"אין מחיר להגשמת חלומות, אנשים מוכנים לשלם הרבה מאד כסף על החוויה. רוב הלקוחות שלי הם אנשים עשירים, שלא מסתכלים על הכסף כשזה נוגע לאיכות ולייחוד", אומרת עמליה לזרוב, בעלת חברת התיירות Travelicious, שמתמחה בטיולי יוקרה. "יש טיולים באלפי דולרים, יש בעשרות אלפים ויותר. עלות הטיול הכי יקר שהוצאתי עד כה הייתה 170 אלף דולר לאדם לחמישה ימים, העלות כיסתה טיסות, לינה, מדריך, עוזר אישי, וחלק מהארוחות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חשבתי שתנקבי בסכום הרבה יותר גדול. "ייתכן שבעתיד אגשים חלום ללקוח, שהתשלום עליו יהיה יותר גבוה, וזה לא יפתיע. אני פוגשת יותר ויותר אנשים צעירים, עשירים, שכבר לא מעניין אותם רק אקסטרים ולכבוש את האוורסט, אלא לפרוץ גבולות מבחינת המקומות אליהם הם רוצים להגיע, ואילו חוויות הם יצברו שם. זה מה שמגניב אותם. לא אוכל לציין שמות של לקוחות כי אני חתומה על הסכמי סודיות, רק אומרת שהם מפוזרים בכל העולם, ויש בהם לא מעט ישראלים. מדובר באנשי עסקים, בנקאים, נדל"ניסטים, מדענים, ואנשי הייטק. לכל אחד אני 'תופרת' חוויה. אתה חלמת - אני מגשימה".
תמונה בביתה של עמליה בניו-יורק לרקע קו הרקיע של מנהטןתמונה בביתה של עמליה בניו-יורק לרקע קו הרקיע של מנהטן
עמליה בבית בניו יורק: "המשקפיים והמזוודה הם סיפור חיי, בלעדיהם אני לא קיימת"
(צילום: יח"צ)
למשל? "לפני כמה שנים הגיע אליי בחור צעיר, ישראלי לשעבר, שמתגורר בניו יורק, בנקאי מצליח ואמיד, שביקש להציע נישואין לבת זוגו במקום מיוחד. הוא סיפר שהוא טבעוני, אוכל רק ירוק, ובת זוגו עוד יותר 'ירוקה' ממנו. הוא ביקש שאסדר להם נסיעה ושהות בבהוטן, אותה מדינה בודהיסטית מבודדת, ואת הנישואין להציע במנזר המפורסם והיפהפה, קן הטיגריס (Tiger's Nest). בהוטן היא מדינה שלא נותנת יותר מ-30 אלף אשרות כניסה אליה בשנה. סידרתי להם הכל מראש, כשהיא לא מרגישה בכלום. הם נחתו, יצאו לסיור עם מדריך צמוד, שסודר להם מראש, וכשהגיעו למנזר, כבר הכל היה מתוקתק לפי האופי המבוקש, גם יין אורגני הוזמן מראש. לאחר מדיטציה והתחברות למקום, הוא שלף את הטבעת".
והיא אמרה לו כן? "את היית אומרת 'לא' למי שלוקח אותך לכזה מנזר? לכזה בנקאי עשיר"?
עמליה לזרוב תעודת זהותעמליה לזרוב תעודת זהות

מפנטזיות למציאות: "הבנתי שזה הייעוד שלי"

הראיון בינינו מתקיים בזום. כבר 30 שנה שהיא מתגוררת בניו יורק, משם היא הופכת פנטזיות של אנשים למציאות. למרות השנים הרבות שהיא מתגוררת שם, היא מעידה על עצמה כעל מי שמחוברת לישראל ולשורשים המשפחתיים שלה. היא נולדה בגבעתיים לאב בולגרי ולאם לבנונית. "סבי, אביה של אמי, עלה לישראל מלבנון על סוסה. חלק גדול מהמשפחה של אמי נשארו שם, האחרונים עזבו בסוף שנות ה-70, בעקבות מלחמת האזרחים. לפעמים, כשאני חושבת על הדרך שעשה סבי לישראל, ואיך אני לא יכולה לחיות חצי שנייה בלי חיבור לוויי-פיי, אני מבינה מה קרה לנו במהלך השנים האלו".
את לימודי התיכון העבירה בויצ"ו צרפת, ולאחר שהשתחררה, החלה לעבוד בתחום ההפקות, בעיקר עם המפיק אמנון צבן, מחלוצי הפסטיבלים המוזיקליים הגדולים בישראל. "התגוררתי בתל אביב, והיה בה באותה תקופה משהו מתוק. אלא שבאותה מידה זו הייתה גם תקופה קשה מהרבה בחינות, וב-1990 החלטתי לעזוב ולנסות את מזלי בארה"ב. הגעתי עם גרוש וחצי בכיס, וכדי לממן לעצמי את הלימודים, עבדתי בעבודות מזדמנות. כשהגעתי לתחום התיירות, הבנתי שזה הייעוד שלי בחיים".
"נקודת המפנה בקריירה שלי הייתה, כשנשכרתי על ידי בנק שוויצרי-אמריקני גדול לנהל את מחלקת הנסיעות שלו, שמעניקה שירותים רק לעובדים שלו. שם קיבלתי את השיוף הסופי. אחריו, ב-2009, הרגשתי מספיק מוכנה לפתוח עסק פרטי שלי. לנקודת השיא הגעתי ב-2015, כשנבחרתי על ידי מגזין הנסיעות והלייף סטייל Travel & Leisure כמומחית מובילה לארצות ערב, המזרח התיכון והאמירויות. אגב, לא היה להם שמץ של מושג שאני ישראלית".
עמליה לזרוב בבורג' חליפהעמליה לזרוב בבורג' חליפה
עמליה לזרוב בבורג' חליפה
(צילום: יח"צ)
למה? הסתרת את העובדה הזו? "ממש לא, אני תמיד מציינת את זה בגאווה רבה, ופעמים רבות הצלחתי גם לשלב את ישראל כיעד במסלולים מיוחדים. הם פשוט לא ידעו על מוצאי".

