העלות הכוללת של ארבע מערכות בחירות בישראל בתוך שנתיים מסתכמת בכ-12-14 מיליארד שקל. עלות הבחירות הנוכחיות גבוהה יותר לתקציב המדינה, בשל ההיערכות המיוחדת של ועדת הבחירות שנדרשה בגין משבר הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
>> כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
על פי הגופים השונים שהתבקשו על ידי ממון ו-ynet לאמוד את מידת הנזק והעלות למשק, עולה כי בבחירות לכנסת ה-24 הנזק הישיר למשק מגיע ל-2.2 עד 3 מיליארד שקל והעלות התקציבית הישירה של מימון המפלגות והפעלת ועדת הבחירות מסתכמים בכ-800 מיליון שקל. יצוין כי סכום הנזק למשק הולך וגדל בשל יום השבתון גם ככל שתוצר המדינה גדל מדי שנה.
5 צפייה בגלריה
עלות 4 מערכות הבחירות: 12-14 מיליארד שקל
עלות 4 מערכות הבחירות: 12-14 מיליארד שקל
עלות 4 מערכות הבחירות: 12-14 מיליארד שקל
(צילום: דוברות בית חולים אסותא אשדוד)
לפי סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת וסעיפים 71א ו-136 לחוק הבחירות לכנסת, יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוכה על כך יום חופש. מי שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות זכאי לשכר עבור יום השבתון ומי שעובד ביום הבחירות זכאי לשכר בגובה 200%, או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר. בנוסף, מעסיקים חייבים לשלם לעובדיהם שכר מלא על יום זה גם אם מדובר בעובדים שכלל אין להם זכות הצבעה, כמו עובדים זרים בענפי הסיעוד והחקלאות ועובדים פלסטינים.
במדינת ישראל, בשל המצב הפוליטי, תוך כשנה חוקים אלו נכנסו לתוקף וחייבו את המשק הישראלי, המגזר העסקי כולו, ומגזר העסקים הקטנים והבינוניים בפרט לקיים חמישה ימי שבתון, כולל יום שבתון לבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו ב-30 באוקטובר 2018, שני ימי שבתון של הבחירות הכלליות באפריל 2019 ובספטמבר 2019, יום השבתון בשל הבחירות במרץ 2020 ויום השבתון הצפוי היום, בבחירות לכנסת ה-24.

יום שבתון רביעי: עלות כוללת של כ-6 מיליארד שקל למגזר העסקי

לפי הערכה של מכון מאקרו לכלכלה, בראשות ד"ר רובי נתנזון, עלות תשלומי השכר ביום השבתון לשכירים במגזר העסקי כולו, מגיעה לכ-1.5 מיליארד שקל. עם הבחירות הכלליות הנוספות במרץ, מדובר בארבעה ימי שבתון במשק בגין בחירות לכנסת בעלות כוללת של כשישה מיליארד שקל, שנדרש המגזר העסקי לממן. ההערכה מבוססת על נתוני עלות שכר לשכירים, תוך הבחנה בין המגזר הציבורי והעסקי. בנוסף, התחשיב מניח כי כל העובדים השכירים זכאים ליום חופש בתשלום מלא, וכי שכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. העלות הכוללת למעסיקים במשק מחושבת על בסיס סך השכירים במשק, בין אם לקחו יום חופש או עבדו.
דוקטור רובי נתנזוןצילום: יח"צ
שיעור חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים בנשיאת עול תשלומים זה הוא 44.1%-50.16%. במונחים כספיים, הנזק הכלכלי שנגרם ועוד עתיד להיגרם למגזר העסקים הקטנים והבינוניים מוערך בסכום של 2.64-3 מיליארד שקל. סכום זה נגזר מתוך היקף תרומתו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר ומתוך חלקו היחסי בכלל המועסקים במשק.
תקציב ועדת הבחירות גדל בכ-10%-20% בכל מערכת בחירות. גידול בתקציב הינו צפוי היות ואוכלוסיית ישראל גדלה באופן עקבי, שכר העובדים במשק גדל ולכן גם שכר העובדים בקלפיות השונות ושיעור האינפלציה אף הוא גדל למרות עשור עם אינפלציה כמעט אפסית.

