שנה שלמה של חיים בצל נגיף הקורונה מאחורינו, ועדיין הסוף אינו נראה, אף כי החיסונים מציגים הקלה בתחלואה ותקווה שלא רחוק היום שבו נוכל לומר "הקורונה מאחורינו". תחום עיקרי אחד שהתפשטות הנגיף בעולם ובישראל תותיר גם אחרי המשבר יהיה, על־פי כל המומחים, האופן ושיטת העבודה ברחבי העולם. האם יותר עובדים יעברו לעבוד מהבית? האם חלק מהמשרדים יתייתר? האם שטחי המשרדים של אלפי חברות ישנו צורה או יצטמצמו? ומה בעצם יעדיפו המעסיקים מחד והעובדים מאידך – שהעבודה מהבית תתרחב או תחזור ותתכווץ?
מחזה עצוב למדי נגלה בשנת הקורונה לעוברים על פני בנייני משרדים ממש בכל רחבי הארץ. לעתים נראים בניינים שלמים נטושים. במגדל משרדים מפורסם ויוקרתי שבו ביקרנו לאחרונה הייתה קומה שלמה ובה עשרות משרדים ריקה לחלוטין. פן אחר שיצר אי נעימות הוא מאות ואף אלפי תביעות של שוכרי משרדים לאפשר להם להימנע מתשלום שכר דירה על תקופות שבהן המדינה אסרה על עובדיהם, בעת סגרים, להגיע למשרדים. השאלה הייתה כפולה ומכופלת: מחד, האם הגון הוא לדרוש מבעל משרד לשלם דמי שכירות, כאשר החוק אוסר עליו להגיע למשרד. ומאידך, האם הגון הוא שלפתע הבעלים של המשרדים לא יורשה לדרוש שכר דירה - כפי שנקבע במפורש בחוזה - וייאלץ לשלם בעצמו את ההוצאות שיוצר המשרד הריק.
נכון, בחלק מהמקרים הגיעו המשכיר והשוכר לפשרה, כאשר שכר הדירה צומצם, למשל, או שבוטלה גביית דמי חניות הצמודות לבניין, אולם במקרים רבים שני הצדדים החתומים על החוזה ניזוקו. נגיף הקורונה לא הבדיל ביניהם.
אדריכל יואב אומן, בעלים ושותף במשרד טיטו־אומן אדריכלים, משוכנע שיחולו שינויים: "בעקבות הקורונה כבר היום ניתן לראות מגמות שישנו את סביבת המגורים והעבודה שלנו. בהיבט המשרדים ייתכן שנראה מגמה של עירוב שימושים הפוך. יש חברות הייטק שלא יכולות להרשות לעצמן עבודה מרחוק, כדוגמת סטארט אפים, שמחייבים נוכחות פיזית ועבודה עם מכשור מיוחד שנמצא במשרד עצמו. במצב כזה אנחנו מדברים על פתרון, שדווקא במקום העבודה יהיו חללי מגורים. זה יאפשר לעובדים, שהימצאותם במקום העבודה חיונית, לעבור לגור במשרד בתקופת הבידוד".
80% תפוקה בעבודה מהבית
התשובה לשאלה האם רבים מהעובדים ימשיכו לעבוד מהבית עדיין לא ברורה. אומנם העובדים חוסכים כך עמידה בפקקים, אך לעומת זאת עבודתם בבית, על־פי מחקרים שונים ובעלי חברות שאפשרו עבודה מסוג זה לעובדיהם, יעילה פחות, ומגיעה רק לכ־80% מהתפוקה במשרד. עבודה מהבית תחסוך למעסיקים שימוש בחלק מהמשרדים, אולם כפי שאמר לנו בעליה של חברה פיננסית, "אני אף פעם לא יודע אם העובדים בכלל בבית".
