החשש מפני המהפכה המשפטית מתגבר עם התקדמות החקיקה, ואחרי אלפים שהודיעו שלא יתנדבו יותר למילואים, הגיע תור הרופאים: יותר משלושת אלפים ישראלים כבר הצטרפו לקבוצות וואטסאפ של רופאים שבוחנים רילוקיישן, והחשש במערכת מפני עזיבה המונית בתחום שגם ככה חסרים בו אנשי מקצוע - גדל משמעותית.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, טען היום (ג') בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, כי "אני מעריך שכבר מאות רופאים שהיו אמורים לחזור לישראל או סטודנטים לרפואה שסיימו את הלימודים והיו חוזרים לישראל לא חזרו בגלל ההפיכה המשטרית. לעזוב זה יותר קשה, מניח שכרגע מדובר בכמה עשרות שכבר עזבו אבל זה צונאמי שילך ויתגבר כי אנחנו רואים את האטימות הכוללת של הממשלה. כפי שרה"מ סירב לשמוע מהרמטכ"ל את הנתונים, לא שמענו ציוץ משר הבריאות בחודשים האחרונים, התעלמו מאיתנו. כל עוד יש אטימות וחוסר הבנה שצריך להגן על הבריאות אני חושב שזה יהיה כדור שלג שילך ויידרדר". לדבריו, "3,000 הרופאים שבוחנים רילוקיישן מהווים 10% מהרופאים בישראל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד הסביר לוין כי "בחצי שנה האחרונה התרענו שוב ושוב שההפיכה המשפטית שומטת את הקרקע מתחת לערכים שעליהם מושתת מערכת הבריאות בישראל, ועם ביטול עילת הסבירות בשבוע שעבר המשמעות היא ששר הבריאות ששולט במערכת הבריאות לא מחוייב לדאוג שהמערכת תהיה חזקה, שתפעל באופן סביר. זה מפר את החוזה בינינו הרופאים לממשלה. זה גורם לתחושות קשות. זו בעיה אמיתית ויש מאות רופאים בקבוצות שממש בודקים באופן ריאלי איך עוברים.
"צריך להבין שרופאים איכותיים שדוברים אנגלית ברמה גבוהה זה מצרך מבוקש. לרופאים ולרופאות הישראליים יש שם מאוד טוב בעולם, מאוד רוצים אותם, כך שיש להם הרבה מאוד אופציות".
בנוגע לתנאים שלהם יזכו רופאים שיבחרו לעבור לעבוד בחו"ל, לוין הסביר כי "זה תלוי במומחיות, אבל בוודאי שיש מדינות שאפשר להשתכר בהן פי שניים ושלושה מישראל בתחומים מסויימים. אבל השיקולים כרגע הם ערכיים ולא כלכליים, אנשים מפחדים שהם לא יוכלו לטפל בציבור החולים שלהם בצורה נאותה כי מחר יפלו להט"בים או נשים, או רופאה שמרגישה שהיא לא יכולה להופיע בכנסים מסוימים כי מדירים מהם נשים או רופא להט"ב שמרגיש מופלה".
עוד הוסיף לוין כי "השיקולים לא קשורים רק להפיכה המשטרית אלא גם לנושאים של מקצוענות. למשל בנושא של עוזרי רופא, רק השבוע פתאום בא ח"כ ובגחמה נקמנית טוען שהוא לא רוצה שההכשרה תהיה על ידי המועצה המדעית אלא על ידי גורם פוליטי שיקבע השר ויקראו לזה רופא-עמית, שזה בכלל מבלבל כי לא מדובר באנשים שהם רופאים ואסור על פי חוק להתחזות לרופא. בא ח"כ ומכניס את זה מהדלת הראשית. הדברים האלה גורמים לתחושת ייאוש שאין עם מי לדבר.
"יש פוליטיקאים ציניים נקמנים שפוגעים במטופלים ובבריאות הציבור על חושבון שיקולים פוליטיים. במצב הזה הרופאים יעדיפו ללכת למקום אחר שיש בו מערכת מסודרת, מכבדים את הרופאים, נותנים להם את כל התנאים לעבוד. יש גם את נושא המתמחים שעובדים 26 שעות רצוף, בתנאי עבדות ממש. הם קיווו שיש איזו תקווה, שיש אופק. עכשיו עם הממשלה הזאת מי מזכיר את הנושא של תנאי עבודה 26 שעות רצוף? שברוב מדינות העולם אגב ביטלו את הדבר הזה". לריאיון המלא האזינו לסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה.
מה חדש בקריפטו?
