מוזר אולי שישראל הולכת היום (ב') לבחירות - וכבר אנחנו חושבים על מערכת הבחירות הבאה. אבל המציאות הפוליטית מצביעה על תרחיש סביר, לפיו ניגרר למערכת נוספת, רביעית, תוך שנה וחצי. למצב הנוכחי - שבו יש ממשלה זמנית יותר משנה והכנסת לא מתפקדת - יש השלכות רבות, הן בחוסר היכולת לקדם תוכניות ורפורמות, והן בהכבדה על פעילות שוטפת והגברת הביורוקרטיה.
נכון שביומיום המדינה מתפקדת, אבל מתחת לפני השטח יש לסיטואציה הבעייתית הזאת לא מעט השלכות. 2019 כבר הוגדרה כשנה אבודה, והחשש הוא שגם 2020 תהפוך לכזו. בדיקת "ממון" ו-ynet בחנה מה המשמעות בהיגררות לבחירות נוספות, איך זה יפגע באזרחיות ובאזרחים ואיפה זה דווקא יכול להועיל.
בני גנץ בנימין נתניהובני גנץ בנימין נתניהו
בני גנץ ובנימין נתניהו
(צילום: AFP)

1. חוקים שנחקקו אינם מיושמים

רבות דובר על כך שהיעדר ממשלה קבועה גורם לשיתוק. אך מהו בעצם השיתוק הזה? הרי לכאורה המדינה מתפקדת, ובתי הספר ובתי החולים עובדים כרגיל. לדברי עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, "המחיר הכי כבד ונסתר של היעדר ממשלה קבועה הוא השבתת פעילותן של הוועדות בכנסת. הוועדה לקידום מעמד האישה, למשל, לא התכנסה מאז ינואר 2019. ועדת החינוך, התכנסה 264 פעמים ב-2018. ב-2019 נקבעו לה רק 15 ישיבות, וחלקן בוטלו".
מה כל כך בעייתי בכך שאין דיונים בוועדות?
"הישיבות האלו לא נועדו כדי לנהל סתם שיחות. דרכן מעבירים חקיקה. כל רפורמה משמעותית, תקנות ליישום של חוקים וכל רצון לתקן משהו - צריכים לעבור בחקיקה ודרך ועדות הכנסת. נושא התקנות הוא כואב במיוחד. ניקח, למשל, את החוק לפיקוח על מעונות יום. החוק עבר ברעש גדול והיה אמור לחולל מהפכה בתחום. אבל לב החוק הוא התקנות - אילו תנאים פיזיים, בטיחותיים ובריאותיים אמורים להיות במעונות. זה אמור היה להיקבע כבר בשנה שעברה, אבל זה לא יכול לעבור אישור כי ועדות לא מתכנסות. עד שלא יהיו תקנות כאלו, הרפורמה לא מתבצעת בפועל".
עוד דוגמה היא המלחמה בתאונות עבודה. "נקבעה רפורמה שתיתן תמריץ כלכלי למעסיקים לפעול להפחתת תאונות אצלם. מעסיקים ישלמו תשלום דיפרנציאלי לביטוח לאומי - ככל שיש אצל מעסיק פחות תאונות עבודה, הוא ישלם פחות. החוק נכנס לתוקף בינואר 2019, ומעסיקים משלמים כבר את התשלום הקבוע. המנגנון הדיפרנציאלי היה אמור להיקבע בתקנות בתוך חצי שנה, אבל אין אפילו כיוון לתקנות, כי ועדת העבודה והרווחה לא מתכנסת", היא אומרת.
מה יקרה אם ניגרר למערכת בחירות רביעית?
"העובדה שהוועדות בכנסת לא עובדות כבר יותר משנה, היא קטסטרופה ליכולת של המדינה להתנהל. ואני מזועזעת לחשוב על האפשרות שניכנס לעוד חצי שנה כזו אם יהיו עוד בחירות".
אבל סך הכל החיים כאן מתנהלים כרגיל.
"נכון שפקידי הממשלה באים כרגיל לעבודה, והעיריות ובתי הספר מתפקדים. אבל בפועל אי אפשר להמשיך ככה. בתקציב הנוכחי של ממשלת מעבר, כל התקשרות חדשה עם ספק צריך לאשר באופן חריג. כל רפורמה מקפיאים, כי זה ממשלת מעבר. אנחנו עובדים הרבה עם משרדי ממשלה, מנסים לקדם איתם החלטות שהתקבלו ומקבלים כל הזמן את התשובה, 'יש בחירות'. יש נושאים בוערים, כמו התוכנית לביטחון תזונתי, שעוזרת למשפחות שאין להן אוכל. הפרויקט הזה עלה לכותרות ובצדק על כך שאינו מתוקצב, ואז באמת מוצאים מקור לתקצב אותו ופותרים את העניין. אבל מה עם כל הנושאים הפחות ממוקדים ורגישים?".

