיע את המשק וליצור תנאים של יציבות יחסית, פסק זמן שבו יתאפשר לממשלה להגיע להישגים שבלעדיהן אין הבראה כלכלית".
עוד אמר ליברמן כי "מחכים לנו עוד לא מעט אתגרים. בשנה הבאה נצטרך לחדש הסכמים קיבוציים ויש לא מעט בעיות עם יצואנים בנוגע לשער החליפין, בנוסף לדיבורים על עצמאים, פנסיה ורשת ביטחון. אני בטוח שבמהלך 2022 נתקדם גם בנושאים האלה".
פרופ' ירון טען גם הוא כי "הבשורה העיקרית כאן היא הוודאות שמייצרת עסקת החבילה לפעילות הכלכלית במשק, בנוסף להיותה מידתית ומדורגת. השקט התעשייתי שצפוי להיווצר לנוכח ההסכמות גם בסקטור הפרטי וגם בציבורי הוא חיוני בתמיכתו בתהליכים הכלכליים השונים במשק".
יו"ר ההסתדרות בר דוד הוסיף: "ההעלאה בשכר המינימום זה הישג אדיר שהגיע בלי שביתות, אחרי תקופה ארוכה מאוד, ממנו יהנו 700 אלף משפחות. זה מגיע בכל העולם ואי-אפשר להתעלם מזה".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי אמיתי: "מדובר בבשורה למשק ולכלכלה הישראלית. לאחר תקופה לא פשוטה שעברה על העסקים בישראל, הגענו להסכמות שבהן נמצאה נקודת האיזון בין צורכי המעסיקים, העובדים והממשלה. אני מאמין שהשילוב של עסקת החבילה, ביטול מס המעסיקים ופעולות נוספות שנפעל להשיגם בהמשך, יעלו את הפריון ויובילו לצמיחה אמיתית".
יו"ר נשיאות המעסיקים ד"ר תומר: "ההסכם עליו אנחנו חותמים היום הוא תגובה משמעותית ראשונה למציאות המשתנה. ולא פחות חשוב מכך - הוא תגובה שסוכמה במשותף, בשולחן עגול, תחת הנהגה משמעותית ומעורבות גבוהה של שר האוצר. ההסתדרות הסכימה, באומץ רב, לשנות את כללי המשחק ולעשות התאמות חשובות בעולם יחסי העבודה, כפי שאנחנו מציעים כבר שנים ארוכות. השינויים טובים גם למעסיקים, גם לעובדים ובעיקר מבטיחים יכולת תגובה טובה יותר לשינויים בעתיד".
פרטי עסקת החבילה שסוכמו:
- בכל שנת 2022 תהיה הקפאת שכר מוחלטת במשק (למעט תיקון עיוותים מעטים) - לא יהיו העלאות או הפחתות שכר במגזר הציבורי.
- שכר המינימום יעלה בחמש פעימות החל מחודש אפריל 2022 - ככל הנראה ב-100 שקל בשנה הבאה, בעוד 100 שקל כעבור שנה ואחר כך ב-200 שקל ושוב ב-100 שקל עד דצמבר 2025. בכך יועלה השכר ב-700 שקל בסך הכל - מ-5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל בעוד חמש שנים.
- החל בחודש ינואר הקרוב יינתן אישור לכל העובדים במגזר הציבורי לעבוד מהבית יום בשבוע במקצועות המתאימים (נהג לא יכול לעבוד מהבית). "זאת פריצת דרך", אמרו בהסתדרות.
לגבי תוספת ימי החופש, סוכם כי החל מהשנה הבאה יתווסף יום חופש בשנה לעובדים (13 במקום 12 ימי מינימום היום). בתמורה לא יהיה "סוף שבוע ארוך" ומספר שעות העבודה השבועיות במשק לא יקוצץ.
בנוסף הייתה מחלוקת לגבי שעות נוספות לעובדים: המעסיקים דרשו שחישוב השעות הנוספות יהיה כזה שעובד שהחסיר שעות עבודה רגילות, לא יקבל את התמורה הנוספת (כמו 150%) עבור השעות הנוספות שעבד, כל עוד לא יושלמו אותן שעות. סוכם כי אי-תשלום השעות הנוספות לפי חישוב זה יתבצע עד לתקרה בחודש של 17 שעות למשתכרים ב-8,000 שקל ומעלה. כמו כן, עובדים יומיים שעתיים לא ייחשבו להם שעות נוספות כל עוד לא עבדו במכסה של משרה.
במשק הישראלי אין למעשה הסכם שכר במגזר הציבורי מאז שנת 2017. בחודש דצמבר 2019 בוצעה הפעימה האחרונה של הסכם המסגרת הקודם, כאשר במשכורת חודש ינואר 2020, ערב משבר הקורונה, בוצעה העלאת השכר האחרונה בשיעור של 1.95%. במהלך שנת 2022 ייחתם בין הצדדים הסכם שכר חדש לשנת 2023 שבו יוסכם על תשלום תוספת שכר לעובדים בשיעור שייקבע, ככל הנראה בין 1% ל-2%.
עוד במסגרת ההסכם, הצדדים סיכמו על שמירת שקט תעשייתי בשנת 2022 על מנת לאפשר למשק להתאושש מהשלכות משבר הקורונה ולאפשר לממשלה מרחב עבודה, כאשר נושאים במחלוקת ייפתרו במסגרת ייעודית לפתרון בעיות. "הצדדים רואים חשיבות בקידום המגזר הציבורי ומערכת יחסי העבודה לטובת יצירת שיח מקצועי ואיכותי שיביא להתאמת השירות הציבורי לאתגרים של עולם העבודה המודרני והאתגרים שהביא משבר הקורונה", נטען.
