חממות הקנאביס החדשות של קנדוק בעוטף עזה
אהוד ברק מתחבר לירוק: "בכל פעם שאני מגיע למתקן הקנאביס ורואה את הצמחים, אני חוזר לילדותי בקיבוץ משמר השרון", אומר ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, בפרץ רגשי ולא אופייני. "זה מחבר אותי לערוגות ששתלתי כילד בכיתה א' ולפינת הטבע שבה עבדתי מכיתה ה'. גדלתי בתוך חקלאות, ועדיין מרגש אותי לראות איך צמח פורח. זה מרגש עוד יותר כשמדובר בחקלאות מתקדמת ובטכנולוגיה".
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בספטמבר 2018 פתח ברק עוד פרק ברזומה שלו כשנכנס לעסקי הקנאביס הרפואי ומונה ליו"ר פעיל של דירקטוריון אינטרקיור ושל החברה הבת קנדוק, העוסקת בגידול ובאספקת קנאביס למטרות רפואיות. ברק אמור להוביל את אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית ופיתוח העסקים הבינלאומיים של החברה. בתמורה ל-40 שעות שבועיות הוא מקבל כ-10,000 דולר בחודש, מלבד זכאות לאופציות של כ-5% מהחברה.
8 צפייה בגלריה
"גדלתי בתוך חקלאות, ועדיין מרגש אותי לראות איך צמח פורח". אהוד ברק
(צילום: ירון ברנר)
כשהרגש מפנה את מקומו חוזר ברק להיות איש העסקים הקר והמחושב, שזיהה בתחום עוד הזדמנות עסקית. "אהוד היה איש הצבא והפוליטיקאי הראשון שקפץ למימי הקנאביס", אומר מנכ"ל אינטרקיור, אלכס רבינוביץ. "אחריו נכנסו לתחום אנשי צבא ופוליטיקאים נוספים".
לפניו או אחריו, תחום הקנאביס היה בשנתיים האחרונות ליעד חם למשקיעים. כמו פטריות אחרי הגשם החלו להיכנס אליו יותר ויותר אנשי עסקים, צבא, ביטחון ופוליטיקה, שהריחו את הירוק גם כצמח וגם בכסף. כיום יש בישראל כחצי מיליון מטופלים בקנאביס, בהם כ-70 אלף מטופלים במשרד הבריאות, ובבורסה רשומות 14 חברות ישראליות בתחום שבהן משמשים במגוון תפקידים בכירים לשעבר בצבא ואנשי עסקים. כך, למשל, אלוף (מיל') איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, מכהן כיו"ר חברת קנביט ואף השקיע בה 1.5 מיליון שקל. בכך הצטרף לקבוצת המשקיעים בחברה בראשות ברק רוזן, מבעלי חברת הנדל"ן קנדה ישראל.
בקנביט מושקע גם מנכ"ל סודה סטרים לשעבר דניאל בירנבאום. בחברת הקנאביס קנאשור מכהן כיו"ר אלוף (מיל') עידו נחושתן, מפקד חיל האויר לשעבר. איש העסקים חיים הורביץ, בנו של מייסד טבע אלי הורביץ, הוא יו"ר חברת יוניבו שהשקיע בה שני מיליון שקל. ביוניבו השקיע וגם מכהן כיועץ חיצוני אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר.
שוק הקנאביס הישראלי נאמד כיום, במונחי צריכה בהיקף שנתי, ביותר מ-25 טון בשנה. מחיר ממוצע של גרם קנאביס נע סביב 57 שקל, וזה אומר שהתעשייה מגלגלת כמיליארד וחצי שקל בשנה. במחצית השנייה של 2019 סבל השוק מירידות חדות, אבל היזמים והמשקיעים בונים על 2020 כשנת מפנה ורווח בענף.
