קוראים לזה פופיט (Poppit), או בשמו הטרנדי "העכבר האחרון". מודה שעד לפני רגע לא ידעתי על מה כל המהומה. בעת עמידה בתור משתרך של ילדים עם אמהות או סבא וסבתא בחנות הצעצועים השכונתית "ורוד כחול" באבן יהודה, קלטתי שיש כאן איזו טרפת חדשה שאוחזת בילדים שלנו.
שמוליק סייאג, הבעלים של החנות, לא הפסיק לפתוח ארגזים ולחדש את מלאי הפופיט בכל מיני צבעים וצורות על המדפים והידיים הקטנות של הלקוחות הצעירים העמיסו ככל יכולתם. "זה לגמרי שיגעון בסדר גודל של הספינר. מה גם, אחרי תקופה כל כך ארוכה שאסור היה ללקוחות להיכנס פנימה לחנות רחוב, זה מטורף מה שיש לנו כאן בימים האחרונים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"בעיקר מאז שהילדים חזרו ללמוד בכיתות, זה הלהיט שהם משחקים בהפסקות. זה הפך למשחק ויראלי בצ'יק צ'ק. הילדים מתיישבים בחצרות בתי הספר בהפסקות ומשחקים ביניהם. כל אחד מוציא את הפופיט שלו, ג'ולה אחת ומתחילים את המשחק", אומר סייאג.
איך המשחק עובד?
"כל ילד בתורו אומר כמה פעמים לסובב את הפופיט של היריב, ולעצור! בשלב הזה היריב מסתיר את הג'ולה בתוך אחד השקעים שבפופיט. הילד אומר מספר ומתחילים ללכת עם האצבעות על משטח הפופיט ונעצרים אחרי ספירה של השקעים/גבעות בפופיט ומרימים את המשטח כדי לראות האם הצליח השחקן לזהות היכן הוסתרה הג'ולה". מסבירות לי בהתלהבות גדולה שתי אחיות מהאזור, שיר בת ה-9.5, תלמידת כיתה ד', ויוני בת 7, תלמידת כיתה א', שעמדו בסבלנות בתור עם סבא יוסי כדי לרכוש עוד פופיטים לאוסף.
4 צפייה בגלריה
האחיות שיר בת ה-10 ויוני בת השבע, מתחרות ביניהן היכן הג'ולה מסתתרת מתחת לפופיט. על פי חוקי המשחק
(צילום: איריס ליפשיץ-קריגר)
שיר: "זה היסטרי אצלנו בהפסקות בבית ספר. רצים מיד בהפסקה לחצר שולפים את הפופיטים ומתחילים לשחק". בעוד שיוני אחותה הקטנה אמרה שהדבר הכי כייף לה ולחברות שלה זה למשמש את הפופיט וכאילו "לפוצץ" את העיגולים בתוכו, כמו שקית פצפצפים. "זה מרגיע ממש", חייכה יוני ובחרה את הפופיט בצורת חד קרן צבעוני.
אגב, זה להיט שתפס חזק גם את הבנים. "כולם משחקים בזה", אומרות לי האימהות שעמדו לפני בתור. הילדים שחקו בזה עם עצמם בבית כשלמדו בזום ועכשיו זה הפך למשחק חברתי של ממש כשחזרו לפגוש את החברים בבית הספר ובשכונה במפגשים אחר הצהריים.
"מרצ'נדייז להיט. עוד אוסף על המדף בחדר הילדים. כי הם הרי לא מסתפקים בפופיט אחד. השיגעון הוא כל יום לחזור לחנות ולקנות עוד פופיט בעוד צבע - חלק, צבעוני או בצורה אחרת ממה שיש להם כבר. ויש שלל צורות". אומרת לנו יעל מרמות השבים, שהעמיסה לבנים שלה מהעמדת הפופיט מכל מיני צבעים.
4 צפייה בגלריה
אילי לוי בן ה-10.5, עם חברו, אדיר עמרני בן ה-10, קונים פופיט
(צילום: איריס ליפשיץ-קריגר)
גם אילי לוי בן ה-10.5 וחברו הטוב אדיר עמרני בן ה-10, שהגיעו עם אמו של אילי , עמדו בסבלנות מתוחה בתור כדי להספיק להגיע למלאים בטרם יתחסלו שוב. השניים פסקו :"יש לנו סיפוק ענק כשאנחנו משחקים בפופיט כל אחד לבד או ביחד בתחרות עם הג'ולה הנסתרת. זה נעים ממש לקפל את זה, ללחוץ עם האצבעות בשקעים כמו בפצפצים אבל איכותיים יותר וצבעוני יותר!".
וכמה זה עולה?
תלוי היכן קונים אותו. טווח המחירים בחנויות נע בין 30 שקל ועד 40 שקל. בעוד שאפשר לרכוש גם בפחות מדולר אחד לפופיט, למשל באתר כמו אלי אקספרס (לזה צריך להוסיף עלות משלוח בסך של 1.36 דולר). כלומר, 3.27 שקלים ליחידת פופיט כזו. משמע - אפשר לרכוש באתר שבע יחידות כאלה, בסכום שמוכרים לנו אחת בחנויות הצעצועים בארץ.
לדברי בועז קוסטר, בנם של ממציאי המשחק המקורי "האחרון מפסיד", שבעקבותיו יצאו אינסוף חיקויים, "המשחק האורגינלי הוא אכן פיתוח כחול לבן שנולד בשנות השבעים תחת השם "האחרון מפסיד - GO POP". תיאו ואורה קוסטר, שפיתחו את המשחק, נחשבו לבכירי מפתחי המשחקים בעולם ובארץ, עוד בשנות ה-70.
ב-2012 קיבלה את הזכויות חברת פוקסמיינד הבינלאומית והחליטה לייצר את המשחק מסיליקון נעים שגרסתו הראשונה נקראה "העכברון האחרון", ובהמשך פותח ליין משחקים צבעוני בסדרה שנקראה Go Pop.
המשחק קליל ומהיר, וההתמכרות במגע היא מיידית! המשחק פשוט, לוחצים על הגבעות, כל אחד בתורו כשהמטרה לא להיות האחרון שלוחץ. החידוש והפטנט הייחודי של המשחק הוא שמייד עם סיום מהלך משחק אחד, הופכים אותו והוא מוכן למשחק נוסף.
