צפו בריאיון באולפן ynet עם שר העבודה והרווחה איציק שמולי
(צילום: אבי חי)
בצל המשבר הכלכלי שעודנו בעיצומו והציפייה לסוף המשבר הבריאותי שכבר נראה באופק, שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר לאולפן ynet בכנס "אסטרטגיית יציאה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "המדיניות של הממשלה לא הייתה מספיק דיפרנציאלית במהלך המשבר".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"יש גם דברים שעבדו טוב, אבל לצד זאת יש ביקורת שהיא במקומה", אומר שמולי. "השכבות החלשות, שעבורם אני בפוליטיקה, אז בהן מי שהיה באזור העוני עוד לפני המשבר ממש נאבק כיום, העוני שלו הוגבר. בנוסף, אלפי משפחות שהיו נורמטיביות מבחינת כושרן הכלכלי, שלא ידעו בכלל איפה נמצאת לשכת הרווחה בעיר שלהן - היום מתדפקות על הדלתות שם כדי לקבל סיוע. אילולא היינו פורסים את רשתות ביטחון, שיעור העוני בישראל היה קופץ מ-21% שזה גבוה ל-29%. זה מוטרף לחלוטין, ולכן טוב שהצלחנו בתקופה הקשה הזו לבלום את העלייה בשיעורי העוני".
בנוגע לחשש שהשכבות החלשות שנוצרו במהלך המשבר יישארו לטווח הארוך, אומר שמולי כי "אנו חייבים לעשות את הכל עכשיו כדי למנוע מאותם אנשים לצלול מתחת לקו העוני, אחרת יהיה הרבה יותר יקר ומסובך לחלץ אותם משם.
"כשאמרתי שראש הממשלה דוחף מדינה שלמה לתהום משיקולים פוליטיים - לזה התכוונתי. כשאין תקציב מדינה הכלים שאתה יכול להשתמש בהם הם כלים חד פעמיים, לא קבועים. לכן אנו יוצאים מגדרנו כדי לתת לאנשים האלו מענקי סיוע כשהם באים ללשכות, אבל אנו לא רוצים שהם יישארו באזורי המצוקה. הפתרון הוא כפול: קודם כל לשחרר את המשק ומצד שני לא לתת לאנשים לצלול לעוני. אחרי זה לעזור להם ולספק רשת ביטחון גם מעל לקו העוני".
"סבסוד שכר במקום חל"ת"
על הדילמה בין אספקת רשת ביטחון לבין הצורך לדאוג שאנשים יחזרו לשוק העבודה, אומר שמולי כי "הדילמה הזו מלווה אותנו לאורך כל הדרך אבל השכלנו להבין כבר בהתחלה שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. מי שנמחק לו הענף, נסגר לו מקום העבודה ונשמטה לו הקרקע מתחת לרגליו, טוב שממשלת ישראל ידעה לספק לו רשת ביטחון. מנגד, אנו גם חייבים להכיר בכך שלחל"ת יש אפקט שלילי בכל מה שקשור ביציאה להכשרה מקצועית ולעבודה, ולכן אנו חייבים להתחיל להניע פעולות נוספות שיתחילו להחזיר את המשק.
"כבר בראשית הדרך הצענו לעבור למודל אחר, במקום החל"ת, מודל של סבסוד שכר שגם המעסיקים היו בתוכו, שבו המדינה תעזור למעסיקים להשאיר את העובדים במקומות העבודה בכך שתעזור להם לשלם את השכר. זה מודל שלכל הפחות חייב להתקיים במקביל לחל"ת. אין שום ספק שהחל"ת הוא מלכודת דבש לחלק מהאנשים, ובצד זה שהוא חשוב מאוד עבור אלו שנשמטה להם הקרקע מתחת לרגליים צריך להתמודד גם עם הצד הפחות טוב".
מוקדם יותר היום אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד באולפן ynet שמודל החל"ת נקבע עד יוני בגלל שיקולים פוליטיים. "בדיעבד כשמסתכלים על החצי שנה האחרונה אני לא חושב שהפרשנות של בר דוד שגויה", מגיב לכך שמולי. "אמנם כן יש כוונה טובה לסייע לאותם אנשים שנפלטו משוק העבודה, אבל העובדה שהתאריך הזה ביוני 2021 ננעץ ביומן זו כנראה הייתה סיבה פוליטית ולא מהותית".