2. הגירעון דווקא עשוי להיבלם

הסוגיה הכלכלית הכי מדוברת בשנה האחרונה היא העלייה בגירעון, ואיתה הצורך לטפל בו על ידי קיצוץ הוצאות והעלאת מיסים, בהיקף מוערך של 20 מיליארד שקל. ממשלת מעבר לא יכולה להוביל צעדים כאלה, אך מתברר שיש לסיטואציה הזאת גם יתרונות.
המדינה עברה בשנת 2020 לתקציב של 1/12 - תקציב חודשי המבוסס על התקציב הקודם - מה שאומר שאין תוספת בהוצאות, למעט מקרים חריגים. התוצאה: ינואר הסתיים בעודף תקציבי של 5.9 מיליארד שקל, שמשמעותו ירידה בגירעון השוטף.
פרופ' עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת וורוויק הבריטית, מסכים. "נכון שיש מחיר לכך שאנחנו כבר שנה תחת ממשלה זמנית, אבל יש גם יתרונות, בעיקר כשמסתכלים על האלטרנטיבות", הוא אומר.
למה הכוונה?
"בשנים האחרונות חגג פה פופוליזם כלכלי, וזה יצר גירעון מבני. גם עכשיו המפלגות ממשיכות לפזר הבטחות נדיבות, הן כחול לבן ומפלגות השמאל, אבל גם הליכוד וניר ברקת מפזרים הבטחות, שמימושן, פירושו גידול בהוצאות. כל עוד הממשלה תמשיך להיות ממשלה זמנית, אי־אפשר לממש את ההבטחות האלו. לכן מי שבגישה שמרנית ואחראית, ונרתע מהגדלת הגירעון, דווקא רואה בממשלה הזמנית דבר מצוין".
לא עדיף לטפל בגירעון על ידי ממשלה מתפקדת? שתוביל רפורמות ותקדם נושאים נוספים שיתרמו לשיפור הפריון והקטנת הגירעון?
"ברור שעדיף, אבל בואי נביט 10 שנים אחורה. בישראל כמעט ולא היו רפורמות מהותיות, בטח בחמש השנים האחרונות, שלא התאפיינו בפופוליזם של 'חלוקת מתנות לציבור'. אילו הייתה פה ממשלה חרוצה - שבאמת עושה צעדים נכונים למען הציבור, שנלחמת בקבוצות ריכוז, שפותחת שווקים ליבוא - באמת הייתי אומר שחבל שהם לא יכולים לעבוד יותר, אבל זה לא המצב".
תזכורת: ראיון עם יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, על הגירעון

מואב מסביר למה באלטרנטיבות הקיימות לממשלה אפשרית, עדיף להישאר עם ממשלה זמנית. "יש כמה אלטרנטיבות לממשלות: האחת היא מרכז-שמאל, שברור שתגדיל הוצאות. עוד חלופה היא ממשלת ימין צרה, אבל גם אז ההוצאות יגדלו, כי נתניהו יהיה סחיט יותר. עד היום הוא גילה אחריות כלכלית מסוימת, אבל עכשיו הוא עומד למשפט ורק רוצה לשרוד, וממשלה שיקים רק עם גוש הימין תהיה צרה, אז יש חשש גדול מהתפרעות בהוצאות.
"האפשרות השלישית, והכי סבירה מבחינה כלכלית, היא ממשלת אחדות ליכוד-כחול לבן. ממשלה כזו תגלה יותר אחריות ותהיה פחות תלויה בקבוצות לחץ, אבל אני לא רואה כרגע אפשרות שהיא תקום. על כן, באלטרנטיבות הקיימות, המצב הנוכחי של ממשלה זמנית הוא הסביר ביותר".