"אני אדם סקרן, אבל לא מתקרב לקנאביס"
"זה תחום מרתק", מפענח ברק את הנהירה. "לא הכרתי את התחום לפני שהחלטתי להיכנס אליו, גם לא התנסיתי בו מעולם. בוודאי לא כשהייתי איש צבא ופוליטיקאי, וגם לא כיום, כשמותר לי, כאדם פרטי. מטבעי אני אדם סקרן, אבל מבחירה אישית אני לא מתקרב לזה, אין לי משיכה לזה. מדובר בתעשייה שמשלבת חקלאות והייטק, שנמצאת בראשית דרכה ומתעצבת מדי יום בישראל, כמו בעולם.
"אנשי ניהול בכירים מרגישים שבתעשייה הזאת אפשר להביא לידי ביטוי ניהול של חזון ומעוף, הרבה מעבר למקובל במרבית התעשיות כיום. אני גם מוצא בתעשייה הזאת בכלל ובעשייה שלי בתחום ציונות לשמה. יש פה פיתוח וקידום תעשייה ישראלית חדשה, שמכוונת להפוך לתעשייה רפואית לכל דבר ותבנה את מעמדה בשוק העולמי".
8 צפייה בגלריה
"מדובר בתעשייה שמשלבת חקלאות והייטק, שנמצאת בראשית דרכה ומתעצבת מדי יום בישראל, כמו בעולם". החממות של קנדוק
(צילום: דרופ פרודקשן)
אינך חושש להיות מזוהה עם חומר שחלק מגדירים אותו כמסוכן וממכר?
"יש מספיק הוכחות ליעילות שבחומר, לכן הוא ניתן באישור רפואי לחולים. הוא הוכח בין היתר כיעיל במטופלים של הגיל השלישי, כמשכך כאבים וכמשפר את איכות השינה. ידוע שיש אובדן חיים מהתמכרות לכדורים ממכרים, ודווקא הקנאביס לא ממכר. אסייג את דבריי, וברור שעוד צריך לבדוק את התחום, אבל ככל הנראה עישון גראס לא מזיק יותר מעישון. בוודאי צריך לבדוק את ההשפעה שלו על ילדים וצעירים, ולכן, בין היתר, התחלנו בנובמבר 2019 בניסוי קליני לטיפול בקנאביס בילדים על הספקטרום האוטיסטי. המחקר נמצא בשלב השלישי ומשתתפים בו 100 מטופלים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). לתוצאותיו יהיו השפעות על הסוגיה הזאת".
קנדוק הוקמה ב-2008, והיא מוחזקת בבעלות מלאה על ידי אינטרקיור שנסחרת בבורסה בתל אביב. במשך כשנתיים גידלה החברה קנאביס למטרות רפואיות וסיפקה אותו למטופלים בלא עלות. שנתיים לאחר מכן החיל משרד הבריאות אסדרה בנושא הקנאביס הרפואי ואיפשר לחברה לספק מוצרי קנאביס רפואי למטופלים בתשלום חודשי קבוע.
ביוני 2018 הפכה קנדוק, שבה מועסקים מאות עובדים, לחברת הקנאביס הציבורית הראשונה בישראל, ואז מינתה את ברק ליו"ר שלה. במונחי שווי שוק מוערכת קנדוק בקרוב ל-380 מיליון שקל. הכנסותיה ב-2019 הסתכמו ב-6.9 מיליון שקל, וברבעון הראשון של 2020 היא צמחה ב-77%, לאחר השלמת גיוס פרטי של 38 מיליון שקל מבעלי השליטה ומבתי השקעות מובילים. ברבעון השני של 2020 רשמה החברה הכנסות של כ-11 מיליון שקל, גבוהות מסך הכנסות החברה ב-2019 כולה.
8 צפייה בגלריה
"כל השוק מתעורר בשנתיים האחרונות, ואנחנו צופים צמיחה משמעותית במכירות מוצרי קונדוק בארץ ובחו"ל עוד השנה"
(צילום: סשה פליט)
השנה היא גם חתמה על כמה הסכמים אסטרטגיים, בכלל זה התקשרות עם Organigram Holdings Inc בקנדה, שנחשב למתקן הגדול בעולם ואמור לספק לה קנאביס רפואי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, לשיווק בישראל ובאירופה, בבלעדיות ל-7.5 שנים. בנוסף, התקשרה החברה בהסכמי מסגרת עם בתי מרקחת פרטיים שמספקים קנאביס רפואי, והיא תספק להם כ-12 טון מוצרי קנאביס רפואי ב 2020 וב-2021.
