הקרב על ההיטל על המלט נמשך: הנהלת מפעל נשר שלחה נשר מכתב דחוף ליו"ר הוועדה המייעצת בנושאי היטלי היצף, עו"ד דוד ויניצקי, ובו ביקשה לקבל מיידית את ההחלטה הרשמית של הוועדה והלינה על כך שלא זכתה לקבלה עד כה חרף פנייתה. נשר דורשת גם לחשוף את פרוטוקולי דיוני הוועדה וכן לקבל מסמכים עליהם נשענה הוועדה בהחלטה לפיה אין לכאורה קשר סיבתי בין היבוא בהיצף לנזקים שנגרמים לנשר.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המכתב נשלח לאחר שהוועדה המליצה להשאיר על כנו את ההיטל ברמה של 0.25% ולדחות את המלצת הממונה על ההיטלים דני טל להטיל היטל בגובה עד 30% על מלט שמיובא מיוון ומטורקיה. הוועדה טענה כי לא נמצא קשר סיבתי בין היבוא בהיצף לבין הנזק שנגרם לנשר.
כבישים ריקים בארץכבישים ריקים בארץ
מפעל המלט נשר. פסילת הגדלת ההיטל הוסברה בנסיבות שהשתנו
(צילום: איתן אסרף)
נשר כותבת במכתבה: "למרות בקשתנו, עד רגע זה הוועדה לא מסרה לנשר העתק של ההחלטה. דווקא נשר - הנפגעת העיקרית מההחלטה - אינה יודעת את פרטיה. זוהי התנהלות בלתי מקובלת: יש לראות בחומרה את העובדה שהחלטת הוועדה מגיעה לתקשורת, כאשר הוועדה עצמה אינה מוכנה למסור לנשר העתק ממנה".
נשר מציינת שמהפרסומים עולה כי "הוועדה מצאה החמרה בנזק שנגרם לתעשיית המלט המקומית, אולם, באופן מוזר, היא התקשתה לקבוע שהפגיעה הקשה בתעשייה המקומית נובעת מהיבוא בהיצף, למרות שכך קבעה אך בשנת 2018".
לדברי נשר, "קביעת הוועדה תמוהה ועומדת בסתירה ברורה לנתונים שהציג הממונה על היטלי סחר ולעמדה שקבעה הוועדה רק בשנת 2018. אין כל הסבר הגיוני כיצד אותה ועדה מייעצת שקבעה ב-2018 כי קיים קשר סיבתי בין היבוא בהיצף לפגיעה הקשה בענף התעשייתי המקומי, מקבלת עתה החלטה הפוכה ב-180 מעלות, וזאת כאשר היבוא בהיצף עלה בהיקפו באופן דרמטי והנזק לענף היצרני המקומי עמוק יותר, עד כדי כך שהוא נאבק על חייו".
לנשר טענות קשות גם על התנהלות הוועדה: "כבר במהלך ישיבות השימוע בפני הוועדה, התקבל הרשום הברור כי חלק מחברי הוועדה גיבשו מראש עמדה המכוונת לשלילת ממצאיו של הממונה על היטלי סחר ולמניעת הגדלתו של ההיטל, מבלי שנעשה כל ניסיון ולו למראית עין מצד חלק מהחברים להיראות כמי שבוחנים את הסוגיה בלב פתוח ובאופן ענייני, כנדרש על פי דין".
בנשר כותבים עוד כי "הוועדה המייעצת היא גוף מעין שיפוטי. חבריה חייבים להיות נטולי פניות או דעות שגובשו מראש, ולייצג רק את האינטרס הציבורי. ככל שהייתה התנהלות בלתי תקינה בקרב חברי הוועדה, הרי שהיא פוגעת בטוהר ההליך ומטילה צל כבד על החלטת הוועדה המייעצת וראוי לחשוף אותה לעין כל".
לסיכום כותבת נשר: "נשוב ונזכיר כי הליך ההיצף הוא בעל משמעויות קריטיות למשק הישראלי. נשר נמצאת כיום בודדה במערכה מול גורמים אינטרסנטיים המבקשים לחסל את התעשייה המקומית - יבואנים המבקשים להגן על רווחי הענק שהם גורפים מהיבוא בהיצף ויצרנים זרים המתכננים לטווח ארוך וחותרים להשתלט על השוק המקומי לאחר חיסולה של נשר. התוצאות של פגיעה בלתי הפיכה בנשר יהיו הרות אסון לא רק לחברה ולעובדיה, אלא למדינת ישראל כולה".
היבואנית סימנט מסרה בתגובה כי "מאז נודע על החלטת הוועדה המקצועית לדחות (בפעם השנייה ברציפות) את בקשת נשר להטיל מס מונופולים של עשרות אחוזים על הציבור, מנסה נשר להלך אימים שוב, הפעם על חברי הוועדה שעשו את עבודתם המקצועית. זאת כאשר נשר היא הגורם היחיד שמסתיר את נתוניו האמיתיים וטוען להפסדי ענק בעוד היא מרוויחה וכל זה על מנת לגייס את המדינה להציל את המונופול שלה מתחרות ולכפות מחירים יקרים על הציבור. נשר ידעה כל הזמן שהיבוא מיוון וטורקיה לא גדל בכלל בשנה האחרונה ושאין כל קשר סיבתי בין שחיקת רווחיה ליבוא הזה. כולם, כולל הועדה ראו והבינו שאיש, לא טורקי ולא יווני אינו 'משתלט על השוק'. בעובדה - נשר היא היצרן הגדול ביותר בשוק בגודל של פי ארבע לפחות מאלה שבאים אחריה. בקיצור: במקום לייבב ולאיים - להתייעל ולהוזיל."