3. חברות הדירוג עלולות לאבד את הסבלנות

הכלכלה הישראלית, סך הכל, יציבה וחזקה, בכפוף להתפתחות משבר הקורונה. אבל אי יציבות פוליטית יכולה להיות טריגר להפחתת דירוג - מה שעלול לייקר את גיוס החוב של מדינת ישראל. אף שאנחנו כבר אחרי שלוש מערכות בחירות, נראה שבינתיים סוכנויות הדירוג סבלניות כלפי ישראל - ונותנות לנתוני המאקרו החיוביים יותר משקל מלחוסר היציבות הפוליטית. לא בטוח שבמערכת בחירות רביעית זה יימשך.
בספטמבר, מעט אחרי תוצאות מערכת הבחירות השנייה, פרסמה מודי'ס הודעה לגבי ישראל. בסוכנות הדירוג אמנם היו חיוביים עדיין כלפי המשק הישראלי, אך בצורה מנומסת כתבו כבר אז כי "כישלון בהרכבת הממשלה יסכן את פרופיל האשראי של ישראל". הניסיון להקים ממשלה אכן כשל, ובכל זאת הדירוג של ישראל לא נפגע, אך האם הסוכנויות ימשיכו להבליג גם נוכח בחירות רביעיות?
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לנושא הזה בראיון שנתן באחרונה ל-ynet, ואמר: "חברות הדירוג לא ימהרו להוריד את דירוג האשראי של ישראל. הן מאמינות כי מדיניות האחריות הפיסקלית תימשך, וכי כשתקום ממשלה, היא תטפל בנושאים שצריך. עם זאת, ככל שאי הוודאות הפוליטית נמשכת, באופן טבעי עלולים לעלות ספקות".
פרופסור אמיר ירון פרופסור אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: עמית שעל)

4. תקציב הביטחון שוב ינגוס בשירותים החברתיים

בצה"ל לא מחכים שאי הוודאות הפוליטית תתפזר ותקום ממשלה. כבר בחודש שעבר השיק הרמטכ"ל, אביב כוכבי, את התוכנית הרב שנתית החדשה "תנופה" לחמש השנים הקרובות. התוכנית, שאמורה לשפר את היכולות של צה"ל ולהתאימן למציאות הנוכחית של טילים הולכים ומשתכללים, איומי סייבר ועוד, עולה כסף - והרבה. ההערכה מדברת על עוד ארבעה מיליארד שקל בשנה לתקציב הביטחון.
לגבי שנת 2020, אומרים בצה"ל שהם די מסודרים - בזכות התקציב הקיים, הסיוע האמריקני ו-900 מיליון שקל שהובטחו להם מקיצוץ במשרדים אחרים. אך מה יקרה קדימה, אם שוב לא תקום ממשלה? אז צה"ל עלול למצוא עצמו בבעיה במימוש התוכניות היקרות שלו. עם זאת, מקרי העבר מראים כי הדרישות הביטחוניות עומדות בראש סדר העדיפויות, ולכן סביר שצה"ל יקבל את מה שצריך. מי שישלם את המחיר יהיו שאר משרדי הממשלה, שייאלצו לספוג עוד קיצוץ רוחבי.
אביב כוכביאביב כוכבי
הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי
(צילום: שאול גולן)

5. מחירי הנדל"ן יעלו

להיעדר ממשלה יש גם אפקט פסיכולוגי בנושאים שונים, ושוק הנדל"ן הוא אחד מהם. הממשלה הנוכחית שמה על סדר יומה את הטיפול בשוק הנדל"ן. עצם הידיעה שהממשלה מטפלת בנושא גרמה לרוכשי דירות פוטנציאליים רבים לשבת על הגדר ולהמתין, מה שגרם לקיפאון ואף לירידה קלה במחירי הדיור.
ככל שהזמן עבר, ונראה היה שהתוכניות השונות לא מביאות לירידת מחירים משמעותית, חזרו הרוכשים לשוק, וביתר שאת בשנה האחרונה - כשאין ממשלה ואפשרות לקדם תוכניות חדשות בתחום. תוכנית מחיר למשתכן אמנם עוד חיה ונושמת, אבל רוכשי הדירות כבר איבדו תקווה כי היא תביא לשינוי דרמטי במחירים.
2019 הייתה שנת שיא בשוק המשכנתאות, וגם 2020 נפתחה במלוא העוצמה, עם משכנתאות בהיקף גבוה ב-15% לעומת התקופה המקבילה. ככל שתימשך אי הוודאות הפוליטית, יבינו עוד קונים פוטנציאליים כי לא צפוי שינוי בענף בתקופה הקרובה, יחזרו לשוק, והמחירים, שכבר שבו לעלות בחודשים האחרונים, יקבלו דחיפה נוספת.