שמולי מוסיף כי "היו לנו בשיא המשבר כמעט מיליון מחוסרי עבודה, לחשוב שהיינו מפקירים אותם לגורלם זו תוצאה בלתי נסבלת. לכן טוב שעשינו את זה, טוב שישראל ידעה להתייצב ולתת גב. יחד עם זאת מעתה ואילך צריך להתחיל לנקוט בפעולות אחרות. חלק גדול מהדברים אנחנו עושים בתיאום עם משרד האוצר, ההחלטה על מענקים למי שחוזר לעבודה היא אחד מהם. נקודת המחלוקת מול האוצר היא על מודל החל"ת מול מודל סבסוד השכר".
"גם מי שביקר את הכניסה לממשלה אומר שלא נעז לנטוש עכשיו"
בנוגע לשאלה מדוע לא עזב את הממשלה כשהבין שסוגיית התקציב לא תוכרע, אומר שמולי כי "גם אלו שביקרו אותנו כשנכנסו לממשלה, אומרים לנו - מסיבות של הגנה על הדמוקרטיה ושלטון החוק - שלא נעז לעזוב אותה עכשיו, ולא ננטוש את משרד המשפטים ושאר המשרדים, כי אנו זוכרים מה נתניהו עולל לדמוקרטיה בגל הראשון כשהיה לבדו בממשלת מעבר: סגר את בתי המשפט, את הכנסת, מי בכלל חשב על לאפשר הפגנות. לכן זה חשוב מבחינה דמוקרטית וכלכלית. יש מאות אלפי אנשים שנושאים עיניהם לירושלים. אילולא אני במשרד הרווחה לא היו מענקים לאוכלוסייה מבוגרת, לא היו מענקים לקצבאות קיום בביטוח הלאומי, לא היו מענקים לנכים ועוד".
אתה כבר יודע אם תרוץ לראש מפלגת העבודה?
"אחליט תוך זמן קצר. מה שחשוב זה לא רק זה, כי ברור שהסיכויים שלי מצויינים, אבל תסתכלו על התמונה הגדולה: יש כרגע 10-11 מפלגות שמרכיבות את הגוש שמעוניין להחליף את נתניהו. אם זה יישאר זה יהיה מרחץ דמים אלקטורלי והתאבדות קולקטיבית. לכן מה שחשוב זה לא סידורי המקומות. מה שחשוב זה היכולת לשלב כוחות וללכת במשותף".
יואל נווה: "שכר המינימום הגבוה הוא חסם לקליטת עובדים"
בהמשך לדבריו של שמולי, על אף שרבים נפגעו תעסוקתית וכלכלית בשנה החולפת, ברור כי חלקים מהאוכלוסייה יתקשו הרבה יותר לחזור להרים את הראש מעל המים. ביניהם עובדי הפריפריה, הגאוגרפית והחברתית, מגזרים שלמים בהם ערבים וחרדים, וכן עובדים מבוגרים. בפאנל "אסטרטגיית יציאה" באולפן ynet דנו מומחים ובכירים בתחום באופן הטיפול באוכלוסיות אלו.
צפו בפאנל על אתגרי האוכלוסיות המוחלשות בעידן הקורונה
(צילום: שמוליק דודפור)
"אנחנו רואים שיש מתאם מאוד גדול בין אוכלוסיית החרדים או המיעוטים לבין ענפים בפיריון נמוך", אומרת באולפן ynet מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה. "המקום שבו אנחנו צריכים לטפל הוא בעצם מכלול של גם פערים גיאוגרפיים, גם פערים ברמת האוכלוסיות, וגם פערים שמתייחסים להיבט הענפי. זה יכול להיות ענפי המסחר והשירותים בפריון נמוך, או התעשייה המסורתית".
