"אנחנו בתחילתו של מיתון עמוק מאוד, חריג מאוד וצריך לקחת בחשבון שהוא גם יכול להיות מיתון ארוך". כך אמר היום (ב') הכלכלן פרופ' עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי הרצליה, בריאיון לאולפן ynet. "כרגע הממשלה סתם זורקת כסף - חייבים לעשות דמי אבטלה חלקיים כדי לעודד אנשים לחזור לעבודה", הוסיף הכלכלן שלמה מעוז.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדברים נאמרים לאחר שאתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדו"ח הרבעוני שלה המנתח את נתוני המשק ברבעון השני השנה. לפי הנתונים, התוצר ירד ברבעון השני של השנה בשיעור שנתי של 28.7% - הירידה הרבעונית בתוצר הלאומי הגולמי הגרועה שחוותה ישראל ברבעון אחד מאז קיומה.
3 צפייה בגלריה
משה זיתוני
משה זיתוני
חנות שנפגעה בקורונה
"מדובר במיתון יוצא דופן", מסביר מואב. "בשונה ממיתונים אחרים המרכיב המרכזי כאן הוא שיש חשש ממגיפה, אנשים לא רוצים להידבק ויש גם איסורי פעילות לכן אנחנו רואים צניחה אדירה בצריכה של ענפים מסוימים ולא ענפים אחרים. אני חושב שהבעיה המרכזית היא המגפה ולא החשש של אנשים שבגללו הם לא מוציאים את כספם".
מואב סבור שכרגע קשה לדעת אם היציאה מהמיתון תהיה מהירה אם וכאשר ימצא חיסון לקורונה. "ראשית, אנחנו לא יודעים מתי ימצאו חיסון או תרופה לקורונה, וברור שכל עוד אנחנו צריכים להימנע מהידבקות אז אנחנו נהיה במיתון", הוא אמר. "אגב, זה לא רק הסגר של הממשלה, המחקרים מראים שרוב הירידה בפעילות הכלכלית נובעת משינוי התנהגות של צרכנים ולא מהכללים של הסגר, המחקר לא נעשה בישראל אמנם אבל זה מה שאנחנו רואים במדינות אחרות בעולם".
3 צפייה בגלריה
פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה, הבינתחומי הרצליה
פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה, הבינתחומי הרצליה
פרופ' עומר מואב. "תוכניות גרועות"
(צילום: בשמת איבי)

"לסייע רק למי שנפגע"

מואב מותח ביקורת על תוכניות הממשלה לטיפול במשבר הכלכלי. "השאלה היא מה יקרה כאשר נגיע ליום שבו יהיה חיסון לקורונה. מצד אחד יהיו הרבה אנשים שההכנסה שלהם נפגעה ומצד שני יהיו עסקים שפשטו את הרגל - ועד שיהיה לנו שוב את החיבור הזה בין עובדים לבין עסקים שיאפשר שוב צריכה יכול לעבור זמן", הוא ציין. "הבעיה היא שההתנהלות היום מבחינת מדיניות ממשלתית היא כאילו אין מחר. כל כמה ימים נתניהו מכריז על תוכנית אחרת, תוכניות גרועות".

