תזכורת: הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר בריאיון לאולפן ynet. "המדינות מחמירה את הבעיה"
(צילום: אבי חי)

שיא שלילי חסר תקדים, גרוע אפילו מהתחזיות השחורות ביותר, של צניחה בתוצר הלאומי הגולמי של ישראל ברבעון השני של השנה - בתקופת הסגר ושיא משבר הקורונה בישראל. נתונים ראשונים ומדאיגים של החשבונות הלאומיים של ישראל שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי התוצר הלאומי הגולמי של ישראל ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-28.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. המשמעות: פגיעה בתוצר ב-8.1% בחישוב רבעוני, חמור בהרבה מההערכות של משרדי הממשלה הכלכליים ובראשם משרד האוצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הירידה בחודשים אפריל עד יוני באה בהמשך לירידה "צנועה" יותר בהיקף של 6.8% בתל"ג בחישוב שנתי ורק 1.7%- בחישוב רבעוני - ברבעון הראשון של שנת 2020.
סופרמרקט בזמן הקורונהסופרמרקט בזמן הקורונה
קניות בצל הקורונה
(צילום: יריב כץ)
הנתונים משקפים מצב חמור מאוד במשק הישראלי, ממש בכל התחומים, שנגרם בשל משבר הקורונה ולמרות התחזיות לצמצום בתוצר בכ-6-7% ברבעון השני, נתוני הלמ"ס מבשרים על נתון שהוא הירידה הגבוהה ביותר לפחות ב-40 השנים האחרונות, של 8.1%, והיא משקפת את המגבלות המתמשכות במשק לאור המצב.

מרבית הנתונים - הגרועים מאז ששת הימים

לפי שעה גם אם ברבעון השלישי, שיסתיים רק בסוף חודש ספטמבר, הנתונים יהיו פחות חמורים - שנת 2020 צפויה להציג כנראה את הנתונים השנתיים הגרועים ביותר בתולדות המדינה.
לשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדגישו, כי במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה את מדינת ישראל לרמת תוצר במונחים ריאליים, מנוכי עונתיות, הדומה לזו של הרבעון הרביעי בשנת 2016. זאת, למרות שמאז גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-9% והשנים האחרונות היו טובות מאוד ומעבר לממוצע מבחינת התוצר הלאומי הגולמי של ישראל.
בלמ"ס ציינו, כי במחצית הראשונה של השנה, שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה - כאשר ההשפעה ניכרת למעשה החל מחודש מרץ, שבו התפשטה המגיפה בישראל לראשונה במימדים רחבים - ירד התוצר המקומי הגולמי ב 10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עליה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019.
יצוין, כי נתוניה הכלכליים של מדינת ישראל ברוב התחומים הם הגרועים ביותר מאז המיתון הגדול ערב מלחמת ששת הימים, באמצע שנות השישים.

ירידה של 74% בייבוא השירותים לשנה

התוצר העסקי - התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-33.4% בחישוב שנתי, שהם 9.7% בחישוב רבעוני, לאחר ירידה של 7.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2020, שהושפע בעיקר מהירידה בחודש הראשון של השפעת הקורונה על כלכלת ישראל, מרץ.
שדה תעופה נתב"ג אולם מקבלי פניםשדה תעופה נתב"ג אולם מקבלי פנים
השמיים סגורים בשל המשבר. אולם מקבלי פנים ריק בנתב"ג
(צילום: אורי דוידוביץ')
הפער בין התוצר העסקי לתמ"ג של כלל המשק מוסבר על ידי העלייה של תוצר שירותי הדיור - שמהווה כ-11% מהתמ"ג - כאשר תוצר המגזר הציבורי ירד בשיעור דומה לתוצר של כלל המשק. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר העסקי ב11.9% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
ייבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני של השנה ב-41.7% בחישוב שנתי - 12.6% בחישוב רבעוני - לאחר ירידה של 22.4% ברבעון הקודם.
ירידה זו מבטאת ירידה שכמעט קשה להאמין בהיקפה - של 74% בייבוא השירותים לשנה, שהם 28.6% בחישוב רבעוני. ירידה חדה זו משקפת גם את עצירת התיירות היוצאת מישראל וגם ירידה משמעותית של ייבוא השירותים האחרים שירד ב-31% בחישוב שנתי, 8.9% בחישוב רבעוני.
ייבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-36.9% בחישוב שנתי - 10.9% בחישוב רבעוני - כאשר הייבוא הביטחוני עלה לאחר ירידה משמעותית ברבעון הראשון של השנה.
ייבוא היהלומים ירד ברבעון השני לאחר עלייה חריגה ברבעון הקודם, כך שייבוא הסחורות והשירותים למעט ייבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השני של 2020 ב-35.3% בחישוב שנתי - 10.3% בחישוב רבעוני.
במחצית הראשונה של השנה ירד ייבוא הסחורות והשירותים ב- 21.5% בחישוב שנתי, 11.4% בחישוב מחציתי. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומייבוא ירד ב-31.3% בחישוב שנתי - 8.9% בחישוב רבעוני - בהמשך לירידה של 11.5% ברבעון הקודם.

