נדל"ן בעלייה: המחירים הגבוהים, המצב המדיני הרעוע, המשבר הכלכלי שאיש עוד לא יודע כיצד נצא ממנו ומחירי הנדל"ן המרקיעים בישראל - כל אלה לא מטרידים את אלפי היהודים האמריקנים ואת הישראלים שמתגוררים בארה"ב מלתכנן דווקא כעת מהלך של עלייה לארץ ישראל. ההסברים מצד המתעניינים נשמעים הגיוניים - האנטישמיות גואה, הטיפול בנגיף הקורונה בארה"ב נתפס בעיני חלקם שערורייתי, ולכך מתווספות כעת גם המהומות שמשתוללות ברחובות בחסות המחאה נגד גזענות. ישראל, כך הם מסבירים, היא ארץ מקלט מבחינתם.
>> כל הסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - בערוץ הטלגרם שלנו
נתונים חדשים של אתר מדלן, שהגיעו לידי ynet, מצביעים על כך שמאז חודש ינואר ועד חודש אפריל חל זינוק של פי שניים במספר הכניסות של מתעניינים מארה"ב למודעות מכירה והשכרת נכסים בישראל. כך, בעוד שבתקופה שקדמה למשבר הקורונה מספר הכניסות השבועי של תושבי ארה"ב למודעות באתר עמד על כ-2,800; ב-18 באפריל הוא כבר עמד על כ-6,200 צפיות שבועיות - זינוק של כ-120%. העלייה במספר הצפיות לא אפיינה את כל התקופה: באמצע חודש מרץ (שיא ימי הסגר) היא צנחה לשפל של כ-1,300 צפיות ומאז החלה במגמת טיפוס.
4 צפייה בגלריה
תל אביב. מבחינת היהודים האמריקנים, ישראל היא ארץ מקלט
תל אביב. מבחינת היהודים האמריקנים, ישראל היא ארץ מקלט
תל אביב. מבחינת היהודים האמריקנים, ישראל היא ארץ מקלט
(צילום: ירון ברנר)
נתונים שיכולים להוכיח כי לא מדובר בכמה ישראלים לשעבר "שהשתעממו" בימי הקורונה מספק ארגון נפש בנפש, המסייע ליהודים ולישראלים שמתגוררים בארה"ב לעלות לארץ. על פי נתוני הארגון, במאי השנה נרשם זינוק של 100% במספר בקשות העלייה. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז הוקם הארגון ב-2002, ובמספרים ריאליים מדובר ב-800 בקשות שהתקבלו בחודש זה.

מכוונים למגורי יוקרה

הביקוש של תושבי חוץ לעלות לישראל הוא נתון תנודתי, שמתקשר למשתנים רבים וגם בעבר ידע עליות ומורדות. אלא שכעת מדווחים גורמי נדל"ן ועולים בפוטנציה כי אצל רבים מהמתעניינים ההחלטה הבשילה לאחר שהתלבטו בנושא במשך זמן רב. "כניסת תושבי חוץ לשוק תמיד מעניינת, משום שהם מביאים איתם הרגלים ויכולות כלכליות שונות משל הישראלים", אומר איתן זינגר, מנכ"ל מדלן.
לדבריו, "בשנים האחרונות משרד האוצר עשה כל שביכולתו כדי לדכא את תופעת המשקיעים הזרים, אבל נראה שגם הוא לא יכול היה לדמיין את מה שקורה עכשיו בארה"ב ואת גל ההתעניינות בנכסים בישראל שהביאו איתן הקורונה, האנטישמיות שהרימה את ראשה המכוער בעקבותיה, המחאה והמהומות. אנשים מוכנים לשלם הרבה על תחושת ביטחון, ונראה שהיהודים האמריקנים מתחילים להרגיש שישראל, או לפחות נכס בה, נותנים להם יותר מהבחינה הזו".
לפי נתוני מדלן, כ-32% מהאמריקנים שנכנסו לאתר התעניינו בפרויקטים חדשים, שעדיין נמצאים ברובם על הנייר. במדלן מעריכים כי חלק מהמתעניינים הם משקיעים, שלא מחפשים מקום מקלט מיידי לעצמם - אלא לכסף שלהם. כך או כך, מבחינת ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל, אין זה משנה אם מדובר במשקיעים או כאלה שאכן יבצעו עלייה בפועל. כניסתם של תושבי חוץ לשוק פירושה ביקושים גוברים שיביאו לעליית מחירים. בנוסף, עולים או משקיעים ממדינות מפותחות כמו ארה"ב הם לרוב בעלי הון משמעותי, ומחירי הנדל"ן הגבוהים בישראל לא בהכרח מרתיעים אותם.
"אנחנו רואים שכ-25% מהאמריקנים מחפשים נכסים במחיר של 3-2 מיליון שקל, אבל מעניין לראות גם שכ-20% מחפשים נכסים בשישה מיליון שקל ויותר, כאשר 5% מהם מחפשים נכסים ביותר מ-10 מיליון שקל. אולי יש פה חדשות טובות דווקא לתחום מגורי היוקרה, שבעיקרון צפוי לסבול מהשפעות הקורונה - וייתכן שדווקא האמריקנים יצילו אותו", מסביר זינגר.
4 צפייה בגלריה
איתן זינגר, מנכ"ל מדלן. "אנשים מוכנים לשלם הרבה על תחושת ביטחון"
איתן זינגר, מנכ"ל מדלן. "אנשים מוכנים לשלם הרבה על תחושת ביטחון"
איתן זינגר, מנכ"ל מדלן. "אנשים מוכנים לשלם הרבה על תחושת ביטחון"
(צילום: דרור כץ)

