בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות חלקית לשני ילדים קטינים: השופטת ורד שביט פינקלשטיין קיבלה את טענת אביהם שלפיה העובדה שהיום הם ישנים אצלו פעמיים בשבוע מצדיקה לפתוח את פסק הדין למזונות שניתן בתקופה שהמפגשים לא כללו לינה. עם זאת, נמתחה ביקורת על כך שניסה להסתיר את מצבו הכלכלי. לפיכך, במקום כ-4,700 שקל בחודש, ישלם האב 2,370 שקל.
ב-2015 חויב האב לשלם לילדיו 3,000 שקל עבור מזונות והוצאות מגורים, עד 1,760 שקל בחודש עבור שכר דירה וחצי מהוצאות החינוך והבריאות. באותה תקופה האב נפגש עם הילדים פעמיים באמצע השבוע אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני. אך לפני כשנתיים המצב השתנה והילדים החלו ללון אצלו גם באמצע השבוע.
בעקבות זאת הגיש האב תביעה להפחתת מזונות שבה דרש שכל הורה יישא במזונות הילדים בזמן שהם אצלו ויפקיד 1,500 שקל בחודש עבור הוצאות כמו חוגים, פעילויות חברתיות וכדומה. האב טען כי הפחתת המזונות מתחייבת לנוכח השינוי בהלכה החלה על מזונות ילדים מעל גיל 6.
לדבריו הוא כי פוטר מעבודתו וכיום הכנסתו מסתכמת ב-3,500 שקל מעסק שפתח, ואילו גרושתו העלתה את הכנסותיה החודשיות ב-2,000 שקל ורכשה דירה יוקרתית. הוא, לעומתה, מתגורר בשכירות עם זוגתו החולה בסרטן, וחי מחסכונות.
האם טענה מנגד כי מדובר בתביעה נקמנית. לדבריה, השינוי בזמני השהות לא דרמטי והאב מסתיר את היכולות הכלכליות הגבוהות שלו. היא הדגישה שמדובר באדם צעיר, בריא ומשכיל שמממן עכשיו תואר נוסף במכללה פרטית, השקיע רבע מיליון שקל בעסק שבעתיד יניב לו רווחים יפים ומוציא 2,000 שקל בחודש על מסעדות.

1 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
(צילום: Shutterstock)

לגבי מצבה הכלכלי היא טענה כי העלייה בשכר היא טבעית וכוללת גם עבודה בשעות נוספות. לגבי הדירה, טענה כי אביה מימן אותה ונטל משכנתא שהיא משלמת את ההחזרים עבורה.


השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה כי הרחבת זמני השהות עם הילדים והעובדה שהאב עבר מבית הוריו לדירה שכורה הם שינויים משמעותיים שמצדיקים בחינה מחודשת של סכום המזונות בהתאם לעקרונות שהתווה בית המשפט העליון. כלומר, נקודת מוצא של חלוקת מזונות שוויונית שנבחנת לפי זמני השהות, צרכי הילדים ופערי ההכנסות בין ההורים.
לגבי הכנסות ההורים נקבע כי הפערים עומדים על 65% לטובת האב. נפסק כי המשכורת של האם אמנם עלתה אך לא חל שינוי בעלויות הדיור שלה. מהצד השני, האב ניסה לערפל את הכנסותיו ולהציג עצמו כעני, כשבפועל הוא חי ברמת חיים גבוהה והשקיע כספים רבים בהקמת עסק שסביר שיניב לו הכנסות גבוהות בהמשך.
לאחר שבחנה את צורכי הילדים קבעה השופטת כי לנוכח פערי ההכנסות ויחס זמני השהות האב יעביר לאם 750 שקל על צרכים תלויי שהות (שכל הורה נושא בהם כשהילדים אצלו), עוד 910 שקל עבור צרכים כמו בילויים, חוגים וביגוד שיועברו לה כ"הורה מרכז" ו-712 שקל עבור הוצאות מגורים. לסיכום ישלם האב 2,370 שקל בחודש בנוסף ל-65% מההוצאות החינוכיות והבריאותיות.