טלטלה באוצר: ראש אגף התקציבים התפטר. צפו בפרשן הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות" באולפן
(צילום: שחר גולדשטיין)
שאול מרידור, מופת של עובד מקצועי בשירות הציבור, עזב אתמול (א') את תפקידו הבכיר במשרד האוצר כממונה על התקציבים. את הסיבות לעזיבתו מנה במכתב ארוך לשר האוצר ישראל כץ, מכתב גלוי ופומבי. עולה ממנו בבירור כי סיבת העזיבה האחת והיחידה היא הנמען של המכתב, השר בעצמו. מרידור פורש כי נשבר לו מההצקות, הצעקות, התככים, ההתחכמויות, גסויות הרוח, מפגני הבוז כלפי המקצוענים והדיבורים בסגנון אני ואפסי עוד המאפיינים את שלטונו של כץ באוצר.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מבחינת כץ, משרד האוצר הוא השלב האחרון במקפצה הפוליטית הארוכה שעליה טיפס לקראת ראשות הממשלה - אחרי ביבי, כמובן אחרי ביבי - ושום מקבץ של חוקים, תקנות, הוראות שעה, חוות דעת משפטיות ודו"חות וסקירות ביקורתיות ומלומדות של בכירי משרדו לא יעמדו בדרכו לפסגה.
כמי שבא לאוצר להוכיח את התאמתו הפוליטית לתפקיד ראש הממשלה הבא, רואה כץ בשכבת הבכירים במשרדו רק פקידים ש"התנפחו מחשיבות עצמית" ו"השתכרו מכוחם" להשפיע על תהליכים ולשנות, או אפילו למנוע כליל את מימוש החלטות השר. לא אצלי, לא במשרדי, אמר להם כץ; אצלי אתם בסך הכל ביצועיסטים הכפופים לי. אתם הברגים, אני המכונאי. מלאו את רצונותיי, נחייה בשלום. לא תמלאו - החוצה.
אי אפשר לדבר רק על עימות בין השר כץ לבין החשב הכללי שעזב ראשון, הממונה על התקציבים שעוזב עכשיו ובכירים נוספים שינשרו מהצמרת בזה אחר זה. אין פה עימות של תפיסות והשקפות על מה רצוי ומה לא רצוי לכלכלה ולחברה. יש פה כוחנות בלתי מוסווית של פוליטיקאי מלא שאפתנות שנכנס למשרד האוצר בקריית הממשלה בירושלים בכוונה תחילה להעיף ממסדרונות המשרד את האנשים בעלי החשיבה הביקורתית, עמוד השדרה המקצועי והעצמאות האנליטית והאחריות. בלמים? איזונים? קטן על ישראל כץ. הוא דוהר. אצלו זה הוא או הם.
למזלו האישי-פוליטי של כץ, ולמזלה הרע של המדינה, הממשלה הדו-ראשית הנוכחית מאפשרת לו לשלוט שליטה כמעט אבסולוטית באוצר. זו ממשלה שלא הצליחה לגבש לא תקציב דו-שנתי, לא חד-שנתי ואפילו לא חצי-שנתי. ידי השרים מתרוממות אוטומטית לאישור הוצאות בעשרות מיליארדי שקלים בלי לעגן את האישורים בחקיקה המקובלת, בלי להצביע על מקורות למימונה, בלי לדון בהשלכות המאקרו והמיקרו הכלכליות של המהלכים השונים. ההוצאות המתויגות כמאבק בקורונה נארזות ב"קופסאות" חוץ-תקציביות שהיקפן עולה על 150 מיליארד שקלים. ממשלה ש"מסתדרת" בלי תקציבים לא זקוקה לממונה על התקציבים כפי שממשלה ה"מסתדרת" בלי חישובים לא זקוקה לחשב. היא זקוקה רק לעושי קופסאות. ובתפקיד זה אין עולה על ישראל כץ.
אבל כץ טועה. באביב הקרוב, כשהנגיף הקטלני כבר ירוסן והפאניקה הבריאותית תדעך, ייחשפו לעיני כל הנזקים הגדולים של החלטות שקיבל הוא עצמו על אפם ועל חמתם של הכלכלנים הבכירים. בתוצאות הביטול - במחי יד אחת - של העצות והאזהרות המקצועיות יישאו בחריקת שיניים כל אזרחי ישראל אך את הפירות הפוליטיים הרעילים שלו יאכל כץ לבדו. עימו יבואו חשבון; כשיהפוך מנכס לנטל אלקטורלי לא יהסס נתניהו להשליכו אל מתחת לגלגלי אוטובוס הבחירות הדוהר. נאמנותו הגמורה לא תעזור לו כפי שלא עזרה לאף אחד ממשרתי ביבי הרבים.
שאול מרידור כבר יודע זה כמה שבועות שהוא בחוץ; שם מחכה לו קריירה. ישראל כץ עדיין לא יודע זאת, אך גם הוא בדרך החוצה. ולו לא מצפה שם קריירה.