איתי רשף, משנה למנכ"ל בנצבא, אומר, כי "ישנן מספר מגמות מורגשות בדרישות השוכרים בתקופה האחרונה – הרצון שלא לחזור לפקקים והצורך במשרדי קצה בפרברים נוסף על המשרד הראשי במרכז הערים, שישמשו מקום עבודה שאינו בהכרח הבית. בחודש האחרון אנחנו רואים עליית מדרגה משמעותית בביקוש, שאני יכול לקטלג תחת הכותרת של 'מחפשי מציאות'. יש הרגשה שחלק מהחברות שחיפשו שטחים רגע לפני הסגר הראשון, חוזרות כעת לשוק ומנסות לעשות עסקאות ב'מחירי קורונה'".
אופטימיות זהירה משמיע סמנכ"ל השיווק של חברת אשטרום נכסים מקבוצת אשטרום, עידן סיגל: "כבר בשבועות האחרונים קיימת במשק תחושה של התעוררות בשוק המשרדים. עם החיסונים, החזרה להופעות והפתיחה של המסחר והמסעדות, גם שוק העבודה מתחיל לחזור לשגרה ואנחנו מקבלים פניות להשכרה ורכישה של משרדים".
לדבריו, גם במקרים שבהם חברות החליטו לעבור למודל של עבודה היברידית בשנה האחרונה, "אנחנו רואים שמרביתן עדיין מחזיקות במשרדים שלהן. כמו כן כחלק מהמגמות שמתפתחות בשוק, היום אנחנו יודעים להציע גם מודל חדש של עבודה ליד הבית - באמצעות מתחמי חללי העבודה המשותפים שפיתחנו לאחרונה. לפי המודל, שקיים בארצות הברית, לחברה יש מטה ושלוחות קטנות יותר במיקומים שונים. למשל מטה ראשי בהוד השרון ושלוחות עבודה לעובדים מאזורים, כמו יבנה או ירושלים. זה מודל שעובד לטובת העובדים והמעסיקים, שיכולים להרחיב את מעגל העובדים הפוטנציאלי שלהם מעבר לאזור הגיאוגרפי הקרוב".
אפשרות נוספת, שמציג ערן לב, שותף בחברת גבע נדל"ן, היא "משרד עירוני". "שוק המשרדים לא מת, הוא בסך הכול משתנה וטוב שכך. אחת מהמגמות שאנחנו צופים היא פחות קירות מסך ומשרדי מגדלים, יותר משרדים קטנים, עירוניים, אינטימיים פזורים ברחבי העיר ורצוי גם קרובים לשכונות מגורים, משרדים שיתנו מענה לעובדים מהבית שצריכים לעיתים גם לצאת מהבית ולקבל שירותי משרד או להיפגש עם צוות העובדים", הוא מסביר.
"שוק המשרדים מתאים את עצמו למודלים חדשים", מוסיפה תמר אבידן, סמנכ"לית השיווק של רד בינת, שסבורה כי העבודה מהבית אפשרית, אך אינה חפה מקשיים. "הזליגה של חיי המשפחה לתוך העבודה ולהיפך הפכו את השגרה למורכבת ואת ימי העבודה לארוכים", היא מסבירה ומציינת, כי לאחר הסגר העובדים בבית בינת בהר החוצבים בירושלים חזרו במהירות למשרדים, "מהר יותר מתל אביב או מאזורי תעסוקה אחרים". היא מסבירה זאת בכך שהעובדים, ובפרט הורים במשפחות מרובות ילדים, התקשו לעבוד מהבית לאורך זמן. "הדירות צפופות, לא פשוט לארגן משרד ביתי, אין חלל שקט לשיחות זום ולעבודה, ולא כל החברות הן חברות ההייטק, ששלחו לבתי העובדים ציוד מסייע. לכן, להערכתי, העובדים והמעסיקים לא יוותרו כל כך מהר על המשרדים".