"האמריקנים הכי מפונקים"

לאחר ניסיון של שנים, את יכולה לאפיין את קהל הלקוחות לפי המדינה ממנה הם מגיעים? "באופן גס ניתן לומר שהאירופאים אדיבים, האוסטרלים מקסימים, הדרום אמריקנים נדיבים, והאמריקנים הכי מפונקים. עוד יותר מפונקים הם הילדים של העשירים החדשים, שקשה להם בלי מטוס פרטי, שמתלוננים כשהם צריכים לטוס בטיסה מסחרית. באחד הטיולים לברזיל, התעורר בן של אישיות ידועה עם כאב ראש, וסרב להרים את הטלפון וללחוץ על הכפתור לקבלה, לבקש שישלחו לו כדור. התעקש שאנחנו נזמין עבורו. אבל כמו בכל דבר, זה לא גורף. יש לי הרבה לקוחות אדיבים ורחבי לב, שלא משנה כמה יש להם בחשבון הבנק, הם תמיד יכבדו ויתחברו למי שמעניק להם שירות. אנשים שוחרי אנשים אני קוראת להם".
והישראלים? "הם לא מאד מפונקים, וזורמים. בהתחלה הם הססנים ואפילו חשדנים, אבל כשהם מתלהבים, עוד לפני שסיימו את החופשה שלהם, הם כבר מבקשים לעבוד על היעד הבא. נושא התשר הוא אישיו עבורם, ולא כי הם קמצנים, אלא מחושבים".
עמליה לזרוב בזיגי ביי, חצי האי מוסאנדאם, עומאןעמליה לזרוב בזיגי ביי, חצי האי מוסאנדאם, עומאן
עמליה לזרוב בזיגי ביי, חצי האי מוסאנדאם, עומאן
(צילום: יח״צ)
את מתכננת מסעות וטיולים, ופתאם 'בום', קורה משהו שלא תלוי בך. "זה בהחלט אלמנט שלוקחים בחשבון במקצוע שלי, וזה בין הדברים שמייקרים טיולים. הלקוחות שלי, גם קבוצות וגם יחידים, יודעים שהם יכולים להיות רגועים, גם אם יהיה שינוי לא צפוי במהלך הטיול במזג האוויר, בגלל אסון טבע או בגלל סיבות אחרות. לפני כעשור, כשהר הגעש התפרץ באיסלנד, הושבת חצי עולם. אף טיסה לא יצאה, נוסעים נתקעו באמצע שומקום. כשזה קרה, הצוות שלי ואני לא ישנו שלושה ימים רצופים, עד שהשבנו את כל הנוסעים שלנו הביתה. אחד מהם, בן למשפחת יצרני השוקולד הבריטית קדבורי, נהג לשלוח לי אח"כ במשך שנה פרחים בכל סוף שבוע".
"לפעמים", אומרת לזרוב, "שינוי לא צפוי תלוי באנשים. לפני הקורונה, טס לקוח שלי לנסיעת עבודה לערב הסעודית ליומיים, ביום השני תוכננו לו ארבע פגישות עבודה חשובות. לאחר שכבר הגיע, הודיעו לו שכל הפגישות שלו מבוטלות. הוא התקשר אלי בלילה הרוס, וביקש שאעזור לו, שהוא רק רוצה שקט. יכולתי לסדר לו מסאז', אבל חשבתי אחרת. כשהוא התעורר למחרת בבוקר, חיכה לו מדריך, והשניים רכבו במשך ארבע שעות על סוסים במדבר. הוא קיבל את השקט שביקש. אפילו דאגתי לו לבגדים נוחים ולנעלי אצבע כי הוא הגיע רק עם חליפות.
"שינוי בתכנון המקורי ביצעתי גם עבור משפחה מפונקת מטייוואן, שיצאה לטיול בדרום ניו זילנד, שתוכנן בקפידה עבור הסבא היהודי והסבתא השוויצרית אשר רצו ליצור הידוק וקירבה לנכדים, ולא לקחו בחשבון שכל מה שהנכדים ירצו זה להיות אונליין. כדי למנוע מהם התחברות לוואי-פיי שינינו מסלול באמצע הטיול. כל המלונות בוטלו, ובמקומם נשכרו וילות, בהן ניטרלו מראש כל גישה לאינטרנט, וזימנו את הרב של הקהילה לגשר ביניהם".