כך למשל לדבריו, תשלום דמי אבטלה לשנה. "לפחות אם היו מאפשרים למובטלים לעבוד בלי שהם מאבדים את כל דמי האבטלה אז הייתי מציע אפילו משהו קצת יותר נדיב כי אנחנו מקבלים סיטואציה, שמצד אחד יש מאות אלפי מובטלים ומצד שני יש מעסיקים שמחפשים עובדים ולא מוצאים כאלה. זה מצב אבסורדי", הוא אמר. "כמובן שכל השפיכה של כסף על סתם לחלק לכלל הציבור כשצריך לזכור, יש לנו נפילה בתוצר ברבעון של כשבעה-שמונה אחוזים. מה הבעיה? שזה לא נופל בצורה שווה על כולם. רוב הישראלים לא נפגעו בכלל, להיפך, אנחנו קצת חוסכים יותר כי אנחנו מוציאים פחות, אבל יש כאלה שנפגעו בצורה קשה וצריך לסייע רק למי שנפגע, במיוחד משום שאנחנו לא יודעים מה אורך המיתון".
גם הכלכלן שלמה מעוז סבור שצריך למצוא פתרון אחר לסוגיית דמי האבטלה. "חייבים לעשות דמי אבטלה גמישים", הוא אמר בריאיון לאולפן ynet. עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים מעדיפים להישאר בבית ולא לעבוד. הממשלה צריכה להגיד שכל חודש דמי האבטלה יורדים, ושאפשר לעבוד ולקבל דמי אבטלה חלקיים. כרגע הממשלה סתם זורקת כסף".
3 צפייה בגלריה
שלמה מעוז. "דמי אבטלה גמישים"
שלמה מעוז. "דמי אבטלה גמישים"
שלמה מעוז. "דמי אבטלה גמישים"
(צילום: עידו ארז)
מואב הוסיף, כי "יש פה אבסורד, מצד אחד הולכים לכיוון של צמצום פעילות, אולי אפילו סגר, ומצד שני מדברים על איך לשפוך כסף כדי לתמרץ את הכלכלה, האחד סותר את השני. מה שמדאיג אותי במיוחד זה שאם אנחנו נמשיך עם המדיניות הפופוליסטית הזאת נגיע לשוקת שבורה ולחוב כבד שיעמיק את המשבר. לדעתי ברור שנתניהו הולך לבחירות וזה מה שמניע את המדיניות שלו ולא באמת הניסיון להציל את הכלכלה. במקום שממשלת האחדות תעסוק בניסיון להציל את הכלכלה זה הכל סביב פוליטיקה קטנה של הבחירות הקרובות".
ביקורת נשמעת גם מכיוונו של פרופ' ניסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי. "אני רואה 800 אלף מובטלים ואנשים שחוששים לעתיד", הוא אמר. "הממשלה לא מתערבת מספיק. הגירעון גדל ב-46 מיליארד שקל, אבל אם בודקים מגלים שההוצאות גדלו רק ב-21 מיליארד שקל והגידול הוא מהירידה בהכנסות ממיסים. אני מציע לבטל את דמי האבטלה ולהעביר לכל משק בית סכום קבוע של 6,000 שקל שחייבים במס".
פרופ' בן דוד סבור שיש פתרונות טובים יותר מאשר תשלום דמי אבטלה עד יוני 2021. "צריך להסתכל לאורך זמן, מאחר ואנשים שמסתכלים על תוספת הכנסה זמנית, זה לא מה שממריץ אותם לצרוך וזה ידוע", הוא הסביר. "אנשים מסתכלים שנים רבות קדימה כשמחליטים כמה כסף להוציא. מסתכלים על ההכנסה העתידית ועל הבסיס הזה מוצאים היום כסף. אם אדם משתכר טוב ואיבד את פרנסתו אז הסכום הקבוע הזה שתקבל המשפחה יבטיח לו רשת ביטחון. כלומר, ה-6,000 שקלים האלו שעד עכשיו מוסו בשיעור גבוה, למעשה לא ניתנו לו בנטו, הופכים להכנסה ומגנים עליו כך שיוכל לקבל מחייה מינימלית".
מעוז סבור כי הממשלה צריכה לפעול להנגשת פס אינטרנט רחב לכל האוכלוסייה, בדגש על המגזר החרדי והערבי ולפריפריה, בתוך כשנה. בנוסף, לפעול להכשרות מקצועיות למאות אלפים. "הממשלה נותנת כסף וזורקת כסף, אך לדעתי אין לפי שעה תוכנית כלכלית, יש גיבובים, זה ככה מהשרוול. עברה חצי שנה, בחצי שנה יכולתי להכין תוכנית כלכלית מקיפה עם עתיד, עם קו מסוים. אז נכון שהם דיברו על תשתיות, גם זה יהיה טוב, אבל הכל באיחור ובכמות קטנה".