כך בצה"ל ניפחו במאות אלפי שקלים את הפנסיות לשני פורשים: רב סרן ש' מפיקוד העורף התבשר בשבועות האחרונים כי דרישתו מאכ"א להגדלת סכומי הפנסיה שיקבל עם פרישתו מהצבא בחודשים אלה, בתחילת שנות הארבעים לחייו, התקבלה. ש' יהנה מתוספת של לפחות חצי מיליון שקלים לקצבת הפנסיה שלו, בשל 3 שנות שירות חובה שהצבא הסכים "להוסיף" לו, באופן שהגדיל דרמטית את הפנסיה שיקבל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כשפרש אשתקד בישרו לו בצבא כי הוא יקבל גמלה חודשית ששוות ערך לשירות צבאי שהחל עם גיוסו בשנת 1999. רב סרן ש' טען אחרת: התגייסתי 3 שנים קודם לכן למסלול עתודה, בשנת 1996, כשנתיים לפני שחוק הפנסיה הצבאית תוקן, מפנסיה תקציבית לצוברת.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה חייל חיילים צה"ל קצין סגן-אלוף סגן אלוף סא"ל
אילוסטרציה חייל חיילים צה"ל קצין סגן-אלוף סגן אלוף סא"ל
תוספת של כחצי מיליון שקלים בשל חישוב הוותק מחדש
(צילום: Shutterstock)
ש' גם הגיש קבילה לנציבות קבילות החיילים, ובעקבות כך נערך תחקיר בחטיבת התכנון ומינהל כוח האדם. התחקיר קבע: בינואר 1995 ש' אכן נרשם למסלול עתודה אך חודשים לאחר מכן הוא עזב מסלול זה, ומאז, כאשר הצבא קבע לו תאריך גיוס מחדש, נדחו מועדי הגיוס שלו שוב ושוב.
"במרץ 99' נשלח לך צו גיוס מעודכן לחודש מאי 99', לטובת חיול במסגרת עתודה אקדמית, ובמאי אכן עברת את תהליך החיול", נכתב בתשובה שקיבל ש' מנציבות קבילות החיילים, שדחתה את קבילתו, "בתקופת דחיות הגיוס היית תחת מעמד של מועמד לשירות ביטחון/אזרח".
מנגד, טען ש' שבשנים האמורות, בין 96' ל-99', אכן למד במסלול אקדמי לאחר לימודיו התיכוניים, אחרי שנרשם תחילה כעתודאי, ואיש לא אמר לו שלא מדובר במסלול שאינו עתודה צבאית.
"מדובר בחיסרון כיס של 6% בחישוב הפנסיה התקציבית לצורך הגמלה, העומד על סך 1,260 שקלים, מדי חודש בחודשו, שהם 15 אלף שקלים לכל שנה", טען רס"ן ש' בפני אכ"א, "בחישוב גס מדובר בכ-560 אלף שקלים במצטבר. אין הצדקה שאקופח למול חבריי במסלול העתודה האקדמית, שלמדו עימי באותן שנים".
הקצין גם הציג אישורי סיום לימודים בתקופות הרלבנטיות, וטען כי מדי שנה בזמנו נדרש לחתום על דחיית שירות: "משרד הקליטה והצבא מימנו לי את הלימודים בזמנו".
במחלקת סגל לא מצאו את תיקו האישי של הקצין, אך בסופו של דבר, לאחר פניות שלו לאכ"א באמצעות עורך הדין עידן פסח, אושרה התוספת התקציבית לפנסיה שלו.

חל"ת במקום קטיעת רצף השירות

במקרה אחר, רב סרן ע' מחיל האוויר, כך טענו תחילה באכ"א, התגייסה בשנת 1996 לשירות חובה, השתחררה ב-1999 ואז התגייסה לקבע ב-2008. בקיץ 2014 השתחררה משירות הקבע הראשוני בתום 7 שנים. בתקופת שירותה בלטה לחיוב בפני מפקדיה וזכתה לביקורות משבחות, ולמרות זאת, שוחררה בתום התקופה לאזרחות, על רקע משבר קיצוץ תקני הקבע, גם לאחר שקצינים בכירים המליצו על הישארותה בצבא לאור הצטיינותה.
בחלוף מספר חודשים לאחר שפשטה מדים, בצה"ל מצאו לה תפקיד בדרגת רב סרן, הציעו לה לחזור לשירות קבע, והיא נעתרה בחיוב. מאז המשיכה לבלוט בתפקידיה השונים, אך עם שחרורה בחודשים האחרונים קבעו באכ"א כי תקופת הביניים בה הייתה באזרחות ב-2014, קוטעת את רציפות שירות הקבע שלה.
המשמעות: חישוב הפנסיה שלה הוא לתקופת שירותה השני, מאמצע 2014 ועד לשנה האחרונה. הקצינה טענה כי גמלת הפנסיה שצה"ל רצה להעניק לה הסתכמה בכ-4,000 שקלים בחודש, כפנסיית גישור עד לגיל הפרישה, כמחצית לטענתה מהגמלה החודשית שמקבלים עמיתיה שבמצבה.
"מדובר במחדל של ממש. צה"ל אוחז במקל בשני קצוותיו, מצד אחד מחשב פנסיה לפי תקופת קבע נוכחית ומתעלם מתקופה קודמת ומאידך מחשב את כלל הוותק באופן שמאפשר פרישה בגיל 43", טענה בפנייה לאכ"א, וציינה כי מדובר בפגיעה בה בהיקף של כחצי מיליון שקלים להם היא זכאית.
לאחר בחינה מחודשת של מצבה, החליטו כעת באכ"א להגדיר מחדש את שלושת החודשים בין שתי תקופות הקבע שלהם באמצע 2014, כ"חופשה ללא תשלום".

"לעיתים יש מקום לתיקון טעויות"

עו"ד פסח ממשרד קוזניץ, פסח ושות', המתמחה בייצוג משרתי צה"ל וכוחות הביטחון, שייצג את שני הקצינים, מסר בתגובה: "אנו מברכים את החלטות צה"ל להכיר בזכויותיהם הכספיות של לקוחותינו. מדובר במקרים חריגים אך מוצדקים בהחלט וטוב עשה צה"ל שבחר לקבל את דרישתנו מבלי להיגרר לערכאות שיפוטיות".
עו"ד עידן פסחעו"ד עידן פסח
מדובר צה"ל נמסר: "מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להתייחס למקרים הפרטניים שהוזכרו. כאשר משרת בצבא טוען כי נפלו טעויות בנתוניו האישיים או בטיפול בעניינו, המקרה נבחן לגופו באופן ענייני, יסודי ומעמיק על ידי הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. לאחר בדיקה קפדנית, במקרים בהם עולה שבקשה שהוגשה אינה מוצדקת - היא נדחית.
"אם נמצא שאכן ארעה טעות ויש לזכות את המשרת בתשלום נוסף בהתאם לכללים הרלוונטיים - נערך תיקון בהתאם. צה"ל פועל על פי מדיניות וכללים בהתאם להוראות החוק והפקודות, ועל פי כללי מנהל תקין".
גורמים צבאיים הוסיפו: "בצה"ל מתקבלות פניות רבות בעניין זכאויותיהם של חיילים בחובה, במילואים, בקבע וגימלאים. כל בקשה נבחנת כאמור לגופה. מרבית הבקשות נדחות. לצד זאת ראוי לזכור כי בצה״ל משרתים רבים, ומטבע הדברים לעיתים נמצא כי יש מקום לתיקון טעויות".