יציבות מחירים ועליות נקודתיות
מחקר של חברת שירותי הנדל"ן CBRE ישראל על ענף המשרדים בחודשיים הראשונים של שנת 2021 קובע, כי לאחר שבשנת 2020, בשל משבר הקורונה, ירדו מחירי השכירות למשרדים בין 4% ל־11%, לראשונה אנו עדים ליציבות המחירים ואף לעליות נקודתיות. למשל, מחירי השכירות למשרדים בתל אביב עלו ב־2% ל־97 שקל למ"ר.
ג'קי מוקמל, יו"ר CBRE ישראל, מסביר כי יחד עם זאת, בני ברק ופתח תקווה עדיין סובלות בראשית 2021 מפגיעה משמעותית במחירי השכירות למשרדים בשל ריבוי פרויקטים של קבוצות רכישה ורמת תחרות גבוהה. רמת מחירים של 50 שקל למ"ר, ירידה ניכרת לעומת שנת 2020.
לדברי מוקמל, "תחום המשרדים חווה ירידה ניכרת בפעילות המאופיינת באי ודאות בשוק, שהוסיפה להאטה ולירידת מחירים ניכרת בעיקר בקרב משתמשים, אשר מחפשים לשטחיהם שוכרי משנה, המוכנים לפשרות ניכרות על מנת לצמצם את ההוצאות הכוללות את דמי הניהול והארנונה שנלוות לדמי השכירות". עם זאת, הוא מדגיש, כי בראשית 2021 נרשמת כבר ירידה חדה של עשרות אחוזים בהיקף התחלות הבנייה למשרדים.
בדיוק בעניין הזה דן פרק שלם בחוק ההסדרים שהכינו במשרד האוצר לקראת העברת תקציבי השנים 2020 ו־2021, שמסיבות פוליטיות לא אושר בסופו של דבר. באגף התקציבים באוצר הציעו במסגרת חוק ההסדרים - נוכח משבר הקורונה והתחזיות שרבים מהעובדים במשרדים יעבדו בעתיד מהבית ובחברות רבות יצמצמו במספר העובדים – שיהיה ניתן להמיר כשליש מהמשרדים, כולל כאלה שנבנים כעת, לדירות. הסיבה כפולה: השוק לא יזדקק למספר כה גדול של משרדים ויחד עם זאת המחסור בדירות, בעיקר קטנות בנות 2 ו־3 חדרים, יוכל להצטמצם.
כעת יהיה צורך לחכות לתקציב המדינה שיאושר בממשלה הבאה, אם אכן אחרי הבחירות הרביעיות ברציפות יהיה ניתן להקימה ולכלול בה את הפרק החשוב הזה. באוצר אומרים, כי יש לחוק החדש הסכמה רחבה, ככזה שיועיל בוודאות רבה למשק.
לדברי האדריכל בני פרי, שותף במשרד v5 אדריכלים ולשעבר אדריכל העיר גבעתיים: "אנו ערים למגמה ולכוונה להסב מתחמי משרדים לדיור, וכבר נעשו אלינו פניות בנושא. מדובר במגמה מבורכת, שהיא הזדמנות לתקן משגי עבר ולייצר מתחמים רב־שימושיים, שיעוררו אזורים שנזנחים אחרי שעות העבודה, שאף יקטינו את הפשע והעזובה באזורים כאלה".
עם זאת פרי סבור, כי יש במגמה הזאת הרבה בעיות, שנובעות מהצורך לשמור על איכות החיים של משתמשי הבניינים המוסבים: "ראשית, הם צריכים לעבור הסבה – כניסות נפרדות למגורים ולעסקים, התקנת תשתיות מתאימות למגורים, שמירה על סניטציה מתאימה וכדומה. ושנית, המתחמים צריכים להיות מטופלים בהיבט הקהילתי, כמו התקנת מבני ציבור מתאימים ויצירת אזורי בילוי בשעות הפנאי".