"אני חושב שאין ספק שהבעיה המרכזית שנעמוד בפניה כשנצא סוף סוף מהמשבר הבריאותי היא רמת התעסוקה הנמוכה שהיא תוצאה של המשבר הזה", מוסיף יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר. "אם אנחנו מסתכלים על התקופה שקדמה לקורונה, הכלי המרכזי שהביא להקטנת אי השוויון והקטנת היקף העוני במדינת ישראל, היה הכניסה של אוכלוסיות, בעיקר אותן אוכלוסיות מוחלשות, לתוך שוק העבודה. כמו שנאמר - הן אלה שיצאו ראשונות משוק העבודה. עכשיו השאלה היא איך מייצרים מצב שהצמיחה לכשתגיע תהיה עתירת תעסוקה ותפתור את הבעיה הזאת.
"לממשלה יש כלי מאוד מרכזי לעשות את זה, אם אנחנו מסתכלים על המגמה שחלה בשנים האחרונות של העלאת עלות העבודה בכל מיני שיטות. אם זה העלאת שכר המינימום, אם זה פנסיית החובה שהעלתה בצורה משמעותית את עלות העבודה למעסיק. בדבר הזה נכון לטפל. אין ספק שגם שכר המינימום הגבוה וגם עלות העבודה הגבוהה והפער בין השכר שמקבל העובד לבין עלות המעסיק היא מחסום מאוד גדול שיקשה בעיקר על עסקים קטנים, שהם המנוע שמניע את התעסוקה במדינת ישראל, לחזור ולקלוט עובדים ברגע שנצא מהמצב הזה.
לדבריו, ניתן לטפל בנושא עלות התעסוקה בכמה דרכים: "אחת מהן היא להקטין את עלות העבודה באמצעות הקטנת הפרשות המעסיק לביטוח הלאומי. אני חושב שזה דבר שיכול להשפיע משמעותית על התעסוקה ועל היכולת של עסקים קטנים לקלוט עובדים, וזה גם הוכח בעבר".
יוליה איתן, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה, מוסיפה כי "אצלנו פיתחנו תוכניות חדשניות על מנת לסייע גם למעסיקים וגם לעובדים להשתלב בשוק העבודה. חשוב לציין שאנחנו עוסקים בכלים של עידוד תעסוקה ופחות בעולמות של מיסוי. ברור לנו שפער הכישורים והמיומנויות אל מול המשבר הריאלי שפוגע בהיקף הפעילות הכלכלית משפיע על ההזדמנויות לתעסוקה, ולנו מאוד חשוב שאנשים יגיעו עם כישורים מיטביים כדי להשתלב בשוק העבודה.
"גם היום המעסיקים ממשיכים לגייס, צריך לשים את זה על השולחן", טוענת איתן. "יש עשרות אלפי משרות פנויות לאנשים שמעוניינים להשתלב חזרה בשוק העבודה. צריך לראות איך מתגברים על הפער הזה, וכמובן שהתוכניות שנבנו על מנת לסייע ולהעניק הכשרות צריכות להתחיל לפעול במלואן כדי להשיג את האפקט הרצוי".
עורך הדין אופיר אלקלעי, מנכ"ל ההסתדרות, מסביר כי האנשים עם המוגבלויות הם מהנפגעים העיקריים של המשבר. "האוכלוסייה הזאת קצת נדחקה הצידה. מדובר ב-17% מכלל שוק העבודה, כמיליון וחצי אנשים בעלי מוגבלויות שהם הראשונים שיצאו החוצה. אנחנו בהסתדרות יחד עם משרדי הממשלה עושים תהליך מאוד משמעותי היום בנושא הזה, כי דווקא את האוכלוסייה הזאת להחזיר קודם כל לשוק העבודה. עשינו את זה בחקיקה וצו הרחבה, שיחייב מעסיקים פרטיים וציבוריים של מעל 100 עובדים להעסיק בין 3-5 אנשים בעלי מוגבלויות, אך לצערי אין מספיק אכיפה".
בנוגע למצב התעסוקתי במגזר החרדי, איציק רומבי, ראש תחום תעסוקה במכון החרדי למחקרי מדיניות, אומר כי בניגוד לגידול המשמעותי של נשים חרדיות בשוק התעסוקה, אצל הגברים המצב פחות טוב. "אנחנו רואים שמ-2012 ועד היום אחוז החרדים הגברים שעובדים בהיי-טק ובתעשיות בפיריון גבוה די עומד במקום. מה שאנחנו עושים, ביחד עם משרד העבודה, הוא לנסות להבין לעומק את הסיפור הזה, ולנסות להבין איפה נמצא הפוטנציאל, האם בכלל יש פוטנציאל. שאלה שעולה לעיתים היא האם בכלל אפשר לשלב חרדים בהיי-טק? האם אפשר לקחת גבר חרדי בגיל 22-23 שלא למד לימודי ליבה ולהפוך אותו לאיש היי-טק. אז הנתונים מראים שזה אפשרי. אנחנו רואים סיפורי הצלחה של תוכניות מסוימות, אמנם בהיקפים מאוד קטנים, אבל אנחנו רואים שהדבר אפשרי".
נווה מוסיף כי "צריך להבדיל בין לימודי ליבה לבין צבא לדעתי. בלי לימודי ליבה זה לא יצליח, לא בהיקפים שהיינו רוצים לראות ולא מספיק כדי שנצליח למצות את הפוטנציאל, וזה פוטנציאל כלכלי עצום. לטעמי צריך לוותר לחרדים על הגיוס בכלל, ולשלב אותם בשוק העבודה מגיל 18".
"בנוגע לאוכלוסייה הערבית", אומר עו"ד אלקלעי, "בשנים האחרונות אנחנו סבורים שהיא משתלבת בצורה יותר טובה, יש פתיחות יותר גבוהה במקומות העבודה ואנחנו רואים את זה. האוכלוסייה הערבית בכלל משתלבת במדינה, גם בתרבות, בפוליטיקה. יחד עם זאת, אנחנו רואים עדיין מקומות עבודה חסומים. אנחנו צריכים לפתוח אותם ולתת הזדמנות אמיתית לאוכלוסייה הערבית, כמו לחרדים, כמו לנשים, להשתלב ולהיכנס לשוק העבודה הישראלי.
"אני חושב שהבעיה המרכזית היא דווקא במגזר היהודי, פחות במגזר הערבי. המגזר היהודי פחות נותן צ'אנס. סתם לדוגמה, אם יבוא עכשיו עורך דין ערבי למשרד עורכי דין יהודי ויבקש להיקלט נראה לי שהוא יקבל פחות צ'אנס. אני חושב שהם עשו דרך מאוד גדולה בנושא החינוך, השכלה, כישורים וכו'. הדרך הנוספת שאנחנו צריכים לעשות, זה לתת באמת את הצ'אנס האמיתי במקומות העבודה שלנו, הפרטיים והציבוריים".
מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה, אומר כי "אני מאוד חושש, כי יש כמה מגמות בעייתיות. קודם כל אנחנו אכן היינו בתנופה של שילוב נשים ערביות בתעסוקה, אבל היום אחוז הנשים הערביות שבשוק העבודה ירד מאוד בגלל שרוב השילוב שלהן היה בעסקים קטנים שנפגעו קשה מהקורונה. קבוצה אחרת שגם נפגעה קשות זה קבוצת הגיל 18-24, בקבוצה הזאת כמעט 40% לפני הקורונה לא עבדו ולא למדו, והיום האחוז מתקרב ל-50%. הקבוצה השלישית שמדאיגה אותי נוגעת ליציאה המוקדמת של גברים ערבים משוק התעסוקה, במיוחד אלה שעובדים בעבודות פיזיות ועבודות שמרוחקות מהבתים שלהם.
"אז מבחינתי יש שני דברים מרכזיים: הכשרה, ולא סתם הכשרה אלא כזאת מקצועית בנושאים ומקצועות נחוצים למשק הישראלי, ולא לייצר סוג של כלכלה מוחלשת. הדבר השני שצריך לעשות זה להנגיש את התעסוקה. אני מתחבר למה שנאמר שצריך שהעסקים היהודיים יפתחו את הדלתות שלהם, אבל החברה הערבית היא גם חברה פריפריאלית גאוגרפית. צריך להביא עסקים גם לתוך הישובים הערביים, בעיקר לאזור הצפון והדרום".
