זה היה שבוע מטורף: התחלנו אותו עם כמה אלפי מבודדים, וסיימנו עם כ-50 אלף איש בבידוד, ביטול אירועים המוניים ודיווחים על החרפה אפשרית בצעדים, כולל ביטול התחבורה הציבורית והלימודים במערכת החינוך. בין לבין, גם היו פה השבוע בחירות. אחרי חודשיים איתנו, זו הייתה קפיצת המדרגה הדרמטית של משבר הקורונה - הן מבחינת התפשטות הנגיף והן בפן הכלכלי.
יש תחושה שזה המשבר הכלכלי הכי משמעותי שידע העולם מאז 2008. "זה אירוע גלובלי קשה - אבל לא משבר כלכלי רגיל", אומר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "המשבר הזה לא נובע מהתנהלות כלכלית לא נכונה, כמו ב-2008, אלא מאירוע חיצוני המשפיע על הכלכלה. במובן מסוים זה מזכיר את אסון התאומים בארה"ב ב-2001, שהשליך על הפעילות הכלכלית העולמית".
3 צפייה בגלריה
ריק מאנשים: נתב"ג
ריק מאנשים: נתב"ג
ריק מאנשים: נתב"ג
למרות החששות, ניתן לשמור על אופטימיות זהירה. הכלכלה אמנם תיפגע מהמשבר, אך ניסיון העבר מראה שהיא משתקמת מהר. הפעם זה נכון במיוחד: כיוון שהגורם איננו בעיה כלכלית, הציפייה היא שכשהנגיף ימוגר, הכלכלה והשווקים הפיננסיים יחזרו במהירות לפעילות תקינה. לדברי בפמן, "אנשי הפארמה מעריכים שתוך שנה יהיה חיסון בשלב של הפצה, ויש גם גופים הטוענים כי עם תחילת הקיץ הנגיף ימוגר. כך שמדובר באירוע זמני, שאלת המפתח היא מתי נחזור לשגרה, וכמה נזק כלכלי יצטבר עד אז".
יש שני תרחישים מרכזיים. האחד: המשבר יסתיים במחצית הראשונה של השנה. אמנם הצמיחה ב-2020 תיפגע, אבל זו תהיה פגיעה "סבירה", והחזרה לשגרה תהיה עוד השנה. השני: המשבר יעמיק גם במחצית השנייה, המחיר הכלכלי יהיה עמוק יותר ועלולה להיות צמיחה ריאלית שלילית ב-2020. בכל אופן, לתרחיש שבו משבר הקורונה ילווה אותנו גם ב-2021, יש כיום סיכוי אפסי.

מי חשוף להשלכות הכלכליות של המשבר

מהן בעצם ההשלכות הכלכליות של המשבר, ומי חשוף להן במיוחד? ההתחלה הייתה ברורה - עיקר הפגיעה הייתה בענף התעופה והתיירות. טיסות רבות בוטלו, וענף התעופה, שמתמודד ממילא עם רמת תחרות גבוהה ורווחיות נמוכה, נפגע מיידית וקשה. אל על כבר הודיעה שתפטר 1,000 עובדים. גם חברות תיירות ישראליות שנסחרות בבורסה הודיעו על השפעת הנגיף עליהן. רשת מלונות דן, למשל, צופה ירידה ברווחיות ברבעון הראשון, פתאל חזתה ירידה בהכנסות בפעילות בישראל ובאירופה.
הפגיעה בתיירות מגיעה בתזמון גרוע - רגע לפני פסח והזמנת חופשות הקיץ, שנחשבות לעונות השיא. אם הנגיף לא ימוגר עד סוף יוני, 2020 תהיה מהשנים הגרועות ביותר שידע הענף.
3 צפייה בגלריה
אסיפת חירום עובדי אל על על רקע משבר הקורונה
אסיפת חירום עובדי אל על על רקע משבר הקורונה
אסיפת חירום של עובדי אל על בעקבות משבר הקורונה

הפגיעה בתיירות מגיעה בתזמון גרוע - רגע לפני פסח והזמנת חופשות הקיץ, שנחשבות לעונות השיא. אם הנגיף לא ימוגר עד סוף יוני, 2020 תהיה מהשנים הגרועות ביותר שידע הענף
מי שעוד חשוף בקו ראשון למשבר הם יבואנים מסין, מוקד המשבר. סגירת המדינה עלולה ליצור מחסור ליבואנים וללקוחותיהם. אמנם נעשים ניסיונות לרכוש חומרים ומלאי ממדינות אחרות, אבל זה לא תמיד אפשרי. מנגד, מועד ההתפרצות - חופשת ראש השנה הסינית - היה להם טוב יחסית, כי במקרים רבים הם הצטיידו מראש במלאי שיספיק לתקופה ארוכה יותר.
גם בהזמנות אונליין נרשמת ירידה. הציבור חושש להידבק באמצעות המשלוח, ובחלק מהמקרים אפילו לא מתאפשרת כניסה לישראל. השבוע פרסמה ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, דו"חות כספיים, וציינה שכבר עתה מורגשת ירידה בהזמנות במסחר אונליין.
עד לשבוע האחרון קבוצות אלו היו החשופות המרכזיות להשלכות הכלכליות של משבר הקורונה.

