למרות הזמן הקצר שנותר להכנתו הסופית של תקציב המדינה, מגבשים במשרד האוצר שורה ארוכה של רפורמות. ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet נודעו פרטים על רפורמות חדשות נוספות שטרם פורסמו, ושאשר עליהן עובדים בכירי משרד האוצר, בראשות המנכ"לית החדשה, קרן טרנר-אייל, וראש אגף התקציבים, שאול מרידור, לקראת הכללתן בחוק ההסדרים החדש.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דירות במקום משרדים
אחת ההצעות היא מתן אפשרות ליזמים להמרת 30% מהשטח שיועד למשרדים - לדיור. המטרה העיקרית היא להגדיל את היצע הדירות וכך להביא לירידת מחיריהן. הצעד יאפשר למגזר העסקי להתמודד עם התנודות בביקושים. ההחלטה צפויה להגדיל מיידית את ההיצע בשוק באלפי דירות קטנות ולהוזלתן.
בדברי ההסבר לפרק זה נאמר כי לנוכח ההשפעות השליליות של התפשטות הקורונה על שוק המשרדים, בשל הצפי לירידה משמעותית מאוד בביקושים לשטחי משרדים מצד אחד, ועודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי משרדים מתוכננים מצד שני, מוצע לאפשר מיידית ליזמים להסב, בהליך הקלה, עד 30% משטחי המשרדים לדירות קטנות, שחסרות מאוד בשוק הדירות כיום.
דיווח מיידי על כל עסקה מ-5,000 שקל
באוצר מתכננים לאמץ את המודל הצ'יליאני למלחמה בהון השחור ובחשבוניות הפיקטיביות, ולהכניס לרפורמות המתגבשות דרישה לדיווח אוטומטי לרשות המיסים באופן מיידי על כל תשלום בשווי 5,000 שקל ומעלה המתבצע בין עסקים בישראל.
נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, כבר הודיעה כי הלשכה תתנגד בתוקף למודל הצ'יליאני, אם אכן יאומץ בישראל, "כי הוא בעייתי ועלול לפגוע אנושות ולשתק את כלל הפעילות במשק, עוסקים, מוסדות כספיים ומוסדות ללא כוונת רווח. לא סביר שעבור כל עסקה מ-5,000 יהיה צורך לקבל אישור מרשות המיסים", אמרה שטרק.
גרים בחו"ל? תשלמו מס בארץ
באוצר מתכננים לבצע שינוי מהותי במיסוי הבינלאומי למי שאינו חי בישראל ברציפות, אף שלמעשה בסופו של יום מרכז חייו בישראל. כיום רק בעל אזרחות ישראלית, השוהה בישראל 183 ימים ויותר, חייב בתשלום מס על כל רווחיו ושכר עבודתו בישראל. אם הוא נמצא פחות מ-182 ימים בשנה בישראל, המס המגיע ממנו משולם בארץ שבה הוא חי.
השינוי שרשות המיסים מציעה: אזרח ישראלי השוהה בישראל רק 100 ימים בשנה, אולם בשתי שנות המס הרצופות הקודמות חי בישראל 183 יום או יותר, ייחשב אזרח ישראלי לכל עניין בתשלומי המס - גם אם היה בשנת המס האחרונה רק שלושה חודשים ו-10 ימים בארץ.
על פי המתווה החדש, גם יחיד ששהה בישראל בשנת המס 100 ימים, אולם בן/בת הזוג שלו חי בישראל, ייחשב בכל מקרה כתושב ישראל. כמו כן, ישראלי ששהה בישראל פחות מ-30 יום בכל שנת מס במשך ארבע שנות מס רצופות ייחשב תושב חוץ, החל משנת המס הראשונה. אם שהה פחות מ-30 יום בישראל בשלוש השנים האחרונות, ייחשב תושב חוץ החל מהשנה השנייה.
מס יציאה מישראל
אין מדובר במס נסיעות אלא במס על נכסים ומניות. לפי ההצעה, ישראלי, היורד מישראל, יחויב בתשלום מיידי של הפרש המס מהמחיר שבו קנה את הדירה בחו"ל לערכה בעת שעזב את ישראל. את יתרת המס, לכשימכור את הדירה, ישלם במדינה שבה נמצאת הדירה.
במקרים מסוימים הוא יוכל גם להמציא ערבויות לרשות המיסים בישראל, ולפיהן ישלם את המס המגיע ממנו כאשר ימכור את הדירה. אותו דין יחול על ישראלי העוזב את הארץ, וברשותו מניות סחירות במדינה אחרת. הוא יחויב מיידית במס על רווחיו באותן מניות עד ליום עזיבתו את הארץ.
מיסים לפני ערעור
רשות המיסים מבקשת לחוקק שאזרח אשר יערער על קביעת החוב שלו לרשות המיסים, יחויב לשלם את המס שנדרש ממנו תחילה. הוא יקבלו, על פי הצעת החוק, בחזרה עם ריבית והצמדה - רק אם אכן ערעורו יתקבל. כיום נדחה תשלום המס עד לאחר קביעה סופית אם הערעור התקבל אם לאו.
היוועדות חזותית בשירות בתי הסוהר
לפי האוצר, מודל זה יחסוך לתקציב המדינה מיליוני שקלים בשנה. ליווי אסירים ועצורים מבתי סוהר לדיונים בבתי משפט מבוצע על ידי יחידת "נחשון", השייכת לשירות בתי הסוהר. 2,500 עצורים ואסירים מועברים בכל יום ברחבי הארץ בליווי סוהרים. לאור היקפה הנרחב, כרוכה פעילות זו בעלויות תקציביות ניכרות.
בעקבות הניסיון מתקופת הקורונה, מציע כעת האוצר לערוך את הדיונים בווידאו ללא דרישה להסכמת החשוד או העצור, למעט בחמישה סוגי דיונים: דיון ראשון בעניין מעצר, דיון ראשון בעניין מעצר עד תום ההליכים, הקראת כתב האישום, דיון ראשון בפני השופט הדן בתיק ודיון הוכחות. להצעה מתנגדים בתוקף עורכי דין רבים, שטוענים שיש בכך פגיעה בזכויות העצורים.