הקורונה: "ענן אפל וכבד - אבל נשרוד"

כמה פגעה הקורונה בעסק שלך? "היא פגעה, כפי שפגעה בכל ענף התיירות, והיא עדיין מעיבה כמו ענן אפל וכבד. אבל ענף הנסיעות כבר נפגע בעבר מתופעות שונות, גם אם לא כמו בקורונה, ואני מאמינה שנשרוד גם את זה".
עמליה לזרוב, סשה וריצ׳ארד זרקועמליה לזרוב, סשה וריצ׳ארד זרקו
עמליה לזרוב עם בעלה ריצ׳ארד זרקו ובתו סשה
(צילום: סופי פרנקל)
ואז הגיעו הסכמי השלום של ישראל עם איחוד האמירויות ומרוקו. "אני מאושרת על כך. טוב שזכינו לקבל מתנה כזאת, ואני מתפללת שיהיו עוד הסכמים כאלו. העתיד של מדינת ישראל במזרח התיכון תלוי בשלום, שכולל קבלה וכבוד הדדיים עם חלק ממדינות ערב. הם שמחים לקבל אותנו, ואסור לנו לפספס את זה. אני ביקרתי לראשונה באמירויות לפני 12 שנה, ומכירה את השטח. הניסיון שלי לגבי הקודים שחשובים להם, מביא אותי לחשש בנושא".
תסבירי. "טבעי שיש נהירה של ישראלים לאמירויות, אבל חייבים לעבור קצת שיפור בנושא, כדי שלא נאבד את הקשרים איתם בגלל התנהגות שלא תואמת את הערכים והקודים שלהם. גם הם צריכים לקבל הדרכה, כדי שיכירו ויבינו את הישראלים. ישראל וארה"ב הן מדינות דמוקרטיות, המדינות שם הן מונרכיה, ומתנהלות על פי חוקי השריעה. הוחלט שכל ישראלי שנוסע לשם זקוק לויזה, אבל ה-100 דולר שמשלמים עליה לא מסייעים להתנהגות מתאימה למקום. לדעתי, צריך שהויזה תהיה מותנית לא רק בתשלום, אלא גם בקורס התנהגות מונעת, לפני שכל השלום יתמוסס לנו מול העיניים. שלא יקרה שיהפכו את דובאי ואבו דאבי לאילת או לטורקיה".
"כדי לעזור לאנשי האמירויות לקבל את פנינו לשלום לאורך זמן, על הישראלים ללמוד ולכבד אותם ולהכיר אותם טוב יותר", מסבירה לזרוב. "אמנם דובאי ואבו דאבי הן מודרניות, אבל אסור לטעות ולחשוב שניתן לסטות שם מחוקי האיסלאם. צריך לזכור, שבמדינות האלו מוטל עונש מוות על פשעים כמו רצח, אונס ובגידה, וסחר בסמים. כל הלקוחות שלי מקבלים דפי הסבר על הדברים האסורים שם ומה חלילה עלול לקרות אם עוברים על החוקים. כמו שעל אי ציות לחוקים בנושאי זוגיות, הומוסקסואליות וניאוף, יש ענישה מחמירה במיוחד, שיחסי מין בין זוגות לא נשואים נחשבים לא חוקיים שם, וגם גילויי חיבה ציבוריים קלים כמו אחיזת ידיים ונשיקות בציבור אינם מקובלים שם חברתית, וקיים תיעוד של מעצרים בגין התנהגות שכזו".
לזרוב מוסיפה, "נכון שיש כללים קצת יותר מקלים בגבולות המלונות המערביים, אבל גם שם, אסור להגזים. חייבים להתלבש בצורה שמרנית, לזכור ששיזוף בלבוש חשוף והתנהגות מינית על החוף אינם חוקיים. צריך לכבד את הכללים האלו, כי אחרי שנים רבות של חשדנות ועוינות בין המדינות, חבל לפגוע במערכת החדשה והטובה הזאת".
מה החלום שלך? "תראי, חוויתי חוויות מיוחדות. התארחתי במלונות מפוארים, טסתי במטוסים נוחים ומפנקים, חגגתי במסיבות במקומות הכי מיוחדים בעולם. עדיין, אני האדם המאושר בעולם כשאני יחפה, או עם כפכפי אצבע ובגד ים, בלי איפור ועם שיער לא מסורק, בקיץ בהמפטונס או בחוף הים בתל אביב. כשאני מסתכלת קדימה, אני רוצה להקים אקדמיה למתן שירותים בישראל, ואין לי כוונה לוותר על החלום הזה. גם אם כבר לא אשמע טוב או לא אראה טוב, בסוף זה יקרה".