חדר ישיבות להשכיר
שגיא לנצ'נר, מנכ"ל ובעלי חברת ינוב, אומר, כי "משבר הקורונה גרם להאטה בשוק הנדל"ן המניב, אך יחד עם זאת הייתה זאת הזדמנות מצוינת בעבור בעלי המקורות הנזילים שחיפשו הזדמנויות נדל"ניות, שכן בתחילת המשבר הייתה גמישות מסוימת בקרב חברות הנדל"ן המניב, שמכרו או השכירו שטחי מסחר ומשרדים. כיום, כאשר מבצע החיסונים בעיצומו ומרגישים באוויר את החזרה לשגרה, אנו עדים להתאוששות בתחום הנדל"ן המניב".
לדבריו, "המשקיעים שהמתינו על הגדר בשל אי הוודאות שיצרה הקורונה חזרו לשוק, כאשר אנשים רואים בנדל"ן השקעה טובה ובטוחה, וכל עוד הביקוש עולה על ההיצע באזורי ביקוש, הנדל"ן המניב יפרח". לנצ'נר צופה גם שייעשו התאמות בגודל המשרדים: "לא עוד משרדי ענק, אלא משרדים קטנים יותר, הלוקחים בחשבון שחלק מהעובדים יעבדו מהבית. ייעשה שימוש בחדרי ישיבות בהשכרה על בסיס שעתי, שבהכרח יוזילו את ההחזר החודשי".
מי שעומדות בפני אתגרים גדולים הן חברות הנדל"ן המניב, שהבינו כי עליהן לגבש מוצרים או אלמנטים לטובת השוכרים הגדולים ואופן ההתנהלות של מעסיקים ועובדים בשוק העבודה ביום שאחרי הקורונה - או יותר נכון בשגרת החיים החדשה של עולם העבודה. "העבודה מהבית תמשיך ללוות אותנו ביום שאחרי הקורונה, לפחות בחלק מהמגזרים. לכן נדרשה תגובה מתאימה מצד חברות הנדל"ן המניב בין שמדובר בתכנון גמיש של חללי העבודה או בהקצאת תכנון קומה היברידית שלמה", אומרת נטלי מרשל, נציגת הבעלים ריט1 וס.ע.ן זהב, בפרויקט אינפיניטי פארק רעננה.
עלול להיווצר עודף היצע
ליהי סונק, סמנכ"לית נכסים בקבוצת חצי חינם מעריכה, כי לא ייקח זמן רב עד ששוק המשרדים יחזור למה שהיה טרום המשבר. "כבר עכשיו רואים חברות נדל"ן שיוצאות מחוזקות יותר, חלקן הבינו שדווקא במשבר נוצרו הזדמנויות, עלו רעיונות ונשלפו ממגירת האסטרטגיה תוכניות שחיכו לזמן הנכון", אומרת סונק ומוסיפה כי "האדם הוא יצור חברתי, הצורך הוא שורשי ואין לכך באמת תחליף. העבודה מהבית לא תיעלם לחלוטין, כי התשתיות בהחלט הוטמעו, אבל המסה הגדולה של העבודה תחזור להיות מהמשרדים".
מחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, שהתבצע בקרב עובדי הייטק לאחר תקופה ארוכה של עבודה מלאה או חלקית מהבית, מגלה, כי צפויים שינויים באופי העבודה גם מבחינה גיאוגרפית. המחקר שהתבצע ברבעון האחרון של 2020 מצא נתונים שלפיהם מעל 50% מההייטקיסטים בישראל מעדיפים כיום לעבוד בקרבת מקום מגוריהם. באזור השרון הנתון מתקרב ל־60% כאשר מרבית העובדים המתגוררים שם, מציינים את רצונם לעבוד באזור התעסוקה של רעננה.
קבוצת נת"מ נכסים, חברת שירותי נדל"ן המספקת שירותי מחקר, יעוץ ושיווק בתחומי המשרדים, מדווחת בסקירה השנתית שלה, כי "החל משנת 2017 נרשם גידול משמעותי בהתחלות בנייה של משרדים, שהגיע לסף מיליון מ"ר לשנה. בעקבות הקורונה עבודה מהבית הפכה ללגיטימית וההערכה היא שלפחות חלק מהעובדים ימשיכו בכך, בחלק מהזמן, גם לאחר שהמגפה תסתיים. לאור זאת, שטחי המשרדים שיגיעו לשוק בשנים הקרובות עלולים ליצור עודף היצע, וכתוצאה מכך לגרור ירידה באחוזי התפוסה ובמחירי המכירה והשכירות של משרדים".
