שר האוצר משה כחלון הציג הערב (ב') את התוכנית הכלכלית, שהתעכבה כבר למעלה משבוע, בהיקף של 80 מיליארד שקל. בנוסף הצהיר כחלון כי "עם הקמת הממשלה החדשה אפרוש מהחיים הפוליטיים".
לפני התוכנית הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על החמרות חדשות שיצמצמו את פעילות המשק ל-15% מהפעילות המשקית, למרות התנגדות האוצר.
3 צפייה בגלריה
שר האוצר משה כחלון בהצגת התוכנית הכלכלית
שר האוצר משה כחלון בהצגת התוכנית הכלכלית
שר האוצר משה כחלון בהצגת התוכנית הכלכלית
חבילת הסיוע שהציג כחלון כוללת ארבע רגליים. הרגל הראשונה היא סיוע תקציבי של כ-11 מיליארד שקל למערכת הבריאות, שמיועדים בין היתר לרכישת ציוד נדרש לביצוע של 20.6 מיליון בדיקות עד סוף השנה, רכישת מכונות הנשמה, מסכות, ציוד מגן וציוד רפואי נוסף נדרש, הגדלת מלאי התרופות, תוספת כוח אדם רפואי, השמת חולים וחוזרים מחו"ל בבתי מלון, בניית מתחמי בידוד בבתי החולים ועוד.
הרגל השנייה היא רשת ביטחון סוציאלית לשכירים ועצמאים בהיקף של 20 מילארד שקל. עיקר הסיוע כאן הוא בעיקר בדמות דמי האבטלה לשכירים - בהיקף של 17 מיליארד שקל, זאת לאחר הרחבת הזכאות וההקלות שניתנו כבר בדמי האבטלה (בתקופת האכשרה שירדה מעבודה של שנה תוך שנה וחצי לחצי שנה והמענקים לעובדים מעל גיל 67 שעד כה לא היו זכאים לדמי אבטלה).
3 צפייה בגלריה
(נתונים: משרד האוצר)
3 צפייה בגלריה
(נתונים: משרד האוצר)
שלושה מיליארד שקל יוענקו לעצמאים בשני מענקים חודשיים. בחודש מרץ המענק המקסימלי יהיה עד 6,000 שקל ובחודש אפריל עד 8,000 שקל. זאת רק לעצמאים מעל גיל 28, כאשר משרד האוצר עדיין לא פרסם את הקריטריונים לזכאות.
הסיוע לעסקים יעמוד על כ-40.7 מיליארד שקל. מתוך סכום זה המענק לעסקים יעמוד על שישה מיליארד שקל. בנוסף תבוטל הארנונה לעסקים שנפגעו מהקרונה לחודשים מרץ עד מאי, שלפי האוצר חלק ממנה ימומן על ידי השלטון המקומי (העלות הכוללת עומדת על 2.7 מיליארד שקל).
בנוסף יוחזרו מקדמות מס עבור פברואר ומרץ על ידי רשות המסים שתשיב סכום המוערך בשלושה מיליארד שקל (ללא ההקדמה הזו, אם העסקים היו מפסידים השנה הם היו רואים את הכסף רק בשנה הבאה).
לצד התוספות האלו האוצר מתייחס לקרנות הלוואות - הקרן הגדולה ביותר, בהיקף של שמונה מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים לצידה תוקם כעת קרן לעסקים גדולים של שבעה מיליארד שקל (עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל ועד 1.2 מיליארד שקל) שיוכלו לקבל הלוואה של עד 8% מהמחזור השנתי שלהם. עוד סוכם על הקצאת 500 מיליון שקל למסלולי סיוע לעסקים בין היתר להתאמות להנחיות משרד הבריאות בדגש על עסקים קטנים ובינוניים (כמו מעבר למכירות מקוונות) ותמיכה של משרד הכלכלה.
האוצר מחשב במסגרת החבילה גם תשעה מיליארד שקל לדחיות תשלומים של מע"מ, ארנונה, חשמל ומים והקדמת תשלומים לספקים של הממשלה. יש לציין כי למעט דחיית המע"מ לא מדובר בדחיות גורפות.
הרגל רביעית כוללת תוכניות להמרצת משק בגובה 7.7 מיליארד שקל. שם הכוונות של האוצר כלליות יותר. בין היתר מכלילים באוצר 1.5 מיליארד שקל כמתן מענה תזרימי לחברות היי-טק קטנות ובינוניות; 300 מיליון שקל לשיפור שירות לאזרח באמצעות דיגיטציה ולמידה מקוונת, וכן פרויקטי תשתית שגם ככה פועלים כעת בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. בנוסף לאלו מתייחסים באוצר לסכום של 4.8 מיליארד שקל "לטובת האצת המשק" אולם בשלב זה לא מפרטים למי, מתי וכיצד יוקצה הכסף הזה.
מי שחתם את ההצהרה לעיתונות היה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון - היועץ הכלכלי הבכיר. כך קיבלו מפרסמי התוכנית את התמיכה המקצועית ביותר שיכלו לבקש (ומתכוננים למעשה לביקורות העתידיות). הנגיד אמר כי "גודל התוכנית עד כה מותיר מרחב פעולה תקציבי עתידי, שכן אנו עדיין מצויים בעיצומם של האירועים".