מחירו של ליטר דלק מסוג 95 אוקטן יירד ביום חמישי בחצות ב-10 אגורות (כ-2%), ל-4.79 שקלים. כך הודיע משרד האנרגיה. התוספת עבור שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 4.10 שקלים, ירידה של 8 אגורות מהחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות לליטר (ללא מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
1 צפייה בגלריה
מחירי הדלק ירדו, אבל רק ב-10 אגורות
מחירי הדלק ירדו, אבל רק ב-10 אגורות
מחירי הדלק ירדו, אבל רק ב-10 אגורות
(צילום: shutterstock)
עיון בנתוני משרד האנרגיה מעלה שירידת המחיר מיוחסת בעיקר לצניחה של יותר מ-12% במחיר הנפט באגן הים התיכון - נקודת הייחוס הרלוונטית לשוק המקומי. בנוסף נרשמה ירידה של כ-2.3% בשער הדולר, שתרמה אף היא להוזלת מחיר הליטר.
כך או כך, שיעור המיסוי שהמדינה גובה מבעלי המכוניות ממשיך ליהות גבוה, ומחודש מאי 79% ממחיר הליטר הוא למעשה מיסים ישירים ועקיפים שמוטלים על הציבור.
מדוע למעשה מחיר הבנזין יורד רק ב-10 אגורות לליטר, כאשר מחירי האנרגיה בארה"ב ובעולם מתרסקים לרמות אפסיות? הסיבה להוזלה הנמוכה יחסית בישראל היא כפולה.
ראשית, בעולם קיימים מספר סוגי נפט שנסחרים בפינות שונות בגלובוס (שיווק במפרץ הפרסי, שיווק בשוק הרוסי, שיווק במדינות אפריקה), כאשר סוג הנפט שצנח בארה"ב הוא מסוג WTI (או West Texas Intermediate), שהוא מוצר שפחות רלוונטי לשוק המקומי.
סוג הנפט שיותר רלוונטי לישראל (כמו גם לחוזי ייצוא הגז, שמחירם מוצמד אליו) הוא נפט מסוג ברנט (Brent), וגם שם נרשמה בשבועות האחרונים ירידת מחירים, אבל כזו שהיא פחות חדשה מזו שנרשמה בארה"ב. כך למשל, נכון להבוקר, מחיר הנפט בארה"ב נע סביב 11.5 דולר לחבית, ואילו מחיר הנפט מסוג ברנט נע סביב 23.5 דולר לחבית.
הסיבה השנייה לירידה המתונה יחסית במחיר הדלק היא שיעור המיסוי הגבוה שמשרד האוצר מטיל על בעלי המכוניות. נכון לחודש מאי המדינה תגבה כאמור 79% מס מכל ליטר בנזין (בלו ומע"מ), כאשר סל הוצאות השיווק של חברות הדלק (מקור הרווח שלהם ממכירת בנזין) מפוקח אף הוא, ושיעורו כ-12% ממחיר הליטר. השורה התחתונה: במקרה של התרסקות במחיר הנפט, מנעד ההנחה האפשרי הוא רק כ-9% ממחיר ליטר בנזין, מה שמנטרל את רוב ההוזלה.
לכן, כדי להוזיל את מחיר הבנזין ברמה גבוהה יותר, המדינה צריכה לשנות את משקולות חישוב המחיר, והיא תצטרך או להוריד את סל הוצאות השיווק של חברות הדלק (עם השפעה מינורית על המחיר הסופי), או לוותר על שיעור המס העצום שהיא גובה מבעלי המכוניות. במציאות של "בור בקופה הציבורית", ותחת הוצאות שוטפות כבדות לטובת הוצאת המשק ממשבר הקורונה, הסיכוי שהמשרד האוצר יוותר על המס הוא נמוך, אם בכלל. יצוין שסך הכנסות המדינה ממיסוי דלקים הצטברו ב-2019 לכ-20 מיליארד שקל, שהם קרוב ל-5% מתקציב המדינה.