לחברה גם הסכם עם רשת סופר-פארם לאספקת 10 טון קנאביס בשלוש השנים הקרובות. "קנדוק זה מסע שהחל לפני 12 שנה. כל השוק מתעורר בשנתיים האחרונות, ואנחנו צופים צמיחה משמעותית במכירות מוצרי קונדוק בארץ ובחו"ל עוד השנה. אנחנו נחושים להיות מודל להצלחה גם בארץ וגם בעולם", כתב ברק באיגרת ששלח למשקיעים באפריל.
השקעות לצד רקטות: "העוטף מתמודד עם כל מציאות"
באפריל השנה החלה קנדוק להפעיל את החממות החדשות בקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, שבהם השקיעה יותר מ-20 מיליון שקל. "מצאנו שם תשתית טובה של אנשים ואזור אקלימי שמתאים לצמח", מסביר ברק. "הצפי לייצור הוא של עד 100 טון קנאביס רפואי בשנה, בעיקר ליצוא. המתקן בדרום מצטרף לחממות החברה בגליל המערבי, ובשני המתקנים יש כוונה להתרחב.
"בהחלטה על ניר עוז יש גם ציונות, שהרי זה אזור עדיפות לאומית. אנחנו משקיעים משאבים רבים במקומות שמייצרים ביקושי תעסוקה ישירים ועקיפים. בכלל, זה המקום להגיד שבימים אלה אנחנו מחפשים ידיים עובדות, ותחום הקנאביס ינסוק. בהקמת המתקן עסקו מאות עובדים וקבלני משנה מאזור הנגב המערבי. אנחנו נמצאים כיום בהליכי גיוס של תפקידים רבים נוספים".
8 צפייה בגלריה
"בהחלטה על ניר עוז יש גם ציונות. אנחנו משקיעים משאבים רבים במקומות שמייצרים ביקושי תעסוקה ישירים ועקיפים". עובדים בחממות בנגב
(צילום: דרופ פרודקשן)
עכשיו שקט בגזרה הדרומית. מה יקרה אם המתיחות בעוטף עזה תתחדש? המתקן נמצא בקו האש.
"ראשית, בימים אלה הצפון חשוף יותר מהדרום לאיום ביטחוני. אבל לפני שקיבלנו החלטה סופית להקים את המתקן בניר עוז, בדקנו. העבר הוכיח את יכולת העמידות של ישראל בדרום. בתקופות הקשות ביותר המפעלים שם עבדו ולא נסגרו. זה עשור שיש בעוטף עזה השקעות בצד המצב הביטחוני, כי העוטף מתמודד מדהים עם כל מציאות".
מה עשתה הקורונה לקנאביס?
"בעיקר טוב. מצד אחד דברים נעצרו, והתחום מתממש לאט יותר משחשבנו והערכנו לפני שנתיים. מצד שני, אף שאנחנו עדיין יודעים מעט מאוד על הקורונה, כן יודעים שמחלימים ממשיכים לסבול מתופעות לוואי זמן ממושך, ולכאן נכנס הקנאביס, שיכול לסייע בפוסט קורונה. פעילות הקנאביס הרפואי הוגדרה בישראל כמפעל חיוני. שוק הקנאביס הרפואי מתנהג כמו שוק התרופות, ואנו עדים לביקושים גוברים בתקופת הקורונה ולעלייה במספר המטופלים החדשים ובמספר הרופאים המאמצים את הקנאביס הרפואי כתרופת מרשם. בשל הגדלת הביקוש לקנאביס בתקופה זו מואצים תהליכי הלגליזציה במדינות רבות, שפותחים לפנינו הזדמנויות צמיחה בשוק המקומי והבינלאומי".
רק שבישראל עוד אין אישור ליצוא קנאביס. עד כמה זה משפיע על ההכנסות שלכם ועל מימוש הפוטנציאל העסקי, ומתי, אם בכלל, יגיע האישור?