לפי הסקירה, במהלך שנת 2020 נסגרו עסקאות בירידה של בין 5%-15% בדמי השכירות בהשוואה למחירים בתחילת השנה. כמו כן בעלי המשרדים העניקו לשוכרים הטבות נדיבות יותר מאשר בעבר, כולל חודשי "גרייס" ותקציב שיפוצים והתאמות. "אנו מעריכים שככל שההתייצבות של המצב הרפואי והכלכלי תהיה מהירה יותר, כך יתמתנו המגמות השליליות שעשויות עם הזמן גם להתהפך", אומר אור בן צבי קליין, סמנכ"ל הנכסים של קבוצת נת"מ.
"הבהלה זמנית בלבד"
שרון בן צבי, יועצת אסטרטגית המתמחה בתחום הנדל"ן, מציינת, כי "אטמוספירת הנדל"ן המניב שנוצרה והאתגרים שאותם לא הכרנו קודם יצרו אווירת חישוב מחדש". לדעתה, "הבהלה הייתה רבה מדי והיא זמנית בלבד. כפי שטעו ומיהרו להספיד את שוק המגורים עם פרוץ המגפה והתבדו, כך גם בעולם המניבים, שבו נצפה תיקון מעלה מהיר מהצפוי. אין צורך להיסחף ולצאת בהצהרות רדיקליות, או לחפש שינויים מרחיקי לכת, גם מבניים. מקסימום יש לבצע כמה תיקונים, אבל לא מעבר".
לטענתה, אנחנו נדרשים להסיק אילו מבין המגמות המתפתחות כיום, ישפיעו על העתיד. "מחברות ההייטק ותחומי הרפואה המתפתחים, דרך האנרגיות המתחדשות והשינוי שיחוללו מערכות ההסעה ועד אופן השפעת שוק העבודה על עולם המגורים ואפילו דמותו של התא המשפחתי בעתיד - כל אלו ועוד ישנו את צריכת הנדל"ן ואולי אף ימחקו מן העולם חלקים ממנו", אומרת בן צבי ומוסיפה, כי "נדרשת בעיקר גמישות מחשבתית, פרטית ומדינית, שתאפשר עירוב ושינוי שימושים, כך שנכסים יוכלו להתאים, להנגיש ולהגמיש עצמם מחדש לרוח כל תקופה".
מיכל דרורי, מנהלת נכסים ושיווק של חברת ויתניה הציבורית, המחזיקה במאות אלפי מ"ר שטחי משרדים ומסחר מניבים ברחבי הארץ, מציינת כי "עם פרוץ המשבר החברות לא ידעו להעריך את השפעתו עליהן ולכן נקטו משנה זהירות. הן ניסו לצמצם סיכונים, לדוגמה באמצעות קיצור זמני ההסכמים. ככל שהמצב התבהר, ובעיקר לאחר הבשורה על החיסונים, אנו חשים שיש יותר ביטחון בחתימה על הסכמים ארוכי טווח".
לדברי דרורי, אתגר נוסף היה מול מחפשי המציאות: "מי שחשבו שהמשבר הוא הזדמנות לשכור משרדים במחירים זולים, התפלאו לגלות שהמחיר כמעט לא הושפע. הצלחנו לשמר את מחירי השכירות ולסרב לניסיונות להפחתת מחיר שאינה הגיונית".
