בשיא משבר הקורונה, כלכלת ישראל נבחנת בימים אלה על ידי גורמים בינלאומיים. במקביל לחברות דירוג האשראי שבודקות את מצב המשק ופעולות הממשלה, החלה היום (שני) המשלחת השנתית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) את דיוניה עם ראשי המשק בישראל ועם בכירי בנק ישראל והמשרדים הכלכליים. בשל משבר הקורונה, הדיונים יתקיימו השנה באופן מקוון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמידי שנה, תקיים המשלחת בראשות איווה פטרובה, התייעצויות עם ראשי המשק, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. המשלחת תיפגש עם בכירי בנק ישראל, ביניהם נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון ומנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. כמו כן, תפגש המשלחת גם עם מ"מ מנכ"ל משרד האוצר, ערן יעקב, הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, ובכירים נוספים במשרד. בנוסף, תקיים המשלחת פגישות עם בכירים ממשרדי ממשלה שונים, רשות שוק ההון, הרשות לניירות ערך והבנקים המסחריים.
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו וישראל כץ
בנימין נתניהו וישראל כץ
בנימין נתניהו וישראל כץ
(צילום : אוהד צויגנברג)
עם תום הדיונים, ב-18 בנובמבר, תעביר המשלחת דו"ח ראשוני לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל. לאחר מכן, ייכתב בוושינגטון הדו"ח השנתי המפורט, אשר יוגש לדיון במועצת המנהלים של קרן המטבע, כפי שנהוג לגבי כל מדינה חברה בקרן.
דו"חות קרן המטבע הבינלאומית זוכים לתפוצה רחבה ועניין רב בשוקי הכספים העולמיים ויש להם השפעה על דירוג המשקים הנסקרים ועל המלצות הבנקים להשקעות בעולם לגבי השקעות במשק הישראלי.
נזכיר כי לפני כשבועיים, חברת הדירוג הבינלאומית הגדולה, מודי'ס, החליטה שלא להוריד את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו על A1, דירוג גבוה יחסית. ההחלטה הייתה מעודדת עבור ישראל ומשרד האוצר בפרט, שכן היה קיים חשש שדווקא מודי'ס תוריד את דירוג האשראי בשל הסגר השני והתדרדרות מצב המשק, לאחר שנהגה כך בסגר הראשון, כאשר הורידה את תחזית דירוג האשראי מחיובית ליציבה.
בהמשך ישיר לכך, כמה ימים לאחר מכן פירסמה החברה הסבר להחלטתה, ממנו עולה כי הסיכון העיקרי על דירוג האשראי של ישראל הוא נטל החוב של ישראל, המגמות הדמוגרפיות ארוכות הטווח של ישראל והמתיחות המתמשכת במזרח התיכון, זאת על רקע המערכת הפוליטית המקוטבת שמאיימת גם על המדיניות הפיסקלית. למרות הסכנות הללו, תחזית הדירוג יציבה, כלומר אין צפי להורדת דירוג, לאור חוסנה של הכלכלה הישראלית, המבוססת במידה רבה על מגזר ההיי-טק, מאגרי הגז והמוסדות היציבים.