"לאישור היצוא מחכות כל חברות הקנאביס בישראל, והוא עומד לפתחו של משרד הבריאות, להחלטה ולחתימה של פרופ' גרוטו, האחראי על יחידת הקנאביס הרפואי במשרד. בינתיים קנדוק פועלת להתחיל למכור את מוצריה בשווקי יעד שבהם בחרנו לפעול באמצעות מימוש הסכמי שיתוף פעולה לייצור ולשיווק מוצרינו גם ללא תלות באישור היצוא. החברה מגדילה את נוכחותה בארצות האיחוד האירופי ובקנדה, ומשקיעה בהקמת שותפויות נוספות במדינות שבהן יש רגולציה תומכת.
"משרד הכלכלה אישר את היצוא ועמד לאחרונה על המשמעות שבמתן אישור היצוא לתעשיית הקנאביס בכל הקשור ליכולתה והרחבת הפעילות לשוקי יעד מרכזיים באירופה ולייצור מאות מקומות עבודה חדשים. גם המדינה תצא נשכרת מהחלטה לאשר את היצוא, כי ייכנסו לקופתה מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות. זה גם יקדם את התיירות. אני מעריך שאנחנו קרובים היום יותר מאי פעם לקבלת האישור".
8 צפייה בגלריה
"לאישור היצוא מחכות כל חברות הקנאביס בישראל, והוא עומד לפתחו של משרד הבריאות"
(צילום: סשה פליט)
הורדת מחירים? "אישור היצוא זו אחת הדרכים"
שוק הקנאביס פרוץ מבחינת מחירים. בעקבות רפורמת בתי המרקחת והמעבר למתכונת שוק חופשי, זינקו מחירי הקנאביס הרפואי. כעת, בעבור שקית תפרחות קנאביס של 10 גרם או בקבוקון שמן קנאביס רפואי גובות רוב החברות בין 180 ל-250 שקל בבית מרקחת. בשוק החופשי המחיר יכול להגיע גם ל-2,000 שקל לשקית או לבקבוקון.
בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"צ על ידי עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי כדי להוריד מחירים. בג"צ טרם הכריע, אבל בשלב ראשון בלם את רפורמת הקנאביס, כשהמאבק המשפטי תוקע את היצוא. ברק אומר כי "יש אפשרויות להוריד מחירים. היצוא מהווה את אחת הדרכים. ברגע שייפתח השוק ליצוא, התחייבנו להוריד מחיר למטופל הישראלי על חומרים שנקבל עליהם אישור יצוא".
אז אתם בעצם מנצלים את הכוח שלכם, ומי שנפגע הם הצרכנים שזקוקים לחומר.
"אין סיבה שלא יתאפשר יצוא", משיב ברק ללא היסוס. "ולא רק זה. יש להוסיף את הקנאביס כחוקי במסגרת הפנאי, ולא רק בתחום הרפואי. העתיד לפנינו, כי כל התחום נמצא כעת בשלב של יציאה מחושך לאור לאחר תקופה ארוכה, כשבעבור הרבה אנשים זה עדיין עולם סגור של הרבה סטיגמות".
אתה שואף למציאות שבה בכל פינת רחוב ימכרו באופן חופשי וחוקי קנאביס לכל דורש?
"בעוד שבתחום הרפואי ישראל מובילה בעולם, בעולם הפנאי אנחנו משתרכים בשלב הזה מאחור. ברגע שהקנאביס יאושר כחלק מהפנאי ולא רק כהתוויה רפואית, הוא ימשוך אליו אוכלוסייה רחבה, ואני צופה לשוק התפתחות עצומה. המגמה בעולם היא לאשר את זה. קנאביס לצורכי פנאי הוכח ככזה שיכול להפוך צריכה לא חוקית המתאפשרת כיום לצריכה מוסדרת ומבוקרת בפיקוח המדינה, תוך יצירת הכנסה משמעותית לקופת המדינה.