הקטנים נפגעים יותר

אלא שהשבוע המשבר התרחב. ראשית, החשש הוא שההנחיות החריפות של משרד הבריאות יביאו לפגיעה כלכלית. בימים האחרונים נרשמת ירידה במקומות בילוי, אירועים מתבטלים וחל איסור על קיום אירועים המוניים. הפסיכולוגיה משפיעה על הרגלי הצריכה, והחשש הוא מפגיעה בענפים כמו מסעדות, תרבות, ספורט, קניונים וכדומה.
גורם בענף: "עדיף לעסקים לא להמתין שהמשבר יכה בהם, אלא לנסות להיערך לכך עכשיו. לנסות ולראות אילו הוצאות ניתן להפחית, כמו שיווק או שכר דירה"
מי שחשוף בעיקר לפגיעה כזו הם עסקים קטנים, שנחשבים בעלי חוסן ונזילות נמוכים יותר, ולכן ירידה דרסטית, גם אם זמנית, בהכנסותיהם, עלולה להכניסם לסחרור ולמשבר נזילות.
במערכת הבנקאית מציינים שעד כה הם לא חשים במשבר - לא הרעה במצב הלקוחות ולא פנייה משמעותית של לקוחות בבקשות סיוע וקווי אשראי. עם זאת, הם מדגישים שהדבר נכון להיום, וכי ההתפתחויות הדרמטיות בימים האחרונים יכולות לשנות את התמונה, ובהחלט ייתכן שבשבועות הקרובים תירשם הרעה משמעותית במצב הנזילות של חלק מהעסקים.
"עדיף לעסקים לא להמתין שהמשבר יכה בהם, אלא לנסות להיערך לכך עכשיו", אומר גורם במערכת. "לנסות ולראות אילו הוצאות ניתן להפחית, כמו שיווק או שכר דירה. לבעלי הלוואות כדאי לנסות ולבחון את פריסתן כדי להקל על התזרים בחודשים הקרובים. למי שיש מלאי ישן, כדי לנסות למכור אותו, גם במחירים נמוכים, כדי לשפר את הנזילות של העסק, ולהגיע יציבים יותר למשבר".


מי שישרדו, יתחזקו

לצד החשש, יש מקום לאופטימיות: במערכת הבנקאית אומרים שלפי ניסיון העבר, "כשמשברים כאלה נרגעים, מגיעים אחריהם תיקון ושגשוג. מי שישרוד את המשבר הזה, ייצא ממנו חזק יותר וייהנה מהפריחה שתגיע אחריו". הציפייה היא שבנקים מרכזיים וממשלות, בארץ ובעולם, לא יעמדו מהצד, אלא יסייעו לכלכלה. את יריית הפתיחה נתן השבוע הבנק המרכזי בארה"ב (פד) כשחתך בישיבה מיוחדת את הריבית ב-0.5% ל-1.25%. הציפייה היא שבארה"ב יהיו עוד הפחתות, וגם בנק ישראל עשוי ליישר קו.
האטה בכלכלה פירושה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ומנגד גידול בהוצאות שלה, וזאת במטרה לנסות לסייע למשק. מצב כזה גורם לעלייה בגירעון - הדבר האחרון שישראל צריכה כי כבר היום הוא חורג מיעדו
אלא שנשק הריבית מוגבל. ראשית הריבית בעולם נמוכה ממילא, וצלילה לרמות ריבית שלילית היא פתרון לא פשוט. ההערכות הן שעיקר הסיוע יגיע מכלים אחרים. לפי בפמן, "סין פעלה באופן מאוד פרואקטיבי. מלבד הפחתת ריבית, הם יצרו קו אשראי ייעודי לחברות שצריכות למחזר חוב אך אין להן כרגע הכנסה. הממשל יצר קו אשראי שיעזור להם בתקופה זו, ובינתיים נראה שזה פתרון מוצלח".
בפמן גם מספר על צעד מעניין שנעשה בהונג קונג, ובמסגרתו חילקו לפני כשבוע כ-1,300 דולר לכל תושב, ללא תנאים מוקדמים, כדי לעודד צריכה ולסייע לעצמאים להתמודד עם ההאטה בהכנסות. נזכיר כי הבנק המרכזי באירופה רוכש כבר היום אג"ח קונצרניות, וייתכן שיגביר כעת את קצב הרכישות.
3 צפייה בגלריה
 בהלת הקורונה
 בהלת הקורונה
בהלת הקורונה
(צילום: MCT)
בישראל עוד לא פורסם כל צעד משמעותי של המדינה לתמיכה בכלכלה. דובר על מתן סיוע לאל על, הנפגעת המרכזית כרגע, אך לא פורט במה מדובר, והערכות הן שהמדינה תימנע מהזרמת כספים, ותסתפק בהקלות אחרות. השבוע הוקמו צוותים, הן של מנכ"לים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, והן בתוך האוצר עצמו, כדי לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הכלכליות של המשבר. גם הוועדה ליציבות פיננסית, הכוללת את הרגולטורים השונים, התכנסה השבוע כדי לדון במשבר הנגיף, וההערכה היא שכרגע המצב נמצא בשליטה.
צריך לזכור: האטה בכלכלה פירושה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ומנגד גידול בהוצאות שלה, וזאת במטרה לנסות לסייע למשק. מצב כזה גורם לעלייה בגירעון - הדבר האחרון שישראל צריכה כי כבר היום הוא חורג מיעדו. אמנם באחרונה הגירעון הצטמצם כי אין תקציב קבוע, אך עדיין רמתו חורגת מהיעד שנקבע, וכל סיוע מצד הממשלה פירושו הגדלתו עוד יותר. זאת ועוד, בפלונטר הפוליטי הנוכחי, וכל עוד לא תקום ממשלה קבועה, מורכב יותר להעביר סיוע שכזה, שעשוי להתפרש כ"כלכלת בחירות".