עוד 75 מיליון שקל לקלפיות מבודדות

בין הבחירות לכנסת ה-22 לכנסת ה-23, תקציב ועדת הבחירות עלה בכ-26.7%, למרות ירידה של כ-2.6% במספר הקלפיות. המצב כיום שונה, בבחירות לכנסת ה-24, יפעלו כ-12,127 קלפיות ברחבי הארץ, קפיצה משמעותית מהבחירות הקודמות, המיוחסת בעיקרה לנגיף הקורונה ולכמות של פי 20 מבודדי קורונה כיום.
התקציב שאושר לוועדת הבחירות לכנסת ה-24 עומד על כ-675 מיליון שקל, לעומת 392 מיליון שקל לתקציה הבחירות לכנסת ה-23, שהתקיימו ממש בראשית ימי המגפה. מדובר בקפיצה הריאלית הגבוהה ביותר בתקציב הועדה זה לפחות 20 שנה, ולא פחות באחת מהתקופות הכלכליות הקשות ביותר שידעה המדינה.
5 צפייה בגלריה
הדגמה של קלפיות לחולי קורונה
הדגמה של קלפיות לחולי קורונה
הדגמה של קלפיות לחולי קורונה
(צילום: AFP)
מנתונים שהועברו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לממון ול-ynet עולה כי 237.5 מיליון שקל מתקציב ועדת הבחירות הם הפעם "תוספת קורונה". עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ציינה כי רק לעניין הקלפיות המיוחדות והשינויים בקלפיות בשל נגיף הקורונה, נדרשה תוספת של 75 מיליון שקל. הסעת חולי קורונה לקלפיות תעלה היום 20 מיליון שקל.

המפלגות יקבלו מימון להוצאות הבחירות, שוב

עלות לא מבוטלת נוספת לקיום הבחירות הינה מחיר חוק מימון מפלגות. לפי החוק, כל מפלגה מקבלת מימון מהמדינה על הפעילות השוטפת שלה וכן תוספת מימון מיוחדת מתקציב המדינה להוצאות הבחירות של המפלגה. גובה המימון שמקבלת כל מפלגה תלוי במספר חברי הכנסת שהיא מעמידה לאחר הבחירות, כך שכל חבר כנסת שווה ליחידת מימון אחת. כיום, עלות יחידת המימון למפלגות עומד על 1.4 מיליון שקל. חשבון זריז נותן עלות כוללת של כ-168 מיליון שקל נוספים על חשבון תקציב המדינה.
אם זה לא מספיק, יש להוסיף את עלויות חוק מימון הפריימריז שתוקן ב-2018. לפי החוק נאסר על על חברי כנסת מכהנים לגייס תרומות לפריימריז והם יקבלו מימון מהמדינה גם אם לא ייבחרו בסופו של דבר. לפי החוק, המימון יינתן אם במפלגה חברים לפחות 5,000 חברים ואם בבחירות המקדימות מצביעים רוב חברי המפלגה. כלומר, מפלגות שבהן הבחירות לרשימה נערכות במרכז או בוועידה, כמו מרצ או הרשימה המשותפת, לא ייהנו ממימון. בבחירות הראשונות של 2019, חולקו כ-46 מענקים לחברי הכנסת המכהנים שזכאים להם בסכום של 120-320 אלף שקל, כלומר בין 5.2 ל-14.7 מיליון שקל. בבחירות לכנסת ה-24 מספר דומה יחסית של נבחרים חדשים, כך שהעלות למדינה אמורה להיות זהה.
5 צפייה בגלריה
ניצן הורוביץ בריאיון באולפן
ניצן הורוביץ בריאיון באולפן
לא ייהנו מהמימון. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: קובי קואנקס)
אם אלו יהיו הבחירות היחידות ל-2021, הכנסת צפויה להתכנס לעבודה רק במושב הקיץ שייפתח במאי, זה יימשך כחודשיים וחצי ולאחריו תצא הכנסת לפגרה עד לסתיו. בסך הכל, הכנסת החדשה צפויה לעבוד רק 4-5 חודשים בכל 2021. העלות התקציבית של ממשלת מעבר וכנסת מוגבלת לתקופה כה ארוכה הינה עצומה וצפויה לעמוד על מספר מיליארדי שקלים.
על פי נתוני המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים, שנמסרו אתמול לממון ול-ynet, תוספת העלות בבחירות עבור יום שבתון בשל בחירות ארציות נאמדת ב-2.2 מיליארד שקל למשק. זאת, ללא עלויות ועדת הבחירות ומימון המפלגות ונזקים הנגרמים למשק ירידה בפעילות במשך יממה. העלות למגזר העסקי מסתכמת ב-1.5 מיליארד שקל ולמגזר הציבורי ב-0.7 מיליארד שקל.
ההערכה מבוססת על נתוני עלות שכר לשכירים ישראלים, תוך הבחנה בין המגזר הציבורי והעסקי. זאת, כאשר כל העובדים השכירים זכאים ליום חופש בתשלום מלא וכי שכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%.
לפיכך, העלות הכוללת למעסיקים במשק מחושבת בין אם העובדים נטלו יום חופש או עבדו ביום השבתון הכללי. בהתאחדות התעשיינים ציינו, כי החישובים מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשקפים את נתוני השכר החודשי הממוצע ומספר השכירים המועסקים במשק הישראלי במהלך החודשים האחרונים, כולל מספר הבלתי מועסקים בשל משבר הקורונה.