"מדינות שהתירו שימוש בקנאביס לצורכי פנאי הצליחו להשיג תועלות חברתיות חשובות. למשל, מדינת קולורדו, ארה"ב, הצליחה בתוך זמן קצר לקדם צמיחה כלכלית וליצור מקומות עבודה רבים לצד הגדלת קופת המדינה בכמיליארד דולר עד כה. אין סיבה שישראל לא תשתתף גם בתרבות הפנאי. יש תשתית לזה, וחבל שנאבד את זה למתחרים בעולם בגלל הרגולציה".
למרות זאת, קיימים לא מעט מחקרים שעקבו אחרי אלפי בני נוער ומצאו פגיעה בתפקוד המוחי בקרב מעשני מריחואנה. בין היתר, נמצא כי הסיכון ללקות בתסמינים פסיכוטיים היה כפול בקרב המשתמשים. ברק אומר כי לצד המחקרים, "כיום יודעים שמיליוני אנשים שהתנסו בזה לא סבלו מתופעות לוואי.
לדבריו ,"קנאביס גם לא ממכר, אם מדברים על חשש של התמכרות בקרב צעירים. היום יש יותר ממיליון ישראלים שמשתמשים בקנאביס או מריחואנה למטרות פנאי תחת האיסור, מה שפיתח פה תרבות פשע ושוק שחור. בחסות הרגולציה הופכים גורמים עברייניים אלה למיליונרים. אם זה יהפוך לחוקי, המדינה תרוויח מסים במקום להילחם בתרבות הפשע. אנחנו רק מחכים ללגליזציה ומקווים שהקורונה תהיה זרז להחדרת הקנאביס לשוק הפנאי".
כראש ממשלה לשעבר, מה דעתך על התנהלות הממשלה בתקופה הנוכחית ועל מינוי רוני גמזו לפרויקטור הקורונה?
"המצב קשה ועצוב. אני מביט סביב ורואה מיליון בני אדם שנזרקו מהעבודה, רואה איך חלומות נהרסים. הממשלה כשלה בניהול המגיפה ואיבדה את אמון הציבור כפי שזה משתקף בהפגנות הענק מול בית ראש הממשלה ובצמתים. אנחנו במשבר לאומי כבד שצריך לדעת לנהל אותו, וכרגע יש פה התנהלות לא נכונה. אולי לא מכוונה רעה, אלא מחוסר הבנה. צריך להשקיע כסף במניעת פיטורי עובדים וליצור תשתיות למקומות עבודה.
"למשל, ברור שעבודה ממשרדים תוחלש, שלימוד וניהול עסקים יתקיימו מרחוק, שהתיירות תסבול, ושהסייבר יגדל, וכך גם שוק האפליקציות. אפשר לנצל את ההזדמנות ולהביא עובדים למקומות עבודה דיגיטליים. עדיין לא מאוחר. באשר לגמזו, הוא איש מצוין. יש לו הנתונים והרקע בשביל להצליח בתפקיד. עם זאת, אני עדיין בדעה שניהול משבר הקורונה היה צריך להיות מוטל על משרד הביטחון".
יש הטוענים שאתה בדרך לחזור לחיים הפוליטיים.
"אני מקווה שלא יהיה צורך בכך".
זה אומר שאתה לא פוסל את הרעיון.
"זו תשובתי. בכל מקרה אמשיך לבטא את דעתי בנושאים ציבוריים שעל הפרק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לעניין יצוא הקנאביס: "עם כניסת השר אדלשטיין למשרד מינה את סגנו, ח"כ יואב קיש, לטפל בבעיות ברפורמת הקנאביס הרפואי. אכן עד היום לא היה יצוא קנאביס מסחרי ממדינת ישראל. בשבועות האחרונים הורה סגן השר לפעול ולקדם יצוא מסחרי תוך שמירה על היצע מקומי במודל עניי עירך קודמים. כמו כן, גם נושא המחיר נמצא בטיפול ובקרוב ינקטו שורה של צעדים שמטרתם להקל על ציבור המטופלים בהיבט הכלכלי. לעניין הקורונה, עד כה, לא הוצג כל ממצא המעיד על קשר בין טיפול לקנאביס לנגיף הקורונה או לתרומה כלשהי למניעה או החלמה".