לגבי ההבדלים בין המגזרים השונים, דרורי מציינת כי מגזר הטכנולוגיה נשאר איתן למרות המשבר. לפיכך חברות הטכנולוגיה לא רק שלא נטשו משרדים, אלא הן שוכרות שטחים חדשים, כאשר ניתן לראות גם דרישה להתרחבות בנכסים קיימים. "חברת טבע שכרה מאיתנו בניין של 20,000 מ"ר וקיבעה את מקומה ברמת החייל. גם בקרב חברות מהתחום הפיננסי ושוק ההון יש דרישה להגדלת שטחים בתוך הבניינים הקיימים. מגזר הרפואה והמעבדות אף הוא לא נפגע מהמשבר, להפך, עסקים רבים בתחום ובעיקר מעבדות ביקשו להרחיב שטחים ולשכור שטחים חדשים".
"חזרה לבונדינג עסקי"
"העתיד, ואף נכון להגיד כבר ההווה, הוא כזה שמחייב את מתחמי העסקים לחשוב באופן יצירתי על האופן שבו יתאימו את עצמם לקהל המנהלים והעובדים של 2021 ואילך", אומר שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב, שמסביר, כי הפיכת מתחמי עסקים למתחמים מעורבי שימושים בצורה מושכלת וחכמה – כאלה הכוללים הן מרחבים ירוקים פתוחים לצד מרחבי עבודה משרדיים ושטחי מסחר גמישים מבחינת אפשרויות התכנון והעיצוב, והן את המכלול הנדרש ללייף סטייל, לרבות מסעדות, חדרי כושר, חנויות נוחות ונקודות מפגש אנושיות משותפות – כל אלה יהפכו את המתחם לכזה המתכתב עם חוויית העובד ויחזקו את הנדל"ן המניב שלהם".
לדברי ניב, מנהלים ועובדים "הם קודם כל אנשים שעברו טרנספורמציה במציאות החדשה והם רוצים וצריכים אוויר. האווירה של חזרה ל'סושיאל' פיזי, לבונדינג עסקי וחברתי, שכולנו כה כמהים לה כיום מעצם היותנו יצורים חברתיים, היא העתיד של מתחמי הנדל"ן המניב".
אורי פליישמן, סמנכ"ל שיווק ומכירות קבוצת לוינשטיין, קובע כי "עם התקדמות מבצע החיסונים אנחנו מזהים התאוששות ניכרת בשוק המשרדים, בעיקר משום שחברות גדולות ובינוניות הבינו את החשיבות של עבודה במשרד לצד עבודה מהבית. אנחנו מקבלים לא מעט פניות מחברות גדולות שחוזרות לחפש שטחי משרדים גדולים בתל אביב, ולהערכתי, המגמה תתגבר ככל שהמשק הישראלי ייצא מהקורונה".
פליישמן סבור, כי "לעבודה במשרד יתרונות רבים הן עבור המעסיקים והן עבור העובדים. החברות מקבלות תפוקה גבוהה יותר מעובדיהן וגם פיקוח הולם על תהליכי העבודה, והעובדים נהנים מהאינטראקציה החברתית שאין לה תחליף, מתנאי עבודה שקיימים רק במשרדים, כמו פסיליטיז משמעותיים במשרדים מעוצבים ומפנקים ועוד. עוד חשוב לציין, שלא לכל העובדים ישנם הכלים והמרחב המתאימים לעבודה מהבית, כדי לעמוד ביעדים שהוגדרו להם, ולכן להערכתי, הם ישובו למשרדים".
מי שסבור שלעיתים הפסדו יוצא בשכרו הוא אדריכל אורי הלוי, מאורבך הלוי אדריכלים, שאומר, כי "לפעמים צרות צרורות הן קטליזטור לדברים טובים". לטענתו, "לצד משבר הקורונה, ההתלבטות היחידה ששרירה וקיימת היא כמה מ"ר ברוטו צריכים לעובד. כך לדוגמה מתחם תעסוקה החדש שעיצבנו ברעננה, ששטחו 70,000 מ"ר ועתיד להתאכלס ברבעון הראשון של 2022". לדבריו, כלקחי השנה האחרונה החליטה החברה לעבור לעבודה היברידית, וכך אחד הבניינים יוצע לשכירות משנה.