גם הפעם? ביום בחירות הפדיון היומי גבוה ב-5%

לפי איגוד לשכות המסחר, יום הבחירות, שהינו יום שבתון המנוצל לקניות ולפעילויות תרבות ובידור במסגרת המשפחה, יביא לפדיון גבוה מתמיד בענפי המסחר, האירוח והאוכל ופעילויות הפנאי.
5 צפייה בגלריה
קניון נתניה נפתח לקונים
קניון נתניה נפתח לקונים
נראה את היסטריית הקניות הרגילה למרות הקורונה? קניון נתניה
(צילום: AFP)
ביום בחירות שאינו סמוך לחג, כמו פסח הפעם, הפדיון היומי גבוה בממוצע ב-5%, תלוי בסוג העסק וגודלו, בהשוואה לממוצע היומי. נשיא איגוד לשכות הנסיר, עו"ד אוריאל לין, אמר לממון ול-ynet, כי "בתקופת הקורונה היינו מצפים לראות גידול של כ-3%, אך מאחר והשנה יום הבחירות יוצא בשבוע בו חל ערב פסח, נראה גידול גבוה יותר של כ- 7%".
סך הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי, אירוח ואוכל ופעילויות פנאי ביום זה יעמוד על כ-1 מיליארד שקל, לפי אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, על בסיס ניתוח שנות העבר.
ביום הבחירות לכנסת ה-24 היום צפויה פעילות עסקית ערה במרבית העסקים בענפי המסחר והשירותים והם צפויים לפעול מעבר לרגיל - עם היציאה מהסגר השלישי - בכלל זה מרכזי קניות, רשתות שיווק, קניונים, מסעדות, פעילות פנאי ואחרים, הצפויים להציע מבצעים והנחות מיוחדים.
יחד עם זאת, באיגוד לשכות המסחר אומרים כי יש לקחת בחשבון את העלות לכלל המגזר העסקי מאחר ועסקים רבים יאלצו לשלם לעובדיהם בעבור יום חופש נוסף או לחילופין שכר של 200% במידה ויעבדו באותו יום שבתון. על פי הערכות שמרניות, הפסד ההכנסות ביום הבחירות לכלל המשק נאמד בכ-2 מיליארד שקל.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על אף הרווח הצפוי לענפי המסחר והשירותים, מדובר במצב מעוות שיש לתקנו בחוק: "חבל שכנסת ישראל עד היום לא השכילה לעשות את הדבר הפשוט ביותר - לאפשר לכל אזרחי המדינה להשתתף ביום הבחירות, מבלי להטיל הוצאות מיותרות על המגזר העסקי. חלק מהעובדים, שניתן להם יום חופש ביום הבחירות, אינם מנצלים יום זה על מנת ללכת בפועל לקלפי, להצביע ולממש את זכותם הדמוקרטית, אלא מנצלים את יום החופש לבילוי. איוולת נוספת טמונה בכך שעובדים זרים שאין להם זכות הצבעה נוטלים חופש ומצמצמים את מימוש זכות ההצבעה של בעלי מוגבלויות".
לין הוסיף, כי "יום החופשה מוענק על חשבון המעסיק למטרת מימוש זכות דמוקרטית, ומי שאינו מצביע אין סיבה שייטול יום חופש על חשבון המעסיק. על כן, יש לקבוע בחקיקה כי עובד שלא עבד ביום הבחירות וגם לא מימש את זכותו על מנת להצביע, יום החופש שנטל ייזקף לחובתו כנטילת חופש על חשבונו".