בהמשך התוכנית עסקנו בשני אירועים משמעותיים שקרו בתחום הקריפטו והמטבעות הווירטואליים: המטבע החדש של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שהספיק לזנק בחדות ואז לצנוח בתוך זמן קצר, והטענה של מנכ"ל קוינבייס, אחת מבורסות המסחר הגדולות בעולם בתחום הקריפטו, שסיפר כי ה-SEC (רשות ניירות ערך של ארה"ב) דרשו ממנו למחוק את כל מטבעות הקריפטו מהמסחר בפלטפורמה, מלבד הביטקוין.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3, הסביר בפודקאסט כי "בארה"ב אנחנו רואים תהליך של מה שנקרא רגולציה באמצעות אכיפה. החוקים שעל פיהם פועל עולם המטבעות הדיגיטליים אלה חוקים שנוסחו בתחילת המאה הקודמת. זו תקופה שלא רק שלא היה בה אינטרנט, אפילו החשמל לא היה יותר מדי נפוץ בה. היום הדברים שונים מאוד.
"במדינות כמו יפן למשל מבינים את העניין הזה ולכן מנסחים בשנים האחרונות חוקים שמתאימים למטבעות דיגיטליים. מסבירים מה זה נכס דיגיטלי, איך הוא עובד, מה המאפיינים הייחודים שלו ואיך צריך בסוף לשמור על הצרכן, כי אף אחד לא רוצה הונאות על גבם של צרכנים תמימים. את הדבר הזה בעצם עושים באירופה, בריטניה ויפן, ובארה"ב לא עושים את זה. אז מה שנותר לארה"ב פרט לכמה הצעות חוק זה אך ורק לאכוף, ואז נוצרת שם בעיה מאוד רצינית - מכיוון שהפרשנות של החקיקה המאוד מיושנת הזאת עלולה לגרום למצב שבעצם מטבעות דיגיטליים הופכים להיות משהו שהוא כמעט מחוץ לחוק. אבל מטבעות דיגיטליים זה משהו שאי אפשר לעצור".
"בארה"ב בתוך הממשל יש ויכוח מאוד גדול, ואת הוויכוח והבעיה שנוצרת בעצם בגלל הרגולציה באמצעות אכיפה, מנצלות קודם כל מדינות אירופה, שבהן יש חקיקה מאוד מסודרת ונרחבת שמסבירה מזה מטבעות דיגיטליים, מה זה מטבעות יציבים ומה המגבלות שלהם. המדינות האלה מבינות שזה הדבר הבא, שהוא בלתי נמנע. נכסים דיגיטליים ילכו ויתפסו מקום הולך וגדל בכלכלה הפיננסית העולמית בעשורים הקרובים והשאלה מי יוביל את העניין הזה".
איפה אנחנו עומדים עם רגולציה ישראלית בתחום? אנשים נתקלים עדיין בקשיים להכניס ולהוציא כסף מבנקים כמו שהיה תקופה ארוכה?
"אנשים נתקלים בקשיים רבים, לצערי הרב אנחנו רואים שבקרב חברות ישראליות 24% מדווחות שלא יגייסו יותר עובדים בישראל, 33% הודיעו ששוקלות או שהחליטו לעזוב את ישראל, ובגלל הבעיה הזאת באמת של פתיחת חשבון בנק או ביצוע העברות בנקאיות ותשלומי מיסים, זה דברים שאנחנו שומעים בפורום, אנחנו מסתכלים על זה לעומק".
עוד הוסיף הירשמן כי "דווקא הממשלה הזאת נדרשת לעניין הזה, יש 5 תזכירי חוק שנמצאים בקנה, יש את חה"כ דן אילוז שהעביר הצעת חוק מאוד משמעותית בעניין הזה. אנחנו אופטימיים להמשך ואני יודע ששר האוצר היה מאוד מעורב בעניין הזה ואיפשר את הצעת החוק הזאת". לריאיון המלא האזינו לסימנייה השנייה בנגן.
למה צריך עובדים זרים בתעשייה?
לקראת סוף התוכנית שוחחנו עם אלדד ניצן, יו"ר התאחדות מעסיקי כח אדם זר בלשכת המסחר, על ההחלטה של הממשלה להכפיל את מכסות העובדים הזרים בתעשייה ולהוריד את מגבלת השכר שהייתה עליהם. כמה הם ירוויחו, למה נדרשים בכלל עובדים זרים ומה המשמעויות של המהלך על הכלכלה הישראלית? לריאיון המלא האזינו לסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" על התוכנית השאפתנית להקמת רכבת לאילת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגל. פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית הסביר האם מדובר בתוכנית מציאותית ולמה היא נגנזה שוב ושוב בשנים האחרונות, מחשש לחוסר כדאיות כלכלית. וגם: הכלי החדש שאמור לעזור לנו לקבל ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות והחלק של טרה במחסור בחלב מפוקח. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא >>