משרדי עורכי דין אמורים באפריל 2022 לעבור ממשכנם ההיסטורי בתל אביב למשרדים חדשים בשטח של 21,000 מ"ר. "יש להם קומות באופציה לשמש כדיירי משנה, עבורם יבוצעו שינויים מינוריים במידת הצורך", אומר הלוי. עוד פתרון שנוצר ברקע משבר הקורונה.
והאמת ניתנת להיאמר: כל מה שיקרה בעולם המשרדים בעתיד קשור בעצם בעניין גורלי ומכריע: עד כמה נגיף הקורונה ייעלם מחיינו ומתי זה יקרה.
לשכת רואי החשבון: "לעודד עבודה היברידית ולהכיר בהוצאות העובד והמעביד"
עבודה מהבית תישאר איתנו גם לאחר משבר הקורונה. כך סבורות רואות החשבון איריס שטרק, נשיאת לשכת רו"ח, ואלינה פרנקל רונן, מ"מ נשיאת הלשכה. לדבריהן, לעסקים ולארגונים יש יתרונות בניוד העבודה של שכירים לעבודה מהבית. בכלל זה חיסכון בהוצאות השוטפות, הוצאות השכירות ואחזקת נדל"ן.
מהזווית הכלכלית, כל עוד לא חלה פגיעה בתפוקה ובפריון, יש מקום לעבוד גם מהבית תוך שמירה על יציבות המשק. יש בכך גם תרומה לשיפור איכות הסביבה כתוצאה מירידת העומס בכבישים. "גם בעת החזרה לשגרה הדרגתית אנחנו ממליצות להמשיך לשמר את המודל המשלב עבודה מהבית במגזר העסקי, הפרטי והציבורי. העבודה מהבית הביאה לחשיבה ולהגדרת עבודה מחדש, הקניית כלי עבודה חדשים לעובדים ושינוי כלי מדידה לניהול תפוקות, והיא יכולה להועיל במיקוד וריכוז בהשגת התוצאות".
לדברי שטרק ופרנקל רונן, סביבת העבודה של העובד השתנתה ובעקבותיה הזמן והיכולות שלו - ללא הסחות דעת המצויות בסביבה המשרדית. עם זאת יש חשיבות לעבודת צוות, הפריה הדדית וקשר בינאישי ובלתי אמצעי. לכן המודל המשולב יאפשר למצות את היתרונות משני הכיוונים. רואות החשבון מציינות, כי העובדים מתמודדים עם גידול בעלויות תחזוקת הבית הפרטי, לרבות חשמל, מים, מחשוב ואינטרנט - הוצאות שהן הכרחיות לייצור ההכנסה עבור המעסיק, שהן בעצם חלק מעלות תפעול עסקו של המעביד ונגרמות כתוצאה מהמעבר לעבודה מהבית. בראייה זו לשכת רואי חשבון מקדמת כעת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה להכרה בהוצאות עבודה מהבית לשכירים. השאלה היא מי יממן זאת - המעסיק או העובד? והאם ההוצאה תהיה מוכרת לצורכי מס?
כבר היום יש הוצאות ששכירים יכולים לדרוש בגינן ניכוי מס, כגון: השתלמויות מקצועיות וערבי עיון, ספרות מקצועית ועיתונות מקצועית, תשלום לרישיונות או תעודות חברות מקצועית, הוצאות אש"ל (אוכל, שתייה ולינה), ובתנאי שהמעסיק לא שילם עבורן. בלשכת רו"ח מציינים, כי יש לעודד עבודה היברידית המשלבת בין המשרד לבית. יש להכיר בהוצאה הן בניכוי לעובד, אם הוא נושא בהוצאות, והן למעביד, אם הוא מממן לעובד, ובלי עלות גילום של ההוצאה, מאחר שזו לא הטבה לעובד, אלא הוצאה חיונית להשגת ההכנסה.
