מה קורה במשרד האוצר בשיאו של המשבר הכלכלי? כתבנו גד ליאור עם הפרטים
(צילום: שחר גולדשטיין)

חצי מיליארד שקל ביום, לפחות: זו העלות של סגר כללי במשק, אם יוטל כזה. סגר חלקי, על עשרות יישובים, יעלה למשק לפחות 200-100 מיליון שקל ביום. סגר כללי למשך עשרה ימים יעלה למשק כחמישה-שישה מיליארד שקל. נזק של סגר ממושך יותר, לתקופת החגים כולה, עלול להגיע ל-13.6 מיליארד שקל.
כך מעריכים במשרדים הכלכליים וכך עולה מחישוב שנעשה עבור ארגוני העצמאים, במסגרת מחקר שנעשה לאחרונה במרכז מאקרו לכלכלה מדינית, בראשות ד"ר רובי נתנזון. מהמחקר עולה כי שליש מהפגיעה במשק צפוי לנבוע מהפגיעה בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, ושירותי האוכל והאירוח.
2 צפייה בגלריה
רחובות ריקים בירושלים בעקבות התשפטות הקורונה
רחובות ריקים בירושלים בעקבות התשפטות הקורונה
רחובות ריקים בירושלים בצל הסגר הראשון
(צילום: שלו שלום)
סגר כללי של עשרה ימים יגרום רק בענפים אלה לנזק של כ-2.5 מיליארד שקל. כמו כן, הפגיעה החמורה בענפי האמנות, הבידור והפנאי צפויה אף להעמיק לעומת המצב הנוכחי, ולעמוד על 1.6 מיליארד שקל. פגיעות משמעותיות נוספות צפויות בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה, בענף הבינוי ובענף הנדל"ן.
לרוב נהוג לקבוע כי הפעילות העסקית בתקופת חגי תשרי פחותה מפעילותה בימי שגרה. עם זאת, לאור העובדה שמספר ימי החופש במשק בתקופת החגים קטן יותר השנה (מרביתם נופלים על סופי שבוע) ורוב הישראלים לא טסו לחופשות בחו"ל, דווקא לא צפויה ירידה של ממש בפעילות העסקית בתקופה הזאת. לאור התגברות התחלואה, מעריכים גורמים ממשלתיים בכירים כי לא יהיה מנוס מסגר נוסף. צעד כזה עלול להנחית מכת מוות על בעלי עסקים שכבר הצליחו להישאר עם הראש מעל המים.
2 צפייה בגלריה
ישראל כץ
ישראל כץ
שר האוצר ישראל כץ
(צילום: אבי מועלם)

גם עכשיו: עדיין אין תקציב

קשה להאמין, אבל תקציב המדינה האחרון שאושר הוא ממרץ 2018. כבר יותר משמונה חודשים שאין לישראל תקציב.
זה מצב חסר תקדים שעלול להוביל לקשיים בניהול המשק, לגירעונות גדולים ובימים הקרובים כנראה גם להורדת דירוג האשראי של ישראל ‑ מה שצפוי לייקר את ההלוואות שהמדינה תיאלץ לקחת כדי לממן את הטיפול המתמשך במשבר. בלי תקציב, משתמשת הממשלה בתקציב לשנת 2019 לפי מתכונת של 1 חלקי 12, למרות שהוא לא מעודכן בהתאם לצורכי משבר הקורונה ולצרכים הנוכחיים של האוכלוסייה.
מחרתיים תתכנס הממשלה כדי לאשר תקציב מיוחד של 11 מיליארד שקל כ"תגבורת" לתקציב הקיים. אבל גורמים בכירים במשרדי האוצר, הכלכלה והרווחה טוענים כי אין בתקציב כזה תועלת ממשית לאור מצב המשק בימים קשים כל כך.
באופן חריג ביותר, עד כה לא החלו במשרד האוצר בהכנת תקציב שאמור להיות מאושר ב-23 בדצמבר. הסיבה לכך? פוליטית בלבד. גם מצב כזה לא זכור מעולם. ומה הכי חמור? שהממשלה עדיין לא גיבשה תוכנית רב-שנתית ליציאה מהמשבר. בכירים באוצר הציעו להכין תוכנית כלכלית מיוחדת לפחות עד לסוף 2022, אולם לפי שעה התוכניות המאושרות היחידות מעבר ל-2020 הן תשלום מענקים לעצמאים ותשלום דמי אבטלה למחוסרי עבודה עד ליוני 2021.
בינתיים האווירה במשרד האוצר קשה בעקבות התפטרותו של הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור, שהגיעה ברקע ההתפטרות של החשב הכללי רוני חזקיהו. שר האוצר ישראל כץ יהיה חייב למנות במהירות מחליפים לשני תפקידי המפתח הללו.