ירידה של 43.5% בהוצאה לצריכה פרטית

ההוצאה לצריכה הפרטית, שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה – בעיקר בסגר ועד הפתיחה ההדרגתית של המשק - ירדה ב-43.4% ברבעון השני של שנת 2020 בחישוב שנתי, שהם 13.3% בחישוב רבעוני, בהמשך לירידה של 24% בחישוב שנתי - 6.6% בחישוב רבעוני - ברבעון הראשון.
אנשים קונים בסופרמרקטאנשים קונים בסופרמרקט
ירידה גם בהוצאה על צריכת המזון, משקאות וטבק לנפש. קניות בסופרמרקט בזמן הקורונה
(צילום: דנה קופל)
המשמעות היא שבמחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה הצריכה הפרטית בישראל - שהובילה את כל הצמיחה בשנתיים האחרונות - ב-22.4% בחישוב שנתי, 11.9% בחישוב מחציתי, לעומת המחצית השנייה של שנת 2019. הצריכה הפרטית לנפש אף ירדה ב- 44.2% בחישוב שנתי, שהם 13.6% בחישוב רבעוני.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השני של 2020 משקפת ירידה של 44.7% בחישוב שנתי (13.8% בחישוב רבעוני) בצריכה פרטית שוטפת לנפש, שהיא ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת.
בלמ"ס מסבירים, כי ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש נפגעה משמעותית מהסגר והגבלות הריחוק החברתי שנכפו בתקופה זו. צריכת השירותים ירדה ב-79.5% בחישוב שנתי - 32.7% בחישוב רבעוני - כאשר השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה, הן בארץ והן בטיסות לחו"ל, בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי והבריאות.
למרות הציפייה שבשל האגירה של מוצרים וההתנפלות על המרכולים, לפחות ההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש לא נפגעה, הנתונים מוכיחים אחרת: ירידה ב-7.9% ברבעון השני של שנת 2020 בחישוב שנתי.
ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש - ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים - ירדה ברבעון השני של 2020 ב-53.8% בחישוב שנתי (17.6% בחישוב רבעוני). ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-56.1% (18.6% בחישוב רבעוני).
קניון עופר ברחובות נפתח בצל הקורונהקניון עופר ברחובות נפתח בצל הקורונה
ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-56.1%. קניון עופר ברחובות נפתח בצל הקורונה
(צילום: רועי עידן)
ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-47.3% בחישוב שנתי (14.8% בחישוב רבעוני). ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו בשל המצב, סגר ומיליון מובטלים, ב-84.9% בחישוב שנתי (37.7% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה דומה ברבעון הקודם, אך ברבעון הראשון של השנה הירידה ברכישת מכוניות נוסעים נגרמה מהקדמת הקניות לרבעון הרביעי בשל שינוי במדיניות המיסוי.
ההוצאות לריהוט ולתכשיטים ירדו ב-53.5% בחישוב שנתי (17.4% בחישוב רבעוני). ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית, כגון מקררים, מכונות כביסה, מזגנים דווקא עלתה ב-45.9% בחישוב שנתי (9.9% בחישוב רבעוני), לאחר שנבלמה ברבעון הראשון והציבור השלים את החסר ברבעון השניף עם פתיחת החנויות.

המדינה מצטיידת, עלייה בצריכה הציבורית

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-25.2% בחישוב שנתי (5.8% בחישוב רבעוני) ברבעון השני של שנת 2020. במחצית הראשונה של השנה ירדה הצריכה הציבורית ב 1.7% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת.
ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-8.4%, כאשר הקניות עלו ב 80.5% בחישוב שנתי (15.9% בחישוב רבעוני) ומשקפת בין היתר את ההוצאות החריגות של הממשלה עבור הצטיידות רפואית. התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) וכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-34.3% בחישוב שנתי (10% בחישוב רבעוני) בעקבות החופשה החריגה, שאליה הוצאו העובדים במהלך חודש אפריל.
ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-144.6% בחישוב שנתי (25.1% בחישוב רבעוני) ברבעון השני לאחר ירידה של 22.9% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2020. העלייה משקפת עלייה בקניות הן המקומיות והן מייבוא. כאשר, התמורה לשכירים שלא נפגעה כתוצאה ממשבר הקורונה עלתה בשיעור של 18.6% (משקפת הוצאות שכר הן של חיילים והן הוצאות על מילואים).