"הסיפוח הוא גם הזדמנות"

אין ספק שלהגר למדינה אחרת זהו תהליך סבוך ומורכב. לכן, חלק מהמתווכים שפועלים מול הקהל האמריקני מבינים שהם צריכים לתת להם ערך מוסף. נועם וסל, בן לעולים מאוסטרליה וניו זילנד, עובד עימם כבר שנים, בעיקר בירושלים ובגוש עציון. וסל מספר כי בשנים האחרונות הוא מבקר במקומות שבהם מביעים התעניינות בעלייה לארץ ומדבר איתם על הכל, לא רק על נכסים.
"בשנה שעברה הייתי באנגליה, ולפני הקורונה כבר נקבע לי סיור לשמונה יעדים בארה"ב, בהם הייתי אמור לדבר עם ישראלים לשעבר ויהודים שמתעניינים בעלייה לארץ או ברכישת נכס, אך בגלל הקורונה הנסיעה בוטלה", הוא מספר. במקום הנסיעה וסל יזם שיחת זום שקיים יחד עם יועצים מתחומי המיסוי והפנסיה, והתחברו אליה כ-350 מתעניינים מארה"ב.
4 צפייה בגלריה
שכונת הנחלאות בירושלים. "הפניות הן לאו דווקא לרכישה אלא גם להשכרה"
שכונת הנחלאות בירושלים. "הפניות הן לאו דווקא לרכישה אלא גם להשכרה"
שכונת הנחלאות בירושלים. "הפניות הן לאו דווקא לרכישה אלא גם להשכרה"
(צילום: גיל יוחנן)
"מגיעים אלי לקוחות מכל הסוגים, כולל חרדים שרוצים לגור בשכונות מסוימות שבהן הקהל הוא אנגלו-אמריקני כמו בשכונת שערי חסד שבין רחביה לנחלאות", מוסיף וסל. "אתמול הייתה לי שיחה עם לקוח מברוקלין שרוצה לעבור לישראל והוא לא יודע כלום על הארץ. הוא מתכנן להשאיר את הנכס שם להשקעה וישכור כאן בינתיים. הפניות הן לאו דווקא לרכישה אלא גם להשכרה של שנה-שנתיים להתבסס ורק אז לרכוש. חלק מהעניין הוא חוסר המודעות שלהם לסביבה ולכן הפנייה שלהם למתווך היא חשובה כי הם רוצים להבין מי השכנים, מה יש בשכונה ואיפה כדאי לקנות".
"הרבה לקוחות חיפשו נכסים במשך שנים ודווקא עכשיו, אחרי שנים של התלבטויות, הם גיבשו החלטה וחזרו ממוקדים לגבי הנכס שהם רוצים"
כבר היו משברים בעבר, מה הסיבה לכך שפונים אליך דווקא עכשיו?
"הרבה יהודים אמריקנים רואים בנכס בישראל כתעודת ביטוח, אבל להערכתי, כמעט כל מי שפונה כעת יש לו גם סיבה אישית. זה יכול להיות בגלל שהוא או אחד מבני משפחתו נתקל בגילויי אנטישמיות, או שהתאכזב מהטיפול של האמריקנים בקורונה, והתקשרו אלי גם בעקבות המהומות שמתרחשות ברחובות הערים כעת. הרבה לקוחות חיפשו נכסים במשך שנים ודווקא עכשיו, אחרי שנים של התלבטויות, הם גיבשו החלטה וחזרו אלי ממוקדים לגבי הנכס שהם מחפשים, התקציב וכו'. למרות שהמשרד שלי פעיל מאד מול הקהל האמריקני, בימים שבשגרה עדיין הישראלים הם רוב הלקוחות שלי אבל עכשיו יש לי יותר 'חוצניקים' שמחפשים דירות מאשר ישראלים".
פנו אליך גם ישראלים לשעבר?
"בוודאי, אחת הדוגמאות הבולטות היא פנייה מישראלי לשעבר שרוצה לחזור לישראל עם חמישה חברים שלו ולרכוש בארץ בניין יחד כשכל משפחה משקיעה שני מיליון דולר. בשלב ראשון הם ירכשו להשקעה, יתכוננו למעבר ואז יעברו".
איזה נכסים הם מחפשים?
"זה משתנה מאוד, היה אצלי מישהו שמחפש דירה להשכרה בירושלים ב-800 דולר בחודש, ויש לי גם לקוחות שמחפשים לרכוש נכס בטווחים של ארבעה ועד 15 מיליון דולר. אם צריך להכליל אז הרוב מחפשים נכסים של 1-2 מיליון דולר. לגבי המיקום, אני עובד בירושלים ובגוש עציון. אלה שרוצים להגיע לגוש עציון מסתכלים גם על עוד דברים, למשל בגלל הסיפוח יש התעוררות של מתעניינים כי אם זה יהיה חלק מישראל יש כאן הזדמנות לרכוש כעת נכס כמעט בלי מיסוי, למשל אין היטל השבחה ביהודה ושומרון".