הוועדה לבחינת שוק המלט: 44% מיובא בהיצף, חלקה של נשר ירד מתחת ל-50%

את המניעה מלהעלות את ההיטל על המלט תלתה הוועדה המייעצת בהסבר שבליבו מחירי היבוא. כך עולה ממסקנות הוועדה שהגיעו לידי ynet.
"יבוא המלט בהיצף עדיין מהווה כ-65% מסך היבוא מטורקיה וכ-44% מסך היבוא הכולל", נכתב. "שיעור היבוא מטורקיה ויוון גם גדל ביחס ליצור המקומי. חלקה של חברת נשר ירד מתחת ל-50% מהשוק ומהנתונים הכספיים שלה עולה כי קיימת ירידה מתמדת ברווחי החברה לפני מס", מציינת הוועדה.
כנגד הטענות שנשר אינה חברה יעילה, קובעת הוועדה כי השיטה שבה היא משתמשת נחשבת למתקדמת (בניגוד לחברת הר-טוב שהשתמשה בטכנולוגיה מיושנת). בכך מאמצת הוועדה את מסקנותיו של הממונה על ההיצף דני טל, כי נגרם נזק לענף וכי מתקיים היצף מטעם יצרנים זרים.
הוועדה גם דוחה את הטענות על כך שהממונה הסתמך על נתונים שהיו נכונים בזמן בדיקתו הראשונה ב־2019 ולא על נתונים עדכניים, וקובעת שפעל לפי החוק ללא צורך בעדכון.
עמיר פרץעמיר פרץ
שר הכלכלה עמיר פרץ. נדרש לשיקולים משקיים
(צילום: דנה קופל)

"גורמים בעלי עניין"

במסמך יש גם רמז ללחצים שהופעלו עליה "הוועדה בחנה את כל טענות הצדדים וקיימה אף דיונים בנפרד לשמיעת נתונים חסויים", נכתב, "ואף קיבלה ובחנה פניות מגורמים ממשלתיים וציבוריים בעלי עניין מצד זה או אחר".
מדוע אם כן החליטה הוועדה שלא לאמץ את מסקנתו של טל, להגדיל את שיעור היטל ההיצף על המלט המיובא בעד 30%, אף שאימצה את קביעתו כי נגרם נזק לנשר? ההסבר הוא כמעט טכני: הוועדה המייעצת הוסמכה לדון רק ביבוא בהיצף שבגינו הוגשה תביעה של יצרניות מלט המקומיות על יבוא מיוון ומטורקיה אך מאז החל גם יבוא משמועתי מקפריסין ומירדן (בעיקר לרשות הפלסטינית), שנגדו לא הוגשה תביעת היצף.
בנוסף לכך סימנט - חברת יבוא המלט נשואת התלונה, הסיטה את היבוא ליצרן טורקי שלגביו לא מצא הממונה כי הוא מוכר מלט בהיצף, ועל כן קבעה הוועדה כי לא הוכח קשר סיבתי כי ההרעה בתוצאות נשר, נגרמה ישירות בגין אותם יצרנים מטורקיה ויוון שבגינם הוגשה התלונה.

"המקרה חריג"

עוד נכתב כי "הוועדה הפכה שוב ושוב כדי לבחון את הקשר הסיבתי בין היבוא בהיצף נשוא חקירה זו, לבין הנזק לתעשייה המקומית, שקיומו אינו מוטל בספק ואף אינו מוכחש על ידי הצדדים. מהנתונים שהציג הממונה ובבחינת הוועדה עולה כי בנוסף ליבוא מטורקיה ומיוון, קיים יבוא של מוצרי התלונה ממדינות נוספות", נכתב, "אך יש לציין כי בתקופת הבחינה מחדש, החל מ-2019 חלה ירידה חדה בהיקף היבוא של מוצרי החקירה מיוון וכן חלה עלייה ביבוא מוצרי החקירה מטורקיה... ולמעשה בהשוואה בין מחצית 2019 לעומת מחצית 2018, חלה ירידה של 60% בהיקף הייבוא מיוון וכן חלה ירידה של 14% בהיקף הייבוא מיצרנים טורקיים שעליהם חל היטל ההיצף. זאת לעומת גידול של 130% בהיקף הייבוא מיצרן טורקי שהוחרג מההיטל. על כן הוועדה התקשתה לייחס את הנזק וההחמרה של מצב התעשייה המקומית, ליבוא בהיצף".
עוד כותבת הוועדה כי "המקרה שלפנינו הינו חריג ומיוחד: פתיחת השוק לתחרות בהתאם להחלטת הממשלה; כניסת יבואנים רבים וכניסת חברות המייבאות קלינקר (החומר שממנו נוצר מלט - נ"ז): 'הר טוב' ו'שפיר', וכן העובדה שהיבוא מיוון פחת משמעותית והיבוא מטורקיה אכן גדל משמעותית אולם, 35% מיבוא זה מטורקיה, אינו בהיצף מחברת Mecdem global".
על כן הוועדה "בהחלטה פה אחד ממליצה לשר להותיר את ההחלטה המקורית בעניין". הוועדה מציינת כי "מסקנותיה מתבססות על מכלול הנתונים" - היא "מסכימה עם ממצאי הממונה שקיימת החמרה של הנזק לתעשייה המקומית, אולם לאור גידול בחלקו של היבוא שאינו בהיצף, מצאה הוועדה כי קיים קושי לבסס קשר בין הנזק ליבוא שבהיצף. הוועדה ממליצה לשר לשקול גם שיקולים משקיים, ושיקולי יחסי חוץ".
פרסום ראשוני: 07:29 , 07.06.20