איך הקורונה תשפיע על הנדל"ן שלכם? צפו בריאיון עם אוהד דנוס באולפן ynet
(שמוליק דודפור)

ענפי הבנייה והתשתיות אמנם הוחרגו מהתקנות לשעת חירום, וניתן לעבוד בהם במתכונת כמעט רגילה, אך התמעטות הידיים העובדות מאיימת לעכב פרויקטים רבים. מאז הוטל סגר על השטחים בעקבות משבר הקורונה פחת מספר הפועלים הפלסטינים ב-30% לכ-47 אלף, ומלבד זאת הרשות הפלסטינית קוראת כעת למי שעדיין נמצאים בישראל לשוב לביתם מחשש שיידבקו בנגיף הקורונה.
ענף הבנייה נשען במידה רבה על פועלים פלסטינים, 67 אלף במספר, וכדי להימנע מהשבתתו החליטה הממשלה שהפועלים יוכלו להישאר לעבוד בישראל, ובתנאי שלא יחזרו לשטחי הרשות לתקופה של חודשיים, כלומר יהיה עליהם ללון בארץ. אך כעת נשמעות דרישות מכמה כיוונים שעשויות לצמצם מאוד את כמות עובדי הבניין ולהאט את הפעילות בענף. מלבד הרשות הפלסטינית, הקואליציה למאבק בתאונות הבנייה דורשת לצמצם את מספר הפועלים באתרי הבנייה, ודרישה דומה נשמעת גם מצד תושבים וראשי ערים באזורים הצפופים של התחדשות עירונית.
פועלי בנייןפועלי בניין
פועלי בניין
(צילום: AFP)

ביום שני השבוע עו”ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, שלחה לראש הממשלה, שר האוצר ושרת הבינוי והשיכון מכתב בדרישה לבטל או לצמצם את ההסדר שמאפשר פעילות מלאה בענף הבנייה. אם בקשתה תיענה, ולו באופן חלקי, הנזק הכלכלי לענף יתעצם.
עו”ד תגרי ציינה שורה של בעיות שמתעוררות על רקע משבר הקורונה אשר מסכנות את בריאותם ואת ביטחונם של העובדים. בין היתר היא ציינה כי לעתים נדרשות הסעות צפופות ומרובות עובדים ומקומות הלינה צפופים: “מכלול זה מעלה אפשרות ממשית להפצה נרחבת של הידבקות בנגיף באתרי הבנייה, ומהם למעגלי המשפחה והקרבה של העובדים ולציבור הרחב. קשה לראות כיצד ניתן להצדיק את המשך עבודתו המלאה על ענף הבנייה, בו אין צורך חיוני דוחק, תוך כדי סיכון רב של העובדים בו והגברת הסכנה לכלל הציבור”.
איום נוסף על המשך פעילות סדירה בענף הבנייה עלול להגיע מהכיוון של מיזמי ההתחדשות העירונית. על פי הערכות של משרד הבינוי, יש כיום כ-1,000 אתרים פעילים של פרויקטים כאלה במרכזי ערים, ובימים אלה של כמעט סגר, שבהם תושבים שוהים בביתם לאורך כל שעות היום, אתרי הבנייה הללו עלולים לפגום במידה רבה באיכות חייהם ולעורר את התנגדות השכנים.
ואכן בשבוע שעבר פנה ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו, לראש הממשלה, ובמכתב שנחשף ב”כלכליסט” ביקש כי לא יכלול פרויקטים של התחדשות עירונית בתקנות שמאפשרות לענף הבנייה להמשיך במתכונתו הרגילה. "בגלל הסגר בפרויקטים מסוג זה אנשים נשארים כלואים בתוך אתר הבנייה. השוהים בבית סובלים מבעיות של זיהום אוויר ורעש בלתי פוסק", כתב גל. הוא הוא הוסיף כי עבודות הבנייה חושפות את יושבי הבית לעובדים רבים ולכן הם נתונים לסכנה של היחשפות לנגיף הקורונה".

מחיר העיכובים

עצירה או האטה בקצב הבנייה עלולות להסב נזק כבד לא רק לחברות הבנייה, אלא לבנקים שמממנים את הפרויקטים ולמשק בכלל. ענף הבנייה הוא צרכן האשראי המסחרי הגדול במשק: האשראי שקיבלו חברות הבנייה מהבנקים הוא 88 מיליארד שקל, שהם 11% מתיק האשראי המסחרי של הבנקים. עיכוב בהשלמת הפרויקטים ייאלץ את החברות להגדיל את ההלוואה שלקחו מהבנק, ומכאן להגדיל את עלויות המימון.
כמו כן, על פי חוק, כמו כל מעסיק, חברות הבנייה מחויבות לשלם לעובדיהן ימי מחלה, וכן יש להן עלויות קבועות של החזקת אתרי בנייה, גם כשאלה אינם פעילים. ההערכות הן כי כל יום של השבתה יעלה לענף 130-100 מיליון שקל.
מלבד זאת, על פי חוק, חברת בנייה חייבת לשלם פיצויים ללקוחותיה על עיכוב של יותר מ-60 יום במסירת דירה. גובה הפיצוי הוא 150% משכר הדירה באזור, ואם הן מתעכבות ביותר מ-60 יום הן נדרשות לשלם אותו רטרואקטיבית עבור כל תקופת העיכוב מהיום הראשון.

הרוב נשארים בארץ

בסוף השבוע שעבר, במסגרת צעדי החירום למניעת התפשטות הקורונה, הוטל סגר על השטחים, וחברות הבנייה קיבלו היתר להכניס את עובדיהן תושבי הרשות, אך רק בתנאי שהעובדים ישהו בארץ למשך 60 יום רצופים. עובד שיבחר לחזור לביתו לרשות לא יורשה לשוב לישראל. חברות הבנייה מצאו לפועלים פתרונות לינה בדמות חדרים בבית מלון, שבהם ישוכנו ארבעה פועלים בחדר; מבנים יבילים באתרי הבנייה; וסגירת חדרים בבניינים בשלבי הקמה שונים.
מבדיקת “כלכליסט” עולה כי רק 47 אלף עובדים פלסטינים, כלומר כ-70% ממספרם בשגרה, בחרו לנצל את היתר הלינה ולעבוד כעת בישראל. מנהל באחת מחברות הבנייה מספר כי מתוך 120 פועלים פלסטינים שהוא מעסיק, 40 החליטו להישאר בשטחי הרשות: “המשפחות שלהם ביקשו שיחזרו הביתה גם מחשש בריאותי וגם בגלל געגוע לאבא ובעל שחסר”. להערכתו, מספר הפועלים ילך ויצטמק עד פסח, מועד שבו צפוי סגר נוסף. כשבוע לאחר פסח יתחיל הרמאדאן, חודש שבו בדרך כלל רבים מהעובדים המוסלמים נעדרים מהעבודה.
ניר נווה, מנכ”ל חברת הבנייה נווה-בגדדי, מספר כי המחסור בכוח אדם מדאיג אותו: “זה עלול להביא לעצירה מוחלטת כמעט של הבנייה. אין סיבה עניינית להפסיק את הבנייה כאשר הצוותים ממילא מרוכזים וישנים באתרי הבנייה. חלק מהעובדים מפחדים ורוצים לחזור לרשות, אפילו שהסיכויים שלהם לחלות שם ופה לא שונים, ופה הם לפחות מתפרנסים. זה יהיה אבסורד אם בתקופה כזו של אבטלה גואה נצטרך לעצור פעילות חיונית למשק בגלל מחסור בכוח אדם”.