ירידה של 31.6% בהשקעות בנכסים קבועים

ההשקעה בנכסים קבועים - ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה - ירדה ברבעון הראשון של 2020 ב-31.6% בחישוב שנתי (9.1% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 19.3% ברבעון הקודם ומשקפת משבר קשה בנדל"ן בעת התפשטות מגיפת הקורונה בישראל.
 דירה למכירה דירה למכירה
דירה למכירה
(צילום: צביקה טישלר)
במחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב- 16% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
כתוצאה ממשבר ברבעון השני של השנה חלה ירידה בשעות העבודה בענף הבינוי שגרמה לירידה משמעותית בהשקעות בבנייה: ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב41.6% בחישוב שנתי (12.6% בחישוב רבעוני).
ההשקעות בבנייה לא למגורים ירדו ב-8.5% בלבד כאשר ההשקעה במבנים שלא למגורים ירדה אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה בצורה משמעותית בעקבות ההחלטה על האצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים.
ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-93.4% בחישוב שנתי (49.4% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה (אך כאמור, בניגוד לרבעון הראשון הירידה אינה קשורה לשינוי במדיניות המיסים).
ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד לענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדה ב-6.1% בחישוב שנתי כאשר ההשקעות בענפי הטכנולוגיות עלו ב-49.7% בחישוב שנתי (10.6% בחישוב רבעוני).
ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה אף היא ב-14.5% בחישוב שנתי.

גם בייצוא הסחורות והשירותים, ירידה של 28.1%

ייצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון השני של 2020 ב-28.1% בחישוב שנתי (7.9% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 12% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. וירידה של 1.2% במחצית הראשונה של השנה בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת לה.
הפגנת ענף התיירות במשרד האוצר ורחבת הכנסתהפגנת ענף התיירות במשרד האוצר ורחבת הכנסת
הפגנת ענף התיירות במשרד האוצר ורחבת הכנסת
(צילום: שלו שלום)
ייצוא השירותים ירד ב-27.9% בחישוב שנתי (7.8% בחישוב רבעוני) ומשקף את הפסקתה המוחלטת של התיירות לישראל בשל משבר הקורונה. לעומת זאת, ייצוא השירותים האחרים, הכולל ייצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכדומה, דווקא עלה ב-5.5% בחישוב שנתי.
ירידה משמעותית נרשמה גם בייצוא הסחורות ברבעון השני של 2020, כאשר חלה ירידה של 29.2% בחישוב שנתי (8.3% בחישוב רבעוני) בייצוא התעשייה למעט יהלומים.
בנוסף, חלה ירידה גם בייצוא היהלומים ובייצוא חברות ההזנק, כך שסך כל ייצוא הסחורות והשירותים ירד ב-29.2% בחישוב שנתי (8.3% בחשוב רבעוני) ברבעון השני של שנת 2020.
בלמ"ס העירו כי הנתונים בחלקם עלולים להשתנות בעת עדכון החשבונות הלאומיים בשבועות הקרובים, בשל קשיים באיסופם בימי משבר הקורונה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתגובה לנתונים כי "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שהירידה בתוצר שלנו ברבעון השני של 2020 הייתה 7.8%, זה מחצית מהירידה של המדינות באירופה, זו כמעט הירידה מן הנמוכות בעולם. דרום קוריאה לפנינו ואולי עוד שתיים - שלוש מדינות. זו תוצאה של המדיניות האחראית שנקטנו, שלא רק שצמצמה את מספר המתים בישראל, אלא גם את היקף הפגיעה בכלכלת ישראל".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מתריע מפני נתוני צמיחה גרועים עוד יותר ברבעון הבא: "לצערי, התחתית עוד לפנינו. מדינת ישראל חייבת לייצר ביקושים למשק הישראלי ולדאוג שגופי הממשלה והרשויות ירכשו מתוצרת הארץ בפרויקטי התשתית שהוכרזו ובכל רכש ציבורי אחר. רק כך נצליח לייצר מקומות עבודה איכותיים ולצמצם את האבטלה".
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, מסר בתגובה לנתונים כי "המיתון החמור שישראל נכנסת אליו הוא לא גזירת גורל. בכל המדינות יש קורונה. ההבדל בנתונים הוא עדות מבהילה לכשלון המוחלט של נתניהו בניהול המשבר. אנחנו בדרך לאסון. אנשים יאבדו את הדירה, את העסק, את מקום העבודה. אנחנו חייבים ממשלה קטנה ויעילה שתדע לטפל במשבר הכלכלי. תוכנית שמונה הנקודות שלנו היא הפתרון היחיד לפני שהכל מתפרק".