בית המשפט למשפחה בקריית גת דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהותיר אחריו אב לארבעה, ובמסגרתה הוריש את רכושו רק לשניים מהם. לאחר שמיעת עדויותיהם של עורך הדין שערך את הצוואה ועובדת ששימשה כעדה, שללה השופטת פאני גילת כהן את האפשרות שהאב לא הבין עברית או התבלבל בין בנו מאשתו הראשונה לבין בנו מאשתו השנייה ששמותיהם זהים.
האב נפטר ב-2017 ובנו הגדול לא השלים עם העובדה שהוא הותיר את רכושו לשניים מבין שלושת ילדיו מנישואיו השניים. בהתנגדות שהגיש באמצעות עו"ד טל צ'קול הוא טען כי ייתכן שאביו הבין את תוכן הצוואה שכן לא שלט בעברית והיא לא תורגמה לשפת האם שלו. בנוסף הוא טען כי ככל הנראה אביו התבלבל בינו לבין אחיו הצעיר כיוון ששניהם נושאים את אותו השם, וכי אחיו היה מעורב בעריכת הצוואה.
הבן הצעיר, שנגדו הופנו עיקר הטענות, יוצג באמצעות עו"ד רחמים טובים והוא היחיד מבין ילדיו האחרים של המנוח שלקח חלק בהליך.
בתגובה לטענות אחיו הגדול הוא הבהיר כי מדובר בצוואה שנערכה שנים לפני שאביהם הלך לעולמו והוא לא היה מעורב בה כלל. לדבריו, אביו החליט לערוך את הצוואה על דעת עצמו, פנה לעורך דין שהכיר ושילם לו את שכר הטרחה. עוד הוא טען כי האב המנוח הבין עברית היטב, ידע בדיוק מה הוא רוצה ולא ייתכן שהתבלבל בין הילדים.
השופטת פאני גילת כהן ציינה כי צוואה שנערכה בפני עדים היא מסמך משמעותי. כשהיא עומדת בתנאי החוק ונערכת על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה, טענות לפסלות חייבות להישען על ראיות חזקות ומוצקות ולא על תחושות סובייקטיביות של חוסר צדק.
הבן-המתנגד, הוסיפה, לא הציג כל ראיה או עדות שתומכת בטענות שהעלה. לעומתו, מטעם אחיו הצעיר הובאו שלל ראיות ועדויות שתמכו בתקינותה ובתקפותה של הצוואה.
באשר להבנת השפה, השופטת קבעה כי הוכח שילדיו דיברו עמו בעברית ואפילו המתנגד אישר זאת. יותר מזה, האב חתם על הצוואה בעברית. "ניסיון החיים וניסיוננו המקצועי מלמד, שעל פי רוב, כאשר המצווה אינו דובר השפה העברית, הוא חותם בשפה השגורה בפיו, שהיא לרוב שפת האם שלו", כתבה בהקשר הזה.
בנוסף הפנתה השופטת לעדויותיהם המהימנות של עורך הדין שערך את הצוואה ועובדת ותיקה שלו ששימשה עדה במעמד החתימה. שניהם סיפרו על תהליך עריכת הצוואה, הדגישו שלא היה להם ספק שהמנוח שולט בעברית ומבין מה נכתב בצוואה וציינו כי הנוהג במשרד הוא להביא מתורגמן במקרים שבהם המצווה לא דובר עברית.
השופטת הוסיפה כי גם הטענה שהאב התבלבל בין הבנים הופרכה מעצם העובדה שבספח תעודת הזהות שהוצג בפני עורך הדין מופיעים רק שלושת ילדיו מאשתו השנייה.
באשר למעורבות בעריכת הצוואה הרי שעורך הדין העיד כי המנוח פנה אליו עצמאית ונשא בתשלום הטרחה – טענה שגובתה בקבלה על שמו.
בסיכומו של עניין נקבע כי כל הטענות נגד הצוואה נותרו בגדר השערות, ואין כל עילה לפסול אותה. השופטת אישרה לבן הצעיר להגיש צו לקיום הצוואה, וחייבה את אחיו הגדול לשלם לו הוצאות של 7,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע (מבקש קיום הצוואה): עו"ד רחמים טובים
- ב"כ הנתבע (המתנגד): עו"ד טל צ'קול
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