"מתעניינים בצפון ת"א, הרצליה פיתוח וכפר שמריהו"

"הטלפונים מארה"ב התחילו בתקופת הקורונה. הם שאלו שאלות ומרביתם אמרו שהם מכינים את חזרתם לישראל"
גם שלי בכור, מבעלי משרד התיווך שלי בכור שיווק ותיווך נדל"ן, מספרת על פניות מיהודים הגרים בארה"ב. בכור מתמחה בעיקר באזור צפון תל אביב ופחות בעבודה מול השוק האמריקני. אלא שלדבריה, בתקופה האחרונה החלה לקבל טלפונים מישראלים שמתגוררים בארה"ב תקופות ארוכות, וכן מיהודים ששוקלים לעשות עלייה. "הטלפונים מארה"ב התחילו בתקופת הקורונה. הגיעו אלי מפרסומים שלי ומהמלצות ובעיקר התעניינו בנכסים בצפון תל אביב, הרצליה פיתוח וכפר שמריהו. הם שאלו שאלות ומרביתם אמרו שהם מכינים את חזרתם לישראל", אומרת בכור.
לדבריה, מרבית הפניות הן ממעוזי הישראלים והיהודים בלוס אנג'לס ובניו יורק, כשחלק מהפונים הם ישראלים לשעבר שהסבירו שהם מרגישים שעכשיו זה הזמן לחזור, אבל הגיעו גם פניות מיהודים אמריקנים שהחליטו לעשות עלייה. לפי בכור, ההתעניינות היא גם לנכס לרכישה וגם להשכרה. "עלייה היא תהליך ארוך שצריך לתכנן ויש כאלה שמעדיפים לשכור בית, להכיר את השכונה ואז להחליט איפה הם רוצים לגור".
4 צפייה בגלריה
כפר שמריהו. "הטלפונים מארה"ב התחילו בתקופת הקורונה"
כפר שמריהו. "הטלפונים מארה"ב התחילו בתקופת הקורונה"
כפר שמריהו. "הטלפונים מארה"ב התחילו בתקופת הקורונה"
(צילום: ירון ברנר)
ומה חושבים העולים הפוטנציאליים? רחל, המתגוררת ברובע קווינס בניו יורק, רכשה ב-2008 נכס בשכונת נחלאות וכעת מתכננת עלייה עם אחותה המתגוררת בבולטימור וילדיה שכבר נשואים בארה"ב. "בגלל העבודה של בעלי לא התאפשר לנו לעשות עלייה, אבל מדי שנה הגענו כמה פעמים לישראל", היא מספרת. "אנחנו דתיים ואוהבים את ירושלים ורצינו להיות במקום שאפשר ללכת לכותל".
לדבריה, "חיפשנו לפני כן והרבה אמריקנים דיברו על רחביה, אבל כשראיתי את נחלאות זה הזכיר לי את צפת ואת העיר העתיקה. אהבתי את השילוב של ישן וחדש. כשנגיע לישראל נתגורר בנכס שרכשנו. אחותי ככל הנראה תגיע לפנינו ותשכור לעצמה דירה. אנחנו מדברים על זה המון במשפחה, אחותי שוקלת לצאת לפנסיה מוקדמת ולוותר על חלק מהזכויות שלה כדי לעלות במהירות".
מה הוביל להחלטה הזו דווקא כעת?
"אף אחד לא הסביר איך להתנהל כשפרץ הנגיף והיה חשש ללכת לבית החולים כי פחדו שלא יטפלו בהם. אבי ואמי נדבקו בקורונה, אמא שלי החלימה אבל אבא שלי לא שרד את זה. בנוסף, לי ולאחותי יש זכרונות מאד טובים מהילדות, למדנו בבית ספר בברוקלין שבו עבדו ישראלים שדיברנו איתנו עברית, האהבה שלהם לארץ כל כך בלטה וזה הותיר בנו חותם. גם אני וגם אחותי סחבנו את זה איתנו וכל הזמן היה לנו את הניצוץ הזה של לעלות לישראל".
פורסם לראשונה: 08:21, 05.06.20