לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית בסך מיליוני שקלים נגד קופת החולים מכבי: הורים לילדה כבת 7 טוענים כי שרשרת מחדלים חמורים במעקב ההיריון הובילו לכך שלא אותר ליקוי קריטי בלבה של. בין היתר נטען כי תוצאות שגויות בבדיקות שבוצעו באופן כושל תוך התעלמות ממצאים חריגים, אפשרו את הולדת בתם בעוולה, והטילו עליה ועליהם מציאות חיים קשה.
בתביעה, שהוגשה על ידי עורכות הדין גלית קרנר וקארין בוארון, טוענים ההורים שהיו זוג בתחילת שנות ה-30 לחייהם, עם קריירות מבטיחות, ונחושים בדעתם להביא לעולם תינוק בריא. לצורך כך האישה הקפידה לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ואחרי שנכנסה להריון בהתאם לייעוץ וההפניות שקיבלה מרופאי קופת החולים במעקב ההיריון.
לאחר הלידה הם הופתעו לגלות שבתם סובלת ממום לבבי מסוג טטרלוגיה על שם פאלוט (TOF). מדובר למעשה בחור גדול במחיצה בין חדרי הלב והיצרות של עורק הריאה, ואלה משליכים גם על מגוון מערכות גופניות אחרות ומעמידים את הלוקים בתסמונת בפני סכנה זיהומית וסיבוכים שונים. כמו כן, הם משפיעים בין היתר על ההתפתחות, היציבות ועל התחום הנפשי.
ההורים טוענים שבתם, שמוכרת עם נכות רפואית גבוהה שצפויה להחמיר במהלך חייה לנוכח ניתוחים עתידיים הצפויים לה, סובלת ממלוא התחלואים, המגבלות והסממנים האופייניים לתסמונת. כמו כן היא נדבקת במחלות בקלות, וכל סיטואציה רפואית, גם הקלה ביותר, מתבטאת אצלה באופן קיצוני ומסכן חיים. מסיבה זו היא תיזקק במשך כל חייה לעזרה, למעקב רפואי, ולטיפולים קונבנציונאליים ואלטרנטיביים רבים בניסיון לגשר על הפערים בינה לבין בני גילה.

אילוסטרציה עו"ד עורך דין בית משפטאילוסטרציה עו"ד עורך דין בית משפט
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

לטענת ההורים, אחד הגורמים שהובילו להתפתחות המום הוא מחסור בחומצה פולית. הרופא שביצע את מעקב ההיריון ושאר הצוות הרפואי שטיפול בתובעת במסגרת קופת החולים, לא הסבירו לה לפי ההנחיות והחוזרים של משרד הבריאות כי עליה ליטול חומצה פולית במהלך כל תקופת הפוריות, ובהריונות מתוכננים גם שלושה חודשים לפחות לפני הכניסה להריון ולא הוסברו לה החשיבות וההשלכות שבאי צריכת התוסף. רק בסוף השבוע השביעי להריונה, האם קיבלה מרשם למולטי ויטמין שמכיל גם חומצה פולית אך במינון נמוך, כמחצית מהמומלץ והנדרש על מנת למנוע מומים בעובר.


אולם שם כאמור לא נפסקה הרשלנות. התובעים טוענים כי ניתן וצריך היה לאבחן את המום בשלבים שונים של ההיריון, אלא שהסוקר מטעם קופת החולים פספס אותו בשתי הזדמנויות לפחות, בסקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת.
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה לרפואת ילדים ולקרדיולוגית ילדים שקבע כי הצוות הרפואי חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה, וכי סוקר זהיר היה חייב לאבחן או לחשוד בקיומו של המום, ובטח שלא להודיע שהסקירה תקינה כפי שנעשה בפועל.
בחוות דעת נוספת שצורפה לתביעה קבע מומחה במיילדות וגניקולוגיה כי לא יכולה להיות מחלוקת שהוחמצה אבחנה של מום לב מורכב, והוחטאה המטרה העיקרית של מעקב ההיריון לפי נהלי משרד הבריאות. מומחה זה הוסיף וציין כי במקרים שבהם מתגלה מום מסוג זה ניתן לבצע הפסקת היריון.
מקופת